מה יכול לגרום לאדם לבקש לרוקן את ליבו מכל אהבה אחרת כדי לאהוב רק אהבה אחת, אהבת אישה. כי יש סוגים שונים של אהבה שיכולים לדור בלבו של אדם יחד, מבלי להפריע זו לזו. יש אהבת הורים, יש אהבת אחים, יש אהבת משפחה, יש אהבת חברים אמתיים ויש אהבת אמנים שמעשירים את החיים בריגושים שרק מי שיודע להכיל בלבו אהבות מסוגים שונים יכול להרגיש מאושר על כך שחייו מלאי אהבה. אני לא מצליח להבין את הצורך בריקון הלב מכל סוג אחר של אהבה על מנת לאהוב אישה אחת שאי אפשר לחיות בלעדיה. אני משער שמחשבות זהות יכולות לדור גם בלב אישה. כי אדם מבין באמת ובתמים רק את עצמו. בלתי אפשרי להבין מה מרגישים אנשים אחרים. נראה שישנם גם כאלה אך הם מתי מעט. להבנתי אלה סופרים שמבינים את החיים בצורה מלאה וכוללת, בניגוד לרוב האנשים האחרים שמבינים רק חלקים מסוימים של החיים. חלקים שמוחם מסוגל להבין, ושאר החלקים הקיימים בחיי אדם - הוא עיוור ביחס אליהם. היה פילוסוף שאמר שאנחנו חיים את החיים קדימה אך מבינים אותם לאחור.

אדם שלא יכול להכיל בלבו אהבות מסוגים שונים, ייווכח ברבות ימיו שאינו מסוגל לאהוב את כל ילדיו ואת כל נכדיו באותה עצמה. תמיד תהייה אהבה אחת ומיוחדת לאחד מילדיו או נכדיו. דבר זה עלול להביא אומללות שאין לה תיקון. כמובן אין לי תשובות לכל התהיות הללו אך ניסיון החיים שלי לימד אותי שחוסר היכולת של אדם להכיל בלבו אהבות מסוגים שונים מביאים בסופו של דבר לצער.

אין לדברים שכתבתי כל תוקף עובדתי מוכח. אלה הרהורים שעולים במוחי כל שנה   לקראת היום היחיד שאני מחשיב כחג, יום שבו מעורבת שמחה רבה בצער רב על אנשים רבים מדי מהעם שלי שאיבדו את טעם החיים בעקבות בן או אב שנפל בקרב.

אין לדברים שכתבתי כל כוונה פרט להרהורים הפרטיים שלי שראיתי לנכון לשתף בהם את אלה שקוראים כאן את דברי. חג עצמאות שמח!