בחלק הקודם של הכתבה עסקנו ברמקול והשפעתו על הסאונד של הגיטרה. הפעם נבחן את החלק השני של המשוואה – הבוקסה.
כשמדובר על סאונד גיטרה, לבוקסה יש השפעה מכרעת על התוצאה הסופית. בפרק זה נבחן כיצד מבנה הבוקסה, החומר ממנו היא עשויה ואלמנטים אחרים בה משפיעים על הסאונד הסופי, המגיע לאוזנינו.

סוג העץ ממנו עשויה הבוקסה

לחומר ממנו עשויה הבוקסה יש השפעה לא מבוטלת על הסאונד. עקרונית, ככול שהעץ קשה יותר, הסאונד שיתקבל יהיה מודרני ומפוקס יותר, בעוד שעץ רך יותר יפיק סאונד ווינטאג' ורך יותר. הסיבה לכך היא שעץ רך נוטה לספוג חלק גדול יותר מהאנרגיה האקוסטית של הרמקול והופך אותה לסוג של אנרגיה קינטית היוצרת וויברציה בדפנות של הבוקסה, מה שגורם לחלק מתכולת התדרים של הסאונד להיבלע בעץ. כשמדובר בעץ איכותי, לדוגמה בבוקסות מעץ אורן, עץ רך יחסית שהיה בשימוש נרחב בשנות ה – 50 וה – 60, התהודה של העץ עובדת בצורה הרמונית עם הסאונד ומוסיפה לו חום ונפח. לעומת זאת, ברוב סוגי העצים המתועשים, התהודה של העץ תתנגש עם טווח התדרים של הרמקול ותגרום לסאונד נוקשה וחד יותר. מסיבה זו, בוקסות העשויות מעץ מתועש, דוגמת MDF  וסוגים שונים של עץ סנדוויץ', יישמעו לרוב פחות טוב מבוקסות העשויות מעץ מלא. יחד עם זאת, קיימים סוגי עץ מתועשים, דוגמת סנדוויץ' דחוס מעץ ליבנה, שהם קשים יותר מעץ מלא ויישמעו בהתאם.

מבנה הבוקסה – גב פתוח או סגור

רוב הבוקסות הפתוחות, פתוחות בפועל רק בצורה חלקית. בדרך כלל, בחלקן האחורי ישנה פלטה המכסה 1/2 – 2/3 מהפתח. המבנה הזה מאפשר לחלק מהסאונד להיות מוקרן מהצד האחורי. ברוב המקרים, הסאונד של הבוקסה הפתוחה יישמע אורגני ומלא יותר. ללא פלטה אחורית שתדחוס את גלי הקול המופקים מהרמקול, הסאונד המאפיין בוקסה מסוג זה עשוי להחשב כנאמן יותר לסאונד המקורי של הגיטרה. בבוקסה פתוחה, התדרים הגבוהים יהיו מודגשים וממוקדים, בעוד התדרים הנמוכים יישמעו מרוחים מעט וממוקדים פחות.
על הבמה, במיוחד כשיש בעייה לשמוע את הגיטרה במוניטורים (או שהם פשוט לא קיימים…) פיזור הסאונד המאפיין בוקסות מסוג זה, עשוי להתגלות כמועיל מאוד. בהקשר של אולפן הקלטות זה פותח אופציות נוספות מבחינת הצבת מיקרופונים. הצד האחורי של הבוקסה מפיק  צבע שונה במקצת של מהצד הקדמי, מה שבשימוש מושכל יכול לספק מנעד רחב ואורגני יותר של סאונד.

בניגוד לבוקסות פתוחות, הבוקסה הסגורה מקרינה את כל הסאונד קדימה, ללא שום זליגה מאחור או מהצדדים. מה שנוטה להדגיש את התדרים הנמוכים ותדרי האמצע בסאונד. כתוצאה מכך התדרים הנמוכים בסאונד יישמעו מהודקים ומפוקסים יותר, תדרי הביניים יהיו מודגשים מעט יותר, בהשוואה לבוקסה פתוחה, ותורגש ירידה מסוימת בתכולת התדרים הגבוהים בסאונד. הבוקסה הסגורה מתאפיינת גם בסאונד עם כיווניות מאוד ברורה ומודגשת, מה שעשוי להקשות לשמוע אותה אם לא נמצאים ישירות מולה.

בוקסות עם "פורטינג"

הרבה נגנים מחשיבים בוקסות מסוג זה כתמהיל המשלב את הטוב בשני העולמות. "פורטינג" הוא יצירת פתח נוסף אחד או יותר, בחזית (או לעיתים בצדדים) של בוקסה סגורה, שמטרתו להקרין קדימה חלק מהסאונד המוחזר מהדופן האחורית שלה. הפורטינג מתוכנן להעביר את ההחזרים בצורה שתדגיש טווחי תדרים ספציפיים, ששילובם בסאונד הבוקע מהחלק הקדמי ישלים את מה שחסר, לטעם המתכננים, בסאונד הכללי של הבוקסה. זאת בניגוד לבוקסות פתוחות, בהן השילוב בין הסאונד הקדמי לאחורי הוא אקראי.
רוב הבוקסות האיכותיות מסוג זה מתאפיינות בסאונד עגול עם נמוכים חמים ותדרי ביניים מאוזנים המאפיינים בוקסות סגורות, יחד עם הבהירות והפוקוס המאפיינים בוקסות פתוחות.

גודל עומק וצורה

לגודלה של הבוקסה יש השפעה גדולה על הסאונד. כעיקרון, ככול שהבוקסה גדולה יותר, הנמוכים שלה יהיו מלאים יותר. יחד עם זאת, אם "נגזים" בגודל, הנמוכים יהפכו להיות "בומיים", מה שאומר שהם יתחילו להאפיל על תדרי האמצע והתדרים הגבוהים ויהפכו את הסאונד לבוצי ומרוח.
לעומת זאת, סאונד של בוקסה קטנה עשוי להישמע סתום וקופסתי, עם מחסור מורגש בתדרים נמוכים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאוויר הכלוא בתוך הבוקסה הסגורה משמש כסוג של "בולם זעזועים", המגביל במידה מסוימת את טווח התנועה של הממברנה. כתוצאה מכך הממברנה תתקשה ליצור את התנועות הגדולות והאיטיות הדרושות כדי להפיק את תדרי הבס. הרבה יצרנים מנסים לפצות על כך באמצעות הוספת עומק לבוקסה, מה שמוסיף לה נפח. הנפח המוגדל מחזיר לממברנה חלק מיכולת התנועה שלה ומשפר את תכולת התדרים הנמוכים בסאונד, מה שמסייע לבוקסות קטנות להשמע מלאות יותר.

לסיכום, במהלך החיפוש אחר הסאונד שלכם, זיכרו שהרמקול והבוקסה הם חלקים נוספים במשוואה והשפעתם על הסאונד הסופי גדולה ומשמעותית.

אם יש נושא שהייתם רוצים לקבל עליו מידע או שאלה שמעניינת אתכם, אתם מוזמנים לכתוב לי על כך. אשמח לענות כמיטב יכולתי על פניותכם.
אם תרצו להתייעץ איתי באופן אישי בנושא זה או בכל נושא אחר, אתם מוזמנים לדבר איתי.

 בפייסבוק, או במייל

רוצים לקבל את המאמר הבא ישירות למייל שלכם?

הרשמו לניוזלטר בתחתית האתר.