התמונה: "יומן חפצים", גלריה Argaman של pansser באתר זה

     דממה.        

     צעדיי חורקים על רצפה מאובקת,        

     מהדהדים בחדרים הריקים.        

     זה היה הבית שלנו;        

     הוא נראה גדול עכשיו.        

     ניירות מקומטים,        

     חלקי צעצועים שבורים,        

     ספל סדוק,        

     ארונות מטבח ריקים.        

     שאריות האוכל על השיש         

     ממילא לא היו מחיות את מה שמת.        

     בכיור סיגריות רטובות        

     וכוסות חד פעמיות,        

     של הסבלים.        

     מוטות וילונות עירומים,        

     מסמרים בקירות מלוכלכים.        

     כמה קורי עכביש הסתתרו מאחורי הארון!        

     שאריות חומרי הניקוי בחדר האמבטיה        

     ממילא לא היו מנקים מה שקרה כאן.        

     חלקי ברכוש המשותף:         

     מחצית מהספרים, מסודרים בערימות על הרצפה,         

     ופינת האוכל של סבתא.        

     השאר כבר איננו: הסדינים שלנו אצלכם.        

     במעטפה חומה מושלכת על הרצפה, מסמכי בית הדין.        

     בארגז, בפינה של מה שהיה פעם חדר השינה שלנו,         

     אלבומי תמונות.    

     אני עוצמת עיניים:     

     השטיחים הצבעוניים נפרשים על ריצפה נקייה,     

     התמונות נתלות על קירות לבנים,     

     מאות ספרים ממלאים את המדפים,     

     ריח של קפה טרי באוויר.