כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    מנוה אור לקניון הבזלת - שביל עמק המעיינות

    24 תגובות   יום חמישי, 11/5/17, 22:46

    28-4-2017

    שביל עמק המעיינות. מנווה אור לקניון הבזלת.


    מרחק – 15 קילומטרים.

    משך – 4.5 שעות.

    מזג אויר – חם.

    דרגת קושי. לא נורא.


    מוקדם בבוקר נפגשנו בכניסה לקיבוץ נווה אור. השארנו את הרכב ליד "קטפת" כותנה ישנה העומדת כפסל סביבתי. פנינו דרומה בשביל והתחלנו לצעוד בשדות עמק הירדן. קיבוץ נווה אור עלה לקרקע ב1948 כדי לחזק את ההתיישבות בעמק הירדן. הגרעין המייסד היה של עולים מעיראק יוצאי תנועת "החלוץ". בשנותיו הראשונות התחלפה האוכלוסייה ורק ב1965 התייצב גרעין חברים קבוע.  במלחמת ההתשה חיו אנשי הקיבוץ תחת הפגזות מירדן ובמשך שלוש שנים ישנו במקלטים כמו שאר היישובים בחזית.

    חלפנו בדרך בין גידולי שדה, חממות, ומטעים. חקלאים ניצלו את שעות הבוקר הנעימות לפריסת קווי טפטפות ולעבודה בשדות.

    http://cafe.themarker.com/image/3381425/

    נכנסנו למושב ירדנה. השביל פנה מזרחה ודרומה לאורך גדר המערכת. ירדנה הוא מושב קטן ופסטורלי שהוקם בשנת 1952 על ידי עולים מכורדיסטן. שמו נובע מקרבתו לנהר הירדן. עד מלחמת ששת הימים היה המקום שקט ללא גדר גבול והתושבים נהגו להגיע לירדן ולשוחח עם תושבי ירדן. בזמן מלחמת ההתשה, צילם וכתב  יהושע זמיר את ספרו "אני כורדי", המספר את סיפורם של התושבים הכורדים בירדנה ובבית יוסף השבים לארצם מהגלות. בספר מתאר זמיר, את חיי היומיום במציאות הקשה במקום.

    ''

     

    "במשך התקופה הקצרה, שבה שמרתי בירדנה, התקשרתי לאנשים ולנוף. הזדהיתי אתם. בסיימי את שרותי גמלה בי ההחלטה להעלות באלבום של צילומים את חיי האנשים, אשר כך עמדו. חזרתי לכפרים והתחלתי לצלם ולשוחח עם האנשים. התקשרתי אל כמה וכמה משפחות והייתי חוזר ובא אליהן. סיפורן האישי קסם לי, והרגשתי כי כאן, במקום הנידח הזה על הגבול ממש, אפשר לתפוס ולהבין את סיפורו של עם, החוזר לארצו ולאדמתו לאחר אלפיים שנות-גולה. זהו עולם יהודי בזעיר-אנפין, שבו מקופלת כל המציאות כולה."

    (אני כורדי). 


    המשכנו דרומה בפאתי המושב. השביל התפתל בין חממות של ירקות לבין לולים של תרנגולות הודו.

    באחת החממות צמחו ירקות מוזרים.

    http://cafe.themarker.com/image/3382404/

     

    עצרנו ליד אחד הלולים כדי לצפות במחזה הלא פשוט. בתוך הלול נאספו מתי הלילה כדי שלא ירקיבו ויהוו בעיית תברואה. טרקטור עמוס בפגרים עקף אותנו בדרכו למזבלה.


    http://cafe.themarker.com/image/3382070/

     

    בלי לשים לב עברנו לבית יוסף. מושב שהוקם בהתיישבות חומה ומגדל ונקרא על שמו של יוסף אהרונוביץ. במרכזו הוקם מבנה ביטחון ציבורי, העומד כיום נטוש

    אוכלוסיית המקום במלחמת העצמאות ספג המושב הפגזות והתקפות של צבא עיראק. לאחר המלחמה ננטש המקום ואוכלס מחדש על ידי עולים כורדים.


    ''

     

    יצאנו מהמושב דרומה. השמש כבר קפחה וחיפשנו מקום מוצל ונעים להפסקת בוקר. מצאנו אותו בבית קברות קטן ומטופח בצד השביל.

    היטבנו את ליבנו בקפה אתיופי שהביא אורי, בכריכים, תמרים ועוגיות.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3382405/


    המשכנו בשביל דרומה. בצל חורשות אקליפטוסים רעו פרות ודשנות שהביטו בנו באדישות. עקפנו את תל ישמעאל. על התל העתיק, נבנה מוצב, שננטש ושימש במשך שנים רבות מקום מסתור למספר מיני עטלפים נדירים. בשנת 2006 נהרס המוצב ומהאזור נעלמו העטלפים.

    צעדנו על מדרונות גאון הירדן. חצינו את נחל יששכר. מעט מים עדיין זרמו בו. השביל טיפס וירד בין ערוצים קטנים, בהם נחרצו מצוקים באדמה הקלה.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3382403/

     

    חורי קינון של שרקרקים עיטרו את קירות העפר. השרקרקים מגיעים לארץ בחודש מאי מאפריקה, מקננים במצוקי עפר וכורכר ועוזבים בספטמבר בדרכם חזרה. השרקרק מסוגל לאכול 200 דבורים ביום.

    היה כבר חם. סנדי הכלבה, שמלווה אותנו, הלכה עם הזנב בין הרגלים והלשון בחוץ חיפשנו צל להפסקה. עץ  קטן וצפוף ענפים סיפק לנו את הצל להפסקת קפה ולארוחת עשר.

    http://cafe.themarker.com/image/3382411/

    המשכנו על דרך עפר בין שדות חיטה זהובים במערב, לבין מדרונות גאון הירדן ומתחם בריכות דגים במזרח. התעכבנו ליד מקשת אבטיחים, בשלים. כנופיית עורבים קיפצה בין האבטיחים, ניקרה ובדקה מי מוכן ומי לא. עם עורבים לא מתעסקים. יש מספיק אבטיחים לכולם.

    התקדמנו מערבה. פתאום נשמעה מוזיקה ים תיכונית בעוצמה מטורפת. נשאנו את עינינו וראינו את גני חוגה. מתחם נופש וברכות מים.  השביל הקיף את המתחם צמוד לגדר. שתי קבוצות של נופשים התווכחו זו עם זו בווליום חזק יותר מהמוזיקה.

    התרחקנו מערבה והגענו לקניון הבזלת הסמוך לבית שאן, שם סיימנו את קטע השביל הנוכחי.

    כדי להירגע מהחום וההליכה נסענו לקיבוץ עין הנצ"יב הסמוך לרחוץ בברכה טבעית קסומה הפתוחה לקהל  הרחב, למעט שבתות וחגים.

    http://cafe.themarker.com/image/3382409/

    הברכה נמצאת כמה עשרות מטרים בתוך הקיבוץ .

    על גדותיה ישבו צעירים, בעיקר חיילים ובנות שרות לאומי בחופשה. סנדי, כלבת מים מהממת קפצה פנימה ושחתה והקסימה את הנוכחים.

    קינחנו בבירה קרה  וברחצה מרעננת לסיום הטיול.

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 21:12:
      הרבה זמן שלא ביקרתי כאן ... תמונות נפלאות ...מרענן וצונן פה . כיף
        22/5/17 18:49:

      איזה כיף של טיול וכיף של קינוח חיוך

        17/5/17 08:57:

       יישר כוח על התיאור המושלם- כל כך מוחשי ויפה- הן במלל והן בתצלומים.

      לרגעים חשתי כי גם  אני משתתפת בטיול כה נפלא.

       

      המשך שבוע טוב ויצירתי.

       

       בברכה

       אהובה.

        15/5/17 16:04:
      נופים וכתיבה שלובים בהבזקים מרעננים
        14/5/17 21:03:
      נופים מהממים המוכיחים עד כמה ארצנו יפה!
        14/5/17 09:30:
      כמו תמיד, תודה. התרעננתי לי מול המחשב... ומשום מה ה"קפה" שלל ממני את זכות הכיכוב הבוקר. ..
        13/5/17 13:06:

      אחאב חברי

      התמוגגתי לקרוא על הטיול, התמונות נהדרות ומשקפות את הנאתך מהטיול

      ותודה ששיתפת אותנו לגבי הספר " אני כורדי" לפי הקטע שהבאת לנו הספר כתוב בעיברית רהוטה

      ונישמע מעניין

      * כוכב אהבה והמשך שבת נהדרת חברי

      ועוד המון טיולים מהנים בשבילי הארץ (-:

      נהדר, כמו תמיד, תודה על השפע, לרבות אזכורים מגוונים - "אני כורדי" המסקרן מחד, הפגרים המבאישים בעעע מאידך. זו ארצנו.
        13/5/17 10:08:
      יופי של מסלול.
        13/5/17 09:13:
      איזה כיף של טיול! תודה ושבוע טוב.
        13/5/17 08:43:
      נהנתי :)
        13/5/17 08:12:
      איזה פוסט מרענן! ים של שיבולים וים של הנאות ואם הן רטובות מה טוב...כיף "לטייל" איתך....
        13/5/17 00:52:
      טיול חביב ומהנה דרך המסך, תודה. :)
        12/5/17 23:55:
      יופי של חוויה, אחאב, ויופי של רשומה! שבת שלום, עמוס.
        12/5/17 22:15:
      יופי של מסלול, והסיום ממש מתאים לימים הללו.
        12/5/17 19:46:
      מקסים אחאב - היה כייף לטייל איתך
        12/5/17 17:51:
      מסלול מעניין ויפה, ואם זה לא קשה שווה לנסות. תודה על השיתוף
        12/5/17 15:27:
      יפה שם.... שבוע טוב
        12/5/17 13:57:

      תאורים יפים שמחזירים אותי לתקופת המרדפים והמארבים לאורך הגבול הירדני

        12/5/17 12:10:
      לדלג בין רשומות זכרונות אביך לרשומות טיוליך לי מאוד מחייך ונעים. יופי של היסטוריה שזרת בטיול נהדר שכזה. צילומים יפים, קיוויתי למצוא את סנדי שם משתובבת לה במים. נהנתי לקרוא, תודה.
        12/5/17 09:51:
      יופי של סיפור דרך, יש מצב שתצרפו נשים לחבורת המטיילים?
        12/5/17 09:33:
      עכשיו זה הזמן לטייל שם..בקייץ האזור בלתי נסבל..!
        12/5/17 09:00:
      פרט לנוף המרנין כל לב, אני נהנית מהמגוון של תושבי היישובים. זו ארץ ישראל המקבצת לתוכה את הפזורה של היהודים, מכל הארצות אליהן הגיעו במהלך שנות הגלות. תעבורנה עוד שנים לא מעטות עד שיהיה כאן העם הישראלי.
        12/5/17 07:59:
      כמו שכתבת אזור יפה אך חם ממליצה לטייל שם בחורף .

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין