כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כורך וגם כרוך בקיר

    הכורך דברים כורך כל מיני תולדות -
    הכל עם תמונות.

    0

    האדריכל שהנציח את עצמו בנשיקה או: ארמון החידות פינת רחוב הדלת האדומה

    26 תגובות   יום שלישי, 2/5/17, 15:41

     

    פירנצה: האדריכל שהנציח את עצמו בנשיקה או: ארמון החידות פינת רחוב הדלת האדומה.

    שלושה פוסטים לאחור כתבתי על עמוד הצדק בפירנצה ותעלומת היהלומים האבודים. תיארתי את עמוד הצדק הענקי ואת סביבתו, ככר השילוש, הכנסיה העתיקה מולו, הארמונות סביבו, ואת גשר השילוש שנבנה לפי שרטוט של מיכלאנג'לו.


    הצילומים מתאימים להגדלה.

     

    ''

     

    ארמון החידות הוא הראשון משמאל

    הוא אחד משלושה ארמונות סמוכים ומעניינים, כל אחד מתקופה ובסגנון שונה בהתאם הוא נקרא "ארמון החידות", כי חקוקים בקירותיו, בחוץ ובפנים דברים מוזרים, שרק יודעי דבר יודעים לפרש.


    זה הארמון. כמקובל בעיר הוא נקרא על שם המשפחה שבנתה אותו וגרה בו, בהווה או בעבר.

    הוא נקרא ארמון ברטוליני - סלימבני palazzo bartolini – salimbeni

     

    ''

     

     

    מדוע יש לו שם כפול עוד מהזמן שנבנה והיה שייך לאותה משפחה? נגיע גם לענין הזה.

    בצילום הראשון למעלה ברשימה רואים שלושה מארמונות הככר.

    ממול ניצב הראשון, ארמון משלהי ימי הביניים, בנוי כמבצר קודר ומרשים.

    קרוב אליו ארמון אופייני לסגנון פירנצה, עם אכסדרה עליונה.

    ארמון סלימבני – ברתוליני נבנה בסגנון חדש לתקופתו, פשוט יותר ושימושי. יש סביבו אפילו ספסל אבן שנועד להגן על הקידות מפגיעות וגם משמש כחדר המתנה לקהל שבא מדי יום לארמון לסידור עיניינים מסחריים וופוליטיים.


    הארמון בצילום היסטורי מסוף המאה ה-19:

     

    ''

     

    למשפחת סלימבני מוקדש פרק בספרו השימושי של ואנוצ'י על תולדות המשפחות החשובות של פירנצה:

     

     

    ''

     

     

    רחוב הדלת האדומה via porta rossa הוא רחוב צר ומפואר המוביל לככר השילוש ובוקע ליד ארמון החידות.

     

    ''


     הוא מתחיל במבנה ההיסטורי של שוק חזיר הבר, שכל תייר מרגיש חייב לקנות בו מזכרת כלשהי. יש ברחוב כמה ארמונות, כמו בכל הרחובות במרכז פירנצה. זהו מבנה השוק המיוחד:

     

     

    ''

     

    המפורסם והקטן בהם הוא ארמון משפחת הסוחר על ארבעת קומותיו, מבנה בורגני פלורנטיני אופייני שהשתמר וניצל מהחרבה מתוכננת של מאות בניינים עתיקים בעיר במסגרת "רפורמות תכנוניות" שונות ונוראות


     הוא מתפקד כ"מוזיאון של משפחה פלורנטינית" במאה ה-16. כולל כל ציוד המטבח. הארמון הוא אתר תיירות ידוע בעיר ונקרא ארמון משפחת דאוואנצטי palazzo davanzatti.

     

     

    ''


    זה אזור הכניסה לארמון

     

     

    ''

     

     

     

     

    רחוב הדלת האדומה הוא צר, קצר אבל מרכזי ומושך בחנויות המהממות והיוקרתיות שלו. אחד המלונות הקלאסיים הישנים בעיר (והמשופצים היטב) נמצא בו, שמו כמובן - מלון הדלת האדומה.

     

    אולי בעצם לא הייתי צריך לכרוך את כל הדברים האלה ברשימה על ארמון אחר? יחליט מבקר המדינה.


    השם "הדלת האדומה נישאר לרחוב משער אדום בחומה הישנה של העיר שעברה שם, כשהעיר היתה קטנה יותר.


    נחזור לארמון החידות:

    זו אחת מצלעות ארמון החידות הפונה לרחוב הדלת האדומה. קומת הקרקע שלו הפכה לקומת מסחר.

     

    ''


     כל הארמונות של המשפחות החשובות בעיר הם מרובעים, ענקיים, עם חצרות פנימית יפות. הם בנויים בקווים פשוטים עם חזיתות בעיצוב מינימלי, יחסית לארמונות מגורים אירופאיים (בשונה מארמונות מבוצרים).

     

     

    יש בו חצר פנימית יפה:

     

     

    ''

     

    ''

     

    כאן רואים צומת עם ירידה לקומה הראשונה, יציאה לאכסדרה של הקומה השניה, וגם מדרגות העולה למעלה.

     

    ''


    מול ארמון החידות, מצדו השני של עמוד הצדק, נמצאת כנסיית השילוש הקדוש בת אלף השנים

     

    ''


    למשפחת סלימבני יש בכנסיה קפלה פרטית, אחת הקפלות משני צידי החלל הפנימי של המבנה.

    זוהי הקפלה, בית התפילה הפרטי של המשפחה.

    היא גדושה בציורי קיר שחלקם שמור, ובציור על לוח מזבח, ציור הבשורה המפואר, הכל מעשי ידי הצייר לורנצו מונקו (לורנצו הנזיר), מגאוני הרנסנס המוקדם של טוסקנה.

     

    ''


    בתולדות האמנות, הציור ידוע כ-"הבשורה של סלימבני,"  דוגמה מפוארת לטכניקה וסגנון של הציור הדתי בשלהי ימי הביניים, כך שהלוח נעשה לפי טעמה של המשפחה, כאילו צוייר בתקופה קדומה יותר.

     

    ''

     

    על הארמון חקוקות כתובות מוזרות בלטינית ובאיטלקית, מעין הודעות לציבור.


    להלן החידה ראשונה:


    אחת מהכתובות אומרת בלטינית: “קל יותר לבקר מאשר לחקות (כלומר: לעשות כמוני).

    היא חקוקה מתחת הכרכוב המשולש.

    ובמקור:  carpere promptius quam imitari

    מה זה?

     

     

    ''


    ובכן, הצורה החדשה של הארמון, כפי שהדבר ניכר גם בתצלום של שלושת הארמונות, המאפשר השוואה ביניהם, עוררה בעיקר התנגדות בעיר.


     כעסו על האדריכל שזלזל במסורת ארמונות המוכרים היפים והמקובלים שנבנו לאורך המאות ה- 15 וה-16, לגלגו על כך שאת הכניסה לארמון בנה כחזית של מקדש יווני קטן, ועוד.


    ג'ורג'יו ואזארי, שהספר שלו המתעד את חיי האמנים הגדולים של תקופתו, אדריכל צייר ופסל בעצמו, ספר שיצא בעברית בהוצאת מוסד ביאליק והוא מקסים לקריאה, ואזארי זה הפיץ ביקורת ארסית במיוחד נגד הארמון ונגד האדריכל שלו, באצ'יו ד'אניולו.


    האדריכל baccio d'agnolo היה למעשה פסל. הוא התחיל את הקריירה שלו כצורף, כמו רבים מאמני התקופה. הצורפות אפשרה לשוליות האמנים ללמוד עיצוב, לעבוד עם חומרים שונים תוך משמעת עבודה ולימוד וגם הקפדה על פרטים.

    אחר שהות של התבוננות ולימוד ברומא על מבניה ועתיקותיה, חזר לפירנצה ובשנים 1520-23 תכנן ובנה את הארמון.


    הוא נפגע מאד מחוסר ההבנה והאהדה בה התקבלה היצירה הארכיטקטונית שלו.

    הוא נטל פטיש ומקבת וחקק על הארמון את הנזיפה "קל יותר לבקר....”

     

     

    ''

     

    נדיר מאד שעוברים ושבים או אפילו מבקרים במקום קוראים ושואלים על הכתובת הזו שבאצ'ו חקק בזעמו, ועוד בדיוק מעל הכניסה הראשית לארמון!


    החידה השניה:


    מדוע לארמון שני שמות? ידוע שהוא לא עבר בזמנים רחוקים למשפחה אחרת, מה שמסביר שמות כפולים שיש לכמה ארמונות משפחה בעיר.


    ובכן, משפחת סלימבני, שאז היתה ידועה כמשפחה חרוצה, עמלנית ועשירה מאד מעסקי כספים ואריגים כבר שלוש מאות שנה בעת בניית הארמון, מוצאה מהעיר סיינה.

    זה ארמון המשפחה בסיינה, עד היום הוא משמש כבנק

     

    ''

     

     

     

    בגלל יריבויות מסחריות ופוליטיות וגם מלחמה קשה בין סיינה ופירנצה, הם החליפו את שמם לברתוליני כשהשתקעו בפירנצה. הם קנו או בנו בה 11 ארמונים ומבנים גדולים אחרים.

    למעשה הארמון נקרא על שני השמות שלהם כבר כשנחנך,טשטוש הזהות שלהם לא הצליח, וכך הדבר עד היום, ארמון סלימבני – ברתוליני.

     

    כאן הוא נראה מאחורי עמוד הצדק:

     

    ''



    החידה השלישית:


    עוד כתובת מוזרה חקוקה על קירות הארמון ומעל לכמה חלונות. הכתובת, באיטלקית כאילו עתיקה היא:

    per non dormire

     

    ''

     

     

    למעשה אין משפט כזה באיטלקית, לכן גם קשה לתרגם אותו

     אבל מי שמכיר את הסיפור, או הסיפורים מאחורי הכתובת החקוקה באבן, יכול איכשהו להבין את הכוונה.


    הכורך דברים מתרגם את זה לעברית כ- “כשלא ישנים".

    מכירים את כדור השינה "בונדורמין"? (שינה טובה)? המלה נגזרת מהשורש הלטיני והאיטלקי dormir – לישון.

    ומ קורה כשלא ישנים?

     המשפחה החרוצה הזו, שעסקה ללא הרף בעסקים ויוזמות מסחריות נועזות, נהגה לפי הכלל העממי העתיק האומר שמי שמשכים קום מצליח לתפוס עיסקה טובה.


     

    ''

    ''

     

    אבל הסיפור כאן הוא יותר גדול והוא מתקשר לתעלומה הבאה המפוזרת בכל פינה מחוץ לארמון ובתוכו, והיא:


    החידה הרביעית:


    הארמון מלא וגדוש בתבליטים של פרג האופיום.

     

     

    ''

     

    פקעיות (פרי) האופיום אפילו נשזרו בתבליט צבעוני על סמל המשפחה שנוצר בפירנצה.

     

     

    ''

     

    בכל פינה מפוסלות פקעיות הפרג, מהן מפיקים את טיפות השרף, האופיום.

     

     

    ''

     

    גם בתוך הארמון, וגם בדלתות פנימיות, רואים את הצמח המשכר הזה. כאן הוא בחלק העליון של הפתח.

     

     

    ''

     

     

     

    ידוע על אחד מבני המשפחה ששמע על מכירה פומבית במקום מרוחק למדי מהעיר.

    הוא לא ויתר, רתם סוס באמצע הלילה, רכב שעות והגיע בזמן כדי לחטוף את השלל.


    אבל האופיום מאיפה הוא מגיע לכאן?


    הסיפור הוא על הודעה שהגיעה מונציה, בה נמסר למעוניינים שעוגנות בעיר אניות עם סחורות מהמזרח והן עומדות למכרז.

    אנשי המשפחה נסעו לשם, וכמוהם גם סוחרים רבים אחרים, שכן מדובר היה בהון עצום.


    משפחת סלימבני הגיעה עם מלאי של אופיום, והזמינה את כולם לארוחה חגיגית בערב שלפני הגשת ההצעות.

    כל המאכלים והמשקאות שהוגשו במשתה שערכו היו מלאים באופיום.

     בני משפחת סלימבני היו היחידים שהתעוררו בבוקר, היו היחידים להגיש הצעות וזכו בכל משלוחי הסחורות במחיר שהם שהציעו.

    ככה זה כשלא ישנים.


    חלק מהרווחים העצומים שגרפו באותו יום שימשו לבניית הארמון המשפחתי החדש, בו הם נתנו כבוד רב לצמח שהביא להם עושר רב נוסף.

     

     

    ''

    ''

    תחת הכרכוב המקיף את הבנין נמתחת שורה של תבליטים של הצמח המשכר.

     

    צמח הפרג המתורבת ממנו מפיקים אופיום נראה כך בדף מספר בוטניקה מהתקופה, עם פקעית אחת והפרח.

     

    ''


    כשהפקעית מבשילה היא מזדקפת ומתיישרת.


    הפרג, הצומח גם בישראל בכמה מקומות, הוא נבדל מהכלנית והנורית בכתמים השחורים בבסיס עלי הכותרת של הפרח שלו.

     

    ''

     

     

    את הפרג מגדלים גם במיוחד להפקת אופיום, הסם שהיה הנפוץ ביותר בעולם במשך אלפי שנים.

    מאופיום מפיקים גם הרואין, אך מפיקים מאופיום גם תרופות שונות, למשל משככי כאבים חזקים (אופיאטיים), שיש להם גם ייצור סינטטי או חצי סינטטי, וגם תרופות כמו מורפיום (הנקרא על שם אל החלומות והשינה במיתולוגיה - מורפיאוס)  קודאין, פפברין ועוד כמה.

     

    בציור המעודן הזה של פייר נרסיס גוארין משנת 1811, אל השינה מנמנם בחברת איריס ומלאכןון (איריס היא אלת הקשת בענן, גם קשתית האישון נקראת איריס וגם פרח מוגן בישראל).

     

     

    ''


    שמו המדעי של צמח פרג האופיום הוא מעניין: papaver somniferum, כלומר "מיישן". ההפרעה של נדודי שינה נקראת כמובן אינסומניה.


    הפקעית הבשלה מכילה גם כמות עצומה של זרעים טעימים אבל יש בהם כמות מיקרוסקופית בלבד של אופיום.

     

     

    ''

     

    הרמב"ם שהיה רופא גאון בפוטנציה אסר להשתמש בשרף המסמם, אך המליץ על הזרעים של פרג האופיום (שהוא אחד ממינים רבים של פרגים) - לתיבול.

    מהזרעים מפיקים גם שמן פרג עשיר מאד במרכיבי תזונה חשובים.

    כמעט בכל העולם, גם בישראל, אסור לגדל, כלומר לתרבת את פרג האופיום, אפילו רק לנוי, חוץ מאשר להפקה מורשית.

     

     

     

    החידה החמישית:


    אדריכל הארמון בחר לקשט את החצר בתבליט שפיסל בשיש, תבליט הנשיקה.

    הכורך דברים הסתובב שם והבחין כי שאיש לא שואל מה הקשר ומה התבליט הנחמד הזה עושה שם?

     

     

    ''

     

    נשיקה?  באיטלקית נשיקה זה באצ'ו bacio.

    כולם מכירים את השוקולד הרומנטי מעיר הממתקים פרוג'ה עם הזוג המתנשק בכחול, שוקולדים עגולים הנקראים baci perugina.

     

     

    ''

     

     

    ובכן, שמו הפרטי של האדריכל היה באצ'ו. מבטאים את זה כמו שמבטאים נשיקה אף שהכתיב שונה, בשמו יש שני "c”, ולמעשה השם הוא כינוי במקום שמו הרשמי - ברתולומיאו.


    זה לדעת הכורך ההסבר לתבליט שאין לו הסבר.

    האדריכל שלא נשאר חייב ליריביו בחר להנציח את עצמו גם ברמז אמנותי פיקנטי.

     

    באצ'ו הצליח לפתור בדרך אלגנטית וביד מיומנת את הבעיה, איך להציג סצינה בה זוג מתחבק, אך בו זמנית גם פונה ומראה את עצמו לצופה.


    תבליט השיש הזה, שצץ בחצר הארמון משום מקום, הוא תבליט גבוה, כלומר הדמויות בולטות מאד מהרקע. גופם של בני הזוג בתנועה זה לקראת זה, הגו והגפיים אינם ישרים בגלל התנועתיות. רק השפתיים מתקרבות בזהירות, עדיין לא ממש נוגעות.

    הבחורה עומדת על קצות האצבעות כדי להגיע ולכרוך את זרועה סביב כתפו של הבחור.

    יש אוירה של עתיקות וקדמוניות בסצינה, מעין אדם וחווה עירומים תנ"כיים. עיצוב השיער שלהם הוא לא בסגנון תקופת עשיית הפסל אלא בתקופה הרומית.

    לבחור יש ראש של חייל רומי צעיר. שיער הבחורה הזכיר לי קטע מציור קיר בפומפיי החרבה:

     

     

    ''

     

    הבחורה הזו שהשיער שלה מעוצב בדומה לזו בתבליט של באצ'ו במרחק 1700 שנים, נראית נאה ונבונה. אפשר שהיתה גבירה בפומפיי העשירה, אפשר שהיתה שפחה, שכן מחצית מתושבי פומפיי היו עבדים ושפחות, ואין עליה עדיים.


    סיבה טובה לכרוך גם אותה כאן, היא כי הציור נמצא באחת הווילות של פומפיי ששמה קשור לכאן היטב: היא נקראת בפי הארכיאולוגים "וילת החידות" או המיסתורין, כמו הארמון שלנו...

    יש גם אחרית דבר.


    מה קורה היום עם הארמון של הטייקונים הכרישים מלפני 500 שנים?

    במרוצת המאה ה-19 הארמון נמכר בחלקים, וחולק כמבנה מגורים. בדרום ת"א זה נקרא פיצול דירות.

    לפני כמאה שנים הארמון כולו נקנה על ידי אנונימי והוא עדיין בבעלות פרטית של יורשיו, אך פתוח לסיורים.

     

    ומה נגמר עם האדריכל המושמץ?

    ואזארי חזר בו מביקורתו אחרי שנים. הוא שיבח את הסגנון החדש והמליץ שארמונות העיר יבנו בסגנון של באצ'ו ד'אניולו. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/5/17 10:11:
      מפליא כל ההקשרים. אכן כרכת דברים אחד בשני. חג שבועות שמח!
        20/5/17 16:41:
      תודה הכורך עבור ההנאה הצרופה בקריאת המאמר המרתק וההסברים. הייתי בפירנצה ונוכחתי עד לקריאת מאמרך כמה מעט ידעתי על העיר המרתקת הזו.
        14/5/17 09:27:
      ומשום מה לא נותן לי לככב. מנפלאות ה"קפה"
        14/5/17 09:26:
      אכן, מעניין ומרתק, המון ידע שמועבר בחן רב. תודה
        10/5/17 01:00:

      מלון ,"הדלת האדומה"שמר לכל אורך ההיסטוריה הארוכה שלו על דבר אחד קבוע:

      דלת אדומה!

      ''

        10/5/17 00:58:

      צטט: face 2017-05-09 11:14:09

      כתמיד כרוך יותר מהרבה נפלא

      ודלתות אדומות הזכרת לי בכלל את בושם של אליזבט ארדן לא שזה קשור נורא

      התמונות אחת-אחת !!!

       

       

       

       

      ללקק את האצבעות למרות שאין לי כרגע שוקולד צמוד כמו שהבאת אתה מגניב

       

      אבל שיר כן 

       

      ''

      שמת לב שהרקע הרומנטי לשוקולד הנשיקות דומה לרקע של הפרסומת לבושם "הדלת האדומה"?

      ''

        9/5/17 11:14:

      כתמיד כרוך יותר מהרבה נפלא

      ודלתות אדומות הזכרת לי בכלל את בושם של אליזבט ארדן לא שזה קשור נורא

      התמונות אחת-אחת !!!

       

       

       

       

      ללקק את האצבעות למרות שאין לי כרגע שוקולד צמוד כמו שהבאת אתה מגניב

       

      אבל שיר כן 

       

      ''

        8/5/17 01:01:
      בדיוק קוראת את הראשון מהסיפורים הפלורנטיניים ונשבית בקסמיו וגם את "מדיצ'י" אהבתי מאד. יש בה משהו בעיר הזאת - התככים, העושר המופלג ובעיקר ההנצחה באבן.
        5/5/17 23:04:

      הזכרתי את גשר santa trinita (השילוש) שליש הככר באותו שם, בה ניצב ארמון החידות, ולא פעם ציינתי את זכויותיו של מיכאלאנג'לו כאדריכל הגשר הזה, מהיפים באירופה. אבל קיימים עוד הקשרים בין מיכלאנג'לו ואדריכל ארמון החידות, באצ'ו ד'אניולו: ידוע שמיכאלאנג'לו השתלם בסדנה שלו תקופה קצרה, מפורסמת גם התקרית ביניהם, כשבאצ'ו התמנה לבנות את השלמת כיפת הענק של הקתדרלה של העיר.

      בצילום רואים שהבסיס העגול של הכיפה, "התוף", נשאר כמעט כולו חשוף, חוץ מקטע קצר הנראה בצילום משמאל., אותו הספיק באצ'ו לבנות, לפני שמיכלאנג'לו עבר שם והקים מהומה.

       

      ''

       

      הוא טען שמדביקים שובך יונים עלוב על מבנה אדיר ודרש ממועצת העיר להפסיק את הפרוייקט שנמסר לבאצ'ו.

      כל פירנצה העריצה את מיכלאנג'לו ופחדה מהתפרצויות הזעם הנוראות שלו. אז סילקו את באצ'ו, שסך הכל היה שותף מוכשר לפרוייקטים רבים בעיר.

      מאז,עד ימינו, עוברים ושבים מפנים את מבטם למעלה ומתפלאים לראות ששמונים אחוזים ממעטה ה,תוף" של הכיפה לא הושלם.

      גם אחרי מותו של מיכלאנג'לו, איש לא אזר אומץ ליזום את השלמת שורת עמודוני השיש הנחמדים.

      התמונה צולמה ממרפסת בית הקפה של מוזיאון האופיצי.

       

       

        5/5/17 15:54:
      בלוג מדהים ומענג בפרטי המידע המרתקים ובצילומיו, מאוד נהניתי לקוראו וללמוד את פרטיו המדויקים והרבים. תודה ושבת שלום.
        4/5/17 19:10:

      ''

        4/5/17 14:31:

      תאור רחב וממצה. יופי של פוסט.

        4/5/17 09:49:
      עונג של פוסט ..כתוב נפלא מלמד ומעניין...אפילו מתוק כמו נשיקה. תודה רבה!
        4/5/17 07:41:
      וואו! מרתק. תודה על הקריאה המרתקת.
      ו ... avivit agam צודקת. החומרים יותר מראויים לספר (כמו גם לספר אלקטרוני).
        3/5/17 13:53:
      קראתי בהנאה גדולה
        3/5/17 11:30:
      תודה רבה! הקריאה והצפייה בתמונות - היא חגיגה שלמה.
      תודה! (אגב - מישהו שם על מפתן דלתי אלבום מהודר של צילומי ושרטוטי ארמונות ונציה. בהוצאת biblo ההסברים באיטלקית, שאיני דוברת. הוא כולל את יצירות האמנות שעל קירות הכנסיות והמבנים, רנסנס, שאיני חובבת, אבל גם רישומים בשחור-לבן של מבנים- אלה לטעמי. תוהה מה לעשות בו, שכן מזמן פיזרתי את ספרייתי הגדולה והותרתי רק מה ש"הכרחי" ...)
        3/5/17 06:45:

      כמה מהתאורים זכורים לי מסיור מודרך במקום.

      אז היו שיטחיים, היום השלמת את התמונה.

      מרתק, מאלף ומחכים.

        3/5/17 03:24:

      מרתק !!!!

      שווה היה להזכיר, בקשר לאופיום, את מלחמות האופיום,

      הראשונה והשנייה, אשר התנהלו במהלך מחציתה של

      המאה ה-19 בין בריטניה לקיסרות הסינית ובין ארה"ב

      לסין.

      לחשוב על העולם שלפני קצת יותר מ-150 שנים בהם

      מדינות נלחמו על ה"זכות" המפוקפקת לסחור באופיום...

      בכול אופן,

      סקירה נהדרת !!!

      תודה

        3/5/17 02:22:

      תמיד כורך לנו מופלא ומעשיר ומזכיר לי שבעירי עכו

      לא ניצלו מהחרבה מתוכננת של מאות בניינים עתיקים בעיר במסגרת "רפורמות תכנוניות" שונות ונוראות- אלא אחרי החרבת עשרות מבני אבן טרום 48 - נזכרו שצריך לשמר וכך נותרו עוד מבני אבן בעיר עכו בנוסף כל בנין שנבנה חייב להיות עם קירות אבן כמו פעם .

        2/5/17 21:15:

      אחרי מקטרת אחת של אופיום - 

      אני כבר לא אני!

      ''

        2/5/17 20:48:
      תענוג. כבר הרבה זמן לא כרכת לנו, אז טוב ששבת וכרכת
        2/5/17 19:28:
      סיפורים פלורנטיניים :)
        2/5/17 19:21:
      טרם קראתי. אבל אקרא בקרוב. ומה דעתך לכרוך הכל לכדי ספר?
        2/5/17 18:06:
      מרתק!!!! בפעם הבאה שאסע לפירנצה אכרוך את הפוסטים שלך לדרך. ממש מטעמים. תודה גדולהההה

      פרופיל

      כורך דברים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין