אסירים השוהים בבית הכלא זכאים להשתחרר עם ריצוי שני שליש מתקופת מאסרם, אך לשם כך עליהם לשכנע את וועדת השחרורים להורות על שחרורם. 

וועדת השחרורים צריכה לבחון מגוון רחב של שיקולים, כדי להורות על שחרור מוקדם של אסירים או לדחות בקשה לשחרור מוקדם של אסיר. לכן עולות השאלות: מהי וועדת שחרורים, מהן סמכויותיה ומתי ניתן להורות על שחרור מוקדם ממאסר. על כל השאלות האלו נשיב במאמר שלהלן. 

מה זו וועדת שחרורים?
וועדת שחרורים היא וועדה המורכבת ממספר בעלי מקצוע. תפקידה לקבוע האם מתקיימים התנאים לשחרור של אסיר, בשלב מוקדם. הכלל קובע כי וועדת שחרורים מוסמכת להורות על שחרור מוקדם של אסיר, עם תום ריצוי שני שליש ממאסרו ובלבד שתקופת המאסר שהוטלה על אותו אסיר, עולה על חצי שנה. הדין הקובע אשר מתווה את סמכויותיה של וועדת השחרורים, הוא חוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א – 2001 (להלן: "החוק"). 

נדגיש כי כאשר מדובר באסיר שנגזר עליו מאסר אשר נע בין 3 חודשים לחצי שנה, אזי יכול נציג שירות בתי הסוהר להורות על שחרור מוקדם ממאסר ולא וועדת השחרורים. אם מדובר בתקופה ארוכה מחצי שנה, אזי הסמכות שמורה לוועדה. 

אילו סוגי וועדות שחרורים ישנן?
בהתאם לחוק, ישנם שני סוגים של וועדות שחרורים. נסביר – 

הסוג הראשון הוא וועדת השחרורים. למעשה, זו וועדת שחרורים רגילה, אשר תפקידה וסמכותה לבחון בקשות לשחרור מוקדם של אסירים אשר מרצים מאסר ארוך מחצי שנה. וועדה זו מורכבת ממספר בעלי תפקידים: שופט המתמנה על ידי שרת המשפטים, שני נציגים נוספים שמתמנים גם הם על ידי שרת המשפטים (לכל אחד מאותם נציגים יש ניסיון בתחום סוציאלי או פסיכולוגי או קרימינולוגי או חינוך) ונציג מטעם שירות בתי הסוהר (שמתמנה על ידי השר לביטחון פנים). עם זאת, לנציג שירות בתי הסוהר יש זכות להביע עמדה במסגרת הכרעות של הוועדה, אך "ראשו" לא נספר במסגרת מתן החלטה האם לשחרר אסיר או לאו. כלומר, החלטה של וועדת השחרורים מתקבלת לבסוף על סמך עמדת שלושת הנציגים האחרים בלבד.

הסוג השני של וועדת שחרורים, נקרא וועדת שחרורים מיוחדת. תפקידה של וועדת השחרורים המיוחדת הוא לקצוב ולהורות של שחרור או לדחות בקשות של אסירים השפוטים למאסר עולם. וועדה זו מורכבת ממספר חברים שונה מוועדת השחרורים הרגילה. בוועדת השחרורים המיוחדת יש שני שופטים, האחד של בית המשפט המחוזי והאחר של בית משפט השלום. כמו כן, בוועדה יש נציג ציבור בעל 10 שנות ניסיון באחד מהתחומים שהזכרנו לעיל. כמו כן, בוועדת השחרורים המיוחדת יש נציג מטעם משרד המשפטים – מחלקת החנינות. 

מהם השיקולים שוועדת שחרורים יכולה לשקול במסגרת החלטותיה?

במידה והוגשה לוועדת השחרורים בקשה לשחרור מוקדם ממאסר, אזי על האסיר המבקש את השחרור המוקדם, לשכנע את הוועדה כי מתקיימים תנאים ומתקיימות נסיבות, הנוטות לטובת שחרורו ממאסר. לכן קובע החוק מגוון רב של שיקולים, שוועדת השחרורים מוסמכת לשקול. אלו עיקר השיקולים: התנהגות האסיר במסגרת כותלי הכלא, עבירות פליליות שנעשו על ידו במידה ונעשו במסגרת המאסר, מידע מודיעיני שקיים בעניינו, חומרת המעשים שבגינם הורשע, מצבו הבריאותי, מצבו האישי ומשפחתו, מסוכנותו לציבור במידה וקיימת, שיתוף הפעולה של האסיר עם רשויות החוק, לרבות המשטרה ורשויות בית הסוהר, אישיותו (על סמך תסקירים קודמים) וכן עמדת קורבן העבירה, אשר רשאי להביע את עמדתו בפני הוועדה. יודגש כי רשימת השיקולים המוזכרת היא חלקית ולא מלאה.  

אילו סמכויות יש לוועדת השחרורים?
למעשה, הסמכות העיקרית של וועדת השחרורים היא להורות על שחרור מוקדם ממאסר. ישנן עוד מספר סמכויות הנלוות לה. למשל, לוועדת השחרורים יש סמכות לדחות בקשה של אסיר לשחרור מוקדם. כמו כן, לוועדה יש סמכות לקבל חלקית את הבקשה ולהורות על קיצור תקופת המאסר, בתקופה קצרה מהשליש המוכר והידוע. לוועדת השחרורים יש גם סמכות להטיל על אסיר משוחרר הגבלות רבות, כמו להורות על הרחקתו מהקורבן, לא להשתמש בסמים אסורים, להתייצב בתחנת משטרה בזמנים מסוימים, מתן ערובה ועוד. הוועדה גם רשאית להורות על עריכת תכנית שיקום לאסיר, כתנאי לשחרורו ועוד. 

בשולי הדברים נעיר, כי על החלטת וועדת השחרורים ניתן לערער באמצעות הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי. 

לסיכום
אם אתם עתידים להופיע בפני וועדת השחרורים, כדאי מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי בעל ניסיון וידע בתחום.