הבה נדמיין את הסיטואציה הבאה – אישה שסעדה את בעלה, שהוגדר בתור צמח לאחר תאונת דרכים קשה, ביקשה להתגרש ממנו לאחר מספר שנים. בית הדין הרבני, בפסק דין אמיץ מאוד, מצא דרך הלכתית לאפשר לה לקבל גט, באמצעות נציג של הבעל. הגט אושר כהלכה. אך לימים, אדם שלישי שלא הכיר את האישה ולא את בעלה, פנה לבית הדין והגיש בקשה לבטל את הגט. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, אך אותו אדם לא הרפה, אלא פנה לבית הדין הרבני הגדול. האחרון קבע כי לאותו אדם, לכאורה יש זכות עמידה ואף הורה לצדדים להגיש סיכומים לגבי עצם הסוגיה של מתן גט בנסיבות שבהן הוא ניתן לאישה.

נכון שהסיטואציה הזו נשמעת מעט מוזרה? אז זהו, שזהו מקרה אמתי, עוד "הפתעה" שדיני המשפחה בישראל מנפיקים. אם לא די בכך, המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, אשר נתן את דעתו הסופית בנושא. על כך נסביר במאמר שלהלן: 

גירושין ומתן גט:
במדינת ישראל, ענייני נישואין וגירושין כפופים לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. במידה ומדובר ביהודים, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה. כלומר, בעת גירושין בני הזוג צריכים לפנות לבית הדין הרבני, בתביעת גירושין או בתביעת גירושין בהסכמה. בתום הליך הגירושין, יש לערוך טקס סידור גט, אשר במסגרתו הבעל מעניק גט לאשתו. בעת מתן הגט, הבעל למעשה משחרר את אשתו ואשתו כבר אינה אשת איש, על כל המשתמע מכך. 

אך מה הדין במקרה שאדם מסרב להעניק לאשתו גט? הרי במידה והאישה מסורבת גט, היא מנועה מלהינשא לגבר אחר וכן מנועה מלהביא ילדים לגבר אחר, שהרי אז הילדים יוכרו בתור ממזרים, כלומר – אסורים בחיתון. כמו כן, אישה שמקיימת יחסי אישות עם גבר אחר בעת שהיא נשואה, מוכרת על פי ההלכה היהודית בתור אישה שזנתה והיא לא תהיה זכאית לכתובתה. עם זאת, ישנם גם מקרים קשים מאוד, של נשים שבעליהן נעלמו. במקרים כאלו יש להראות לבית הדין ראיות ממשיות לכך שהבעל כבר לא בחיים ואז יכול בית הדין להורות על גט ועל גירושין. 

ישנם מקרים קשים עוד יותר, למשל כאשר הבעל הוא צמח, כלומר, הוא מונשם במשך מספר שנים אך אינו מתפקד ולא אחת גם מתמנה לו אפוטרופוס. 

כך היה במקרה זה. אישה שבעלה הוגדר כצמח בשל תאונת דרכים קשה, ביקשה להתגרש ממנו. בית הדין הרבני, במקרה ייחודי מאוד, מצא כי יש לאפשר לאישה לקבל את גטה – באמצעות שליח. כלומר, אדם נאמן לבעל אשר נותן לאישה את הגט מטעמו. כך נפסק. האישה קיבלה גט ולמעשה כבר לא הייתה אשת איש, על כל המשתמע מכך. 

התנגדות למתן גט – האומנם אפשרי?

כאמור, האישה שבעלה הוגדר כצמח, קיבלה גט בפסיקה של בית הדין הרבני האזורי. אך לימים, אדם זר שאין לו שום קשר והיכרות קודמת לא עם האישה ולא עם בעלה, פנה לבית הדין בבקשה להורות על ביטול הגט. בית הדין דחה את בקשתו. אותו אדם לא ויתר ופנה לבית הדין הרבני הגדול, כלומר – ערכאת הערעור על בית הדין האזורי. בית הדין הרבני הגדול קבע כי יש לשמוע את טענות האישה ואף הורה לצדדים להגיש סיכומים, בסוגיה של מתן גט באמצעות שליח. האישה פנתה לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, בבקשה שיורה בצו לבית הדין הרבני הגדול, לא לדון בבקשת האדם הזר. 

הקושי בהתנגדות של אדם זר למתן גט
לפני שנציג את הכרעת בית המשפט העליון, נבקש להסביר את הקושי. במקרה הזה דובר על אדם זר, שיש אף שאומרים, כי קיבל כסף מרבנים שהתנגדו למתן הגט החלוצי של בית הדין האזורי. אך החשש הגדול הוא, שאנשים רבים מעתה יתנגדו למתן גט שניתן לנשים רבות. כלומר, אישה יכולה לקבל גט, להקים אחר כך משפחה עם אדם אחר ולפתע, באמצע החיים, יבוא אדם אלמוני שיטען כי לא היה מקום לתת לה גט. סיטואציה חמורה יותר יכולה להתרחש במקרה שבו בית דין רבני מסוים יורה על ביטול גט, לאחר שהאישה כבר נישאה, מה שאומר שילדיה יוכרו בתור ממזרים. זהו הקושי הגדול במקרה הזה, שעמד בפני בית המשפט העליון.

מה קבע בית המשפט העליון?
בית המשפט העליון קבע כי אין לאפשר לאותו אדם להביע התנגדות למתן הגט. בית המשפט קבע כי לאדם האלמוני לא הייתה שום זכות עמידה בפני בתי הדין וכן הורה לבית הדין הארצי שלא לדון בכלל בעתירתו. מדובר בתיק בג"ץ 9261/16 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, (פורסם בנבו).