כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - אחרי מות-קדושים

    6 תגובות   יום רביעי, 3/5/17, 23:05

     'רוח התורה'

    פרשת קדושים מלאה ועמוסה במצוות , אולי בעיקר מצוות שבין אדם לחברו , אבל לא רק, אלא גם בין אדם למקום.

    ה'כותרת' לכל המצוות המופיעות בפרשת קדושים , מופיעה בתחילת הפרשה :

    "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' א-ֱלֹהֵיכֶם".

    הציווי 'קדושים תהיו' , הינה כללית מאוד. למה בדיוק הכוונה?

    אולי קיום כלל מצוות הפרשה הוא מוביל למצב של 'קדושים תהיו'.

    רש"י מסביר שהכוונה היא להתרחק מהעריות : "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה , שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה" . איסורי העריות שמופיעים בסוף פרשת קדושים , מביאים את רש"י לומר שהתרחקות מענייני עריות הם הבסיס לקדושה .

    הרמב"ן הולך בכיוון אחר לגמרי . הרמב"ן לא מקבל את דבריו של רש"י , אלא התורה באה כאן לגעת בתחום ה'אפור' שבין האסור לבין המותר . יש דברים שהתורה אסרה אותם , ויש דברים שהתורה לא אסרה , אבל מי שיעשה אותם אולי לא יעבור על לאו מן התורה , אבל הוא לא יבין בכלל מה התורה רוצה ממנו :

    "... אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד שבעליה נקראים פרושים והעניין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין , אם כן ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו , וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה , והנה יהיה נבל ברשות התורה" (רמב"ן).

    אם התורה לא הייתה כותבת "קדושים תהיו" , אדם יכול היה להיות 'נבל ברשות התורה' , למשל להיות עסוק כל היום באכילת בשר ושתיית יין, מבלי לעבור על אף אחת ממצוות התורה. הרמב"ן בעצם מחדש שהתורה לא נתנה רק תרי"ג מצוות , אלא היא גם צפתה שנבין את 'רוח התורה' , את האווירה הכללית שהתורה רצתה שנחיה בה , ואת זה נבין מתוך ציווי התורה. אמנם איסורים אלו אין להם גדר מדאוריתא אלא רק מדרבנן , אבל העושה אותם יהיה 'נבל'.

    אדם יכול לכוון שעון שבת שיפעיל בשבת עבורו לא רק אור ומזגן , אלא יפעיל את המיקסר , את הטלוויזיה ואת הרדיו. אותו אדם אולי לא יחלל את השבת , אלא לשמור שבת - הוא לא שמר . אותו יהודי לא קיים את השבת כפי שרצה הקב"ה , כפי שציפה מאתנו הקב"ה בתורתו .

    התורה ציוותה על איסורי דאוריתא בשבת , אבל שאנחנו נבין את רוח השבת שהתורה מצפה שאתנו , שחז"ל יבינו את רוח השבת כפי המופיע בתורה , ומתוך זה יגזרו איסורי דרבנן בשבת , וזה נכלל תחת הציווי "קדושים תהיו".

    כך גם מסביר הרמב"ן את הציווי "ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח) : "ולרבותינו... אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין... שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו... אבל אחרי הזכיר מהם הרבה... חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר... עד שיקרא בכל עניין תם וישר".

    שמעתי בעבר על רב שאמר לאיזה אדם שאסור לצרוב תקליטורים עם תוכנות . שאל אותו אדם את הרב : 'למה? איפה זה כתוב בשלחן ערוך?' אולי לפי 'הדין היבש' זה לא אסור , אבל האם מצד המוסר ההוגן , ראוי לצרוב תוכנה שמישהו עמל עליה רבות בכדי להתפרנס ממנה? האם לא ראוי לשלם לו על ההנאה שאתה נהנה מיגיע כפיו, מהשקעתו הרבה בזמן ובעבודה קשה?

    להיות 'דתי' אולי הכוונה לקיים את ה'שלחן ערוך'. אבל להיות אדם שעובד את ה' יתברך , זה אדם ששומר את דבר ה' , איזו אווירה רוצה מאתנו הקב"ה בשבת? שלא נדליק אש אבל נבלה את השבת בשינה? שנשפוט לפי הדין היבש , ולא נמצא מצד שני גם פתרון ועזרה לעני החלש?

    גם אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים איננה כתובה ב'שלחן ערוך' . אך האם אין זאת כפיות טובה כלפי הקב"ה שלא להכיר טובה על הניסים הגדולים שנעשו לנו בדור האחרון , על ההצלה הגדולה מחיים ומוות מצד אחד, ועל קידוש שם ה' מצד שני , בהקמת ריבונות יהודית מוסרית , ערכית ומשגשגת בארץ ישראל ?

    פרשת אחרי מות , באה לתאר את עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים , כדברי חז"ל , למרות שלא נכתב זאת בפירוש בפסוקים , אלא רק בסוף הפרק . פרשיה זאת באה על רקע מותם של נדב ואביהוא בני אהרון .

    "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ . וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת .  

    בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ...".

    לאחר שראינו מה קרה לנדב ואביהו , בקרבתם לפני ה' , הם רצו להתקרב לה' ולא לדאוג לחוויה הרוחנית הפרטית שלהם , מטרה רוחנית הייתה להם , אבל הם הקריבו אש זרה אשר לא ציווה אותם , לכן יש לצוות על אהרון הכהן ועל שאר הכהנים , שיש כללים מסודרים בכדי להיכנס למקדש בכלל , ולבית קודשי הקדשים בפרט .

    מתי נכנסים , אחת בשנה , ואיך בדיוק נכנסים , מה ההכנות הנדרשות לפני הכניסה , ומה בדיוק ניתן לעשות בתוך קודש הקדשים , להקריב קטורת שה' מצווה ולא להקריב אש זרה שה' לא ציווה אותה .

    הקב"ה מצווה את משה רבינו שהוא יצווה וידריך את אהרון הכהן לגבי כניסתו למקדש , לקודש הקדשים .

    בזאת יבוא אהרון אל הקודש , על ידי הקשבתו למשה אחיו , שכמובן קיבל את הדברים ישירות מאת הקב"ה .

    אהרון בא לבטא את ההתלהבות בעבודת ה' , שהרי אהרון הוא שמייצג את העבודה במקדש , אהרון מייצג את המוסר הפנימי המגיע מהאדם עצמו , דבר הבא לידי ביטוי בהיות אהרון אוהב שלום ורודף שלום .

    באה התורה להדגיש כאן שההתלהבות הפנימית , המוסרית , בעבודת ה' צריכה לבוא על ידי משה , על ידי התורה .

    משה רבינו הוא שמייצג את התורה שבכתב , את דבר ה' אל האדם המגיע מלמעלה , ומדריך את האדם כיצד להתנהג כאן בארץ . התורה מדריכה אותנו כיצד יש להתנהג בעניינים שבין אדם לחברו , וכן בעניינים שבין אדם למקום . מי שעובד את ה' רק מתוך מחשבה שכלית אנושית , הרי שהוא מקריב אש זרה . התורה מדריכה אותנו כיצד יש לעבוד את ה' . כפי שהאדם לא בוחר כיצד לכבד את הוריו אלא כפי רצונם , כך גם קיום מצוות ה' צריך להתקיים כפי הדרכת התורה , בכדי לא יהיה בבחינת הקרבת אש זרה . בוודאי שיש מקום גם לסברה האנושית , למוסר האנושי , אבל בגבולות שקבעה התורה .

    מה שמוביל הוא רצון ה' המתגלה בתורה , שבכתב ובע"פ , בפסוקים ובדברי חז"ל .

     

     

    הקרבת אש זרה בעבודת ה'

    פרשת אחרי מות , באה לתאר את עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים , כדברי חז"ל , למרות שלא נכתב זאת בפירוש בפסוקים , אלא רק בסוף הפרק . פרשיה זאת באה על רקע מותם של נדב ואביהוא בני אהרון .

    "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ . וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת .  

    בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ...".

    לאחר שראינו מה קרה לנדב ואביהו , בקרבתם לפני ה' , הם רצו להתקרב לה' ולא לדאוג לחוויה הרוחנית הפרטית שלהם , מטרה רוחנית הייתה להם , אבל הם הקריבו אש זרה אשר לא ציווה אותם , לכן יש לצוות על אהרון הכהן ועל שאר הכהנים , שיש כללים מסודרים בכדי להיכנס למקדש בכלל , ולבית קודשי הקדשים בפרט .

    מתי נכנסים , אחת בשנה , ואיך בדיוק נכנסים , מה ההכנות הנדרשות לפני הכניסה , ומה בדיוק ניתן לעשות בתוך קודש הקדשים , להקריב קטורת שה' מצווה ולא להקריב אש זרה שה' לא ציווה אותה .

    הקב"ה מצווה את משה רבינו שהוא יצווה וידריך את אהרון הכהן לגבי כניסתו למקדש , לקודש הקדשים .

    בזאת יבוא אהרון אל הקודש , על ידי הקשבתו למשה אחיו , שכמובן קיבל את הדברים ישירות מאת הקב"ה .

    אהרון בא לבטא את ההתלהבות בעבודת ה' , שהרי אהרון הוא שמייצג את העבודה במקדש , אהרון מייצג את המוסר הפנימי המגיע מהאדם עצמו , דבר הבא לידי ביטוי בהיות אהרון אוהב שלום ורודף שלום .

    באה התורה להדגיש כאן שההתלהבות הפנימית , המוסרית , בעבודת ה' צריכה לבוא על ידי משה , על ידי התורה .

    משה רבינו הוא שמייצג את התורה שבכתב , את דבר ה' אל האדם המגיע מלמעלה , ומדריך את האדם כיצד להתנהג כאן בארץ . התורה מדריכה אותנו כיצד יש להתנהג בעניינים שבין אדם לחברו , וכן בעניינים שבין אדם למקום . מי שעובד את ה' רק מתוך מחשבה שכלית אנושית , הרי שהוא מקריב אש זרה . התורה מדריכה אותנו כיצד יש לעבוד את ה' . כפי שהאדם לא בוחר כיצד לכבד את הוריו אלא כפי רצונם , כך גם קיום מצוות ה' צריך להתקיים כפי הדרכת התורה , בכדי לא יהיה בבחינת הקרבת אש זרה . בוודאי שיש מקום גם לסברה האנושית , למוסר האנושי , אבל בגבולות שקבעה התורה .

    מה שמוביל הוא רצון ה' המתגלה בתורה , שבכתב ובע"פ , בפסוקים ובדברי חז"ל .

      


    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/5/17 14:54:
      נהנתי לקרוא, תודה.
        5/5/17 06:44:

      עוד פרק מאלף.

      שבת שלום איש יקר.

        5/5/17 03:09:
      "אחרי מות קדושים אמור..." כל הכבוד על ההתמדה. שבת שלום :)
        4/5/17 23:46:
      הקרבת אש זרה כעבודת האל ממקום חיצוני. מתאימה לי הפרשנות הזאת
        4/5/17 17:59:
      תודה ושבת שלום שלמה
        4/5/17 17:13:

      לשלמה ידידי היקר כאח לי,

       

      תודה על הפוסט העשיר והמעשיר.

      מבין כל הפרשנים עדיפה בעיניי פרשנותו 

      של דוד מלך ישראל המתמצת את רל 

      התורה על רגל אחת:

      תהילים ל"ד

      יב  לְכוּ-בָנִים, שִׁמְעוּ-לִי;    יִרְאַת יְהוָה, אֲלַמֶּדְכֶם.
      יג  מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים;    אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.
      יד  נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;    וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.
      טו  סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

       

      אני מאמין שעושה כל אלה לא ימוט לעולם.

       

      המשך שבוע טוב ומבורך לך וליקיריך,

               בהוקרה,

                 ברוך