כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ככול שחולף הזמן

    ארכיון

    0

    הגיג- לא שיר.

    1 תגובות   יום חמישי, 18/5/17, 12:00

    נָכוֹן יֵשׁ אַבְּסוּרְד בַּחַיִּים

    וְכֹל רֶגַע שֶׁחוֹלֵף מְקָרֵב אוֹתָנוּ לַמָּוֶת.

    נָכוֹן אֵין מַשְׁמָעוּת לְחָיַיִם.

    כִּי כַּאֲשֶׁר אֵין חַיִּים כֹּל מַה שֶׁחָיִינוּ כְּאִלּוּ לֹא חָיִינוּ.

    נָכוֹן אֲנַחְנוּ מְסִיחִים דַּעְתֵּנוּ

    בְּלִמְצֹא אֶת הָאֹשֶׁר הָאוּלְטִימָטִיבִי

    שֶׁיִּתֵּן לָנוּ מַשְׁמָעוּת אֵיזֶה עֵרֶךְ לָרֶגַע שֶׁחוֹלֵף.

    שֶׁיִּתֵּן טָעַם לְחָיַיִם “עֵרֶךְ שֶׁכְּדַאי יִהְיֶה לָמוּת לְמַעֲנוֹ."

    שֶׁיִּתֵּן לָנוּ הֶסְבֵּר עַל הָאַבְּסוּרְד

    וּמְכַוֵּן שֶׁאֵין לָנוּ אֶלָּא רַק אֶת הֶסַּח הַדַּעַת

    כָּךְ הִגַּעְתִּי אֶל וְהַהֲבָנָה בַּצֹּרֶךְ

    שֶׁל הַאֲנָשׁוֹת בְּהִמָּצְאוּת הָאֵל.

    מֵאַיִן הַמְצָאָה שֶׁל תִּקְוָה.

    מַשֶּׁהוּ לְהִתְכַּסּוֹת בּוֹ. עַד הַחִדָּלוֹן.

    תּוֹרַת הָרֶגֶשׁ מְנַצַּחַת אֶת תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן.

    כֹּל הוֹגֵי הַדֵּעוֹת שֶׁמְּנַסִּים לְהָבִין אֶת הַסּוּבְּיֶקְטִיבִי וְהָאוֹבְּיֶקְטִיבִי,

    תָּמִיד בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִתְקָלִים בְּתִקְרַת הַזְּכוּכִית שֶׁל מַשְׁמָעוּת הַזְּמַן וְהַמָּוֶת.

    וְאֵין לָהֶם הֶסְבֵּר לָאַבְּסוּרְד הַזֶּה.

    וְלָכֵן רֹב הַאֲנָשׁוֹת לְמַעֲשֶׂה אֵינָהּ חַיֶּיהָּ לְפִי תּוֹרַת הִגָּיוֹן.

    וּפּוֹנִים אֶל תּוֹרַת הָרֶגֶשׁ.

    שֶׁנִּקְרָא לָהּ הָאֱמוּנָה.

    הַחֲוָיָה הַמִּיסְטִיּוּת שֶׁל קִיּוּמוֹ שֶׁל הָאֱנוֹשִׁי,

    הֲבָנַת הַסּוּבְּיֶקְט וְהָאוֹבְּיֶקְט דֶּרֶךְ תַּת הַהַכָּרָה.

    דֶּרֶךְ הָאִינְטוּאִיטִיבִי שֶׁל ריאת הָעוֹלָם.

    אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ רַבִּים בֵּינֵינוּ שֶׁמְּנַסִּים לִדְחוֹת אֶת הַחֲוָיָה הַזּוֹ.

    אֲבָל כְּשֶׁהֵם לְבַד עִם עַצְמָם וּכְשֶׁעוֹמְדִים מוּל הַמָּוֶת.

    אֵין לָהֶם תְּשׁוּבָה הֶגְיוֹנִית לַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא חִדָּלוֹן הָעַצְמִי.

    וְשֶׁאַחֵר כָּךְ אֵין כְּלוּם.

    וְלָכֵן הֵם מְנַסִּים לָאָחוּז בְּאַשְׁלָיַת הָאֹשֶׁר הַרְגִּיעִי

    וְהַחִפּוּשׂ אַחַר הָעֹנֶג אוֹ כֹּל עֵרֶךְ אַחֵר לְאֵיזוֹ מַשְׁמָעוּת שֶׁל חַיִּים.

    גַּם כְּשֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁזֶּה לְמַעֲשֶׂה אַחֲרֵי מוֹתָם יִהְיֶה חָסַר עֵרֶךְ.

    לָכֵן תּוֹרַת הָרֶגֶשׁ אוֹ לְמַעֲשֶׂה הַדָּת וְהָאֱמוּנָה.

    נוֹתֶנֶת לְאָדָם אֶת הַתִּקְוָה שֶׁבְּכֹל זֹאת יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְחָיָיו,

    גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ. וְיֵשׁ מִין סוּג שֶׁל הֶמְשֵׁכִיּוּת.

    אֲפִילוּ בְּצוּרַת קִיּוּם אַחֶרֶת.

    וְהֶמְשֵׁכִיּוּת הַזּוֹ הִיא הַסִּבָּה לְמַשְׁמָעוּת חַיָּיו.

    וַאֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לְהֶמְשֵׁכִיּוּת שֶׁאָדָם מַשְׁאִיר אַחֲרָיו

    כִּי אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ, לוֹ עָצְמוּ אֵין מַשְׁמָעוּת מַה הוֹתִיר מאחור.

    לָכֵן רֹב רֻבָּהּ שֶׁל הַאֲנָשׁוֹת,

    דּוֹרוֹת עַל גַּבֵּי דּוֹרוֹת אַלְפֵי שָׁנִים,

    נִשְׁאָרִים עִם תּוֹרַת הָרֶגֶשׁ,

    בָּאֱמוּנָה כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת שֶׁהִיא בַּהֶכְרֵחַ טְרַנְסְצֶנְדֶנְטִי

    לְהַסְבִּיר אֶת קִיּוּמָם. וְלַמְרוֹת שֶׁאֵינָם בֶּאֱמֶת יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת.

    נֶאֱחָזִים בָּהּ. כִּי אֵין לָהּ בילתו.

    אֲפִלּוּ שֶׁגַּם הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת סוּג שֶׁל אַשְׁלָיָה.

    כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ תִּבְחַר אוֹ תֵּלֵךְ

    תָּמִיד הַתּוֹצָאָה הַסּוֹפִית הִיא זֵהֶה.

    וַאֲנִי בָּחַרְתִּי בָּאֵל, וְלוּ רַק כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַאֲשִׁים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/17 13:09:
      ואני בחרתי באל, ולו רק כדי שאוכל להישען לפרוקי פרקים.