כותרות TheMarker >
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    לא שדות, לא תותים ולא נעליים!!!

    17 תגובות   יום חמישי, 18/5/17, 22:07

     

     

    ''

     

    סתם..., שדה-תות  חיוך

     

    עד כמה ניתן לטעות בפירושם של שירים?, כנראה שאין גבול לכך..., תוכלו לשאול אומנים ויוצרים רבים.

    כך למשל, סטינג.

    שירו Every Breath You Take נתפס כשיר אהבה. ולמעשה..., השיר נכתב בהשראת ספרו הקודר והאפוקליפטי של ג'ורג' אורוול, 1984. וכוונת המשורר, סטינג, הייתה הכי רחוקה מ..., אהבה.

    סטינג סיפר באחד הראיונות על זוג צעיר שפגש אותו. השניים סיפרו לו שהשיר הזה שלו, היה (לא פחות...) "שיר החתונה" שלהם.

    סטינג הצטחק במבוכה, ובינו לבין עצמו אמר: “כן בטח..., שיהיה להם בהצלחה...”.

    אולם,

    שיר מפורסם הרבה יותר הוא Strawberry Fields Forever של החיפושיות, שיר שרבים פשוט אינם מפרשים אותו כהלכה ולו רק משום שאינם יודעים על ההשראה ממנה נולד השיר.


    ובכן,


    במחציתה של שנת 1966 עמדה להקת החיפושיות לפני נקודת-תפנית. היחסים הבינאישיים בלהקה לא הצטיינו בחמימות, לשון המעטה.

    בקיץ של 1966 נסע ג'ון לנון לעיר אלמירה, ספרד – שם הוא השתתף בצילומי הסרט הפארודי How I Won the War.

    בין צילום סצינה אחת לרעותה, ובמשך 6 שבועות, כתב לנון את מילות השיר ואת לחנו.


    כאשר הביא לנון את השיר אל הלהקה נרשמה שם תגובת "וואו"...

    ג'ף אמריק, טכנאי-קול שעבד עם הלהקה, נזכר: “היה רגע של דממה. הדממה נשברה ע"י פול מקרטני שבטון מלא יראת-כבוד, אמר: זה פשוט, מבריק".

    בדיעבד הסתבר ששיר זה הוא אחד המורכבים שהקליטה הלהקה: חודש שלם עבדה הלהקה על קטעי הנגינה, העיבוד, החיתוך וההקלטה, עד ש"נולד" התוצר הסופי. או אז חזר פול מקרטני על קביעתו הראשונית: “מבריק!”.


    אז...,

     איך נולד השיר, בראשיתו?

    לנון כתב על שנות ילדותו..., שלא היו בהן שום שדות תות לנצח...


    אביו של ג'ון שירת בצי הסוחר הבריטי ונעדר היה רבות מהבית. כאשר מלאו לג'ון 4 הרתה אימו לגבר אחר וילדה בת.

    מימי, דודתו של ג'ון (אחותה של אימו) פנתה לשירותי-הרווחה והצליחה להוציא צו בית-משפט המורה כי ג'ון יוצא מחזקת אימו.

    את רוב שנות ילדותו, נעוריו והתבגרותו העביר ג'ון אצל הדודה מימי.

    הדודה לא הייתה טיפוס אימהי. חיבוקים ונשיקות, לא היו אצלה בלקסיסקון. מה שכן היה שם: חינוך קפדני כאשר ג'ון נדרש למלא אחר כול הכללים.

    על אף שג'ון נותר אסיר-תודה לדודה על שהעניקה לו בית, גם אם לא היה חם, הוא זוכר את השנים כ..., שנים לא מאושרות במיוחד, יתירה מזאת: הרקע לבואו אל הדודה ואופיה גרמו לו לחוש דחוי, עזוב, נטוש...

    אולם, 

    לשעות ספורות במשך השבוע הייתה לו עדנה..., הוא היה מתגנב אל מעל לגדר אל הבית השכן, ולא היה זה סתם בית...

    הבית השכן היה בעצם אחוזת-ענק !

    שם האחוזה: Strawberry Field (שדה-תות).


    את אחוזת Strawberry Field בנה איל-ספנות בריטי בשם ג'ורג' וורן בשנת 1870.

    וורן העניק לאחוזתו מראה גותי-משהו, בהתאם לאדריכלות הויקטוריאנית של אותה התקופה. האחוזה הייתה מלאה בגנים מרהיבים וערוגות פרחים מעוצבות.

    בשנת 1927 נמכרה האחוזה לאיל-ספנות אחר, אלכסנדר מיצ'ל.

    שנים ספורות לאחר מכן נפטר מיצ'ל ובשנת 1936 אלמנתו מכרה את האחוזה ל- Salvation Army ("צבא הישע").


    "צבא הישע" נוסד בשנת 1865 בלונדון. זהו אירגון צדקה נוצרי-פרוטסטנטי בעל רקע אוונגלסטי העוסק בפילנתרופיה, שירותי רווחה ושירותים הומניטריים. הארגון בנוי לפי אסכולה סמי-צבאית.

    "צבא הישע" הקים באחוזה Strawberry Field בית-יתומים לנערות.


    תחילה, לנון לא נכון היה לחשוף לחלוטין את מקור ההרשאה לשיר.

    וכך הוא סיפר למגזין “הרולינג סטון” בשנת 1968:

    "כאשר הייתי כותב על ליוורפול היו לי חזיונות של שדות-תות משום ש..., שדות-תות נמצאים בכול מקום שאליו אתה רוצה ללכת...”.

    אך האמת, הייתה שונה.


    הילד ג'ון פשוט נמשך אל המקום המסתורי הזה, על שלל מדשאותיו וערוגות הפרחים. היה זה מקום-מפלט עבורו. גם אל הנערות היתומות הוא חש קירבה נפשית והזדהה עם מצבן, שהרי הוא עצמו חש כ..., יתום.

    במשך שנים רבות תחושות אלה לא נטשו אותו. לאורך כול שנות נעוריו והתבגרותו הוא חש מוזר ודחוי על ידי החברה כפי שהתוודה שנים רבות אחר כך:

    "משהו בתוכי היה כנראה מקולקל. אני חושב שזה היה משום שראיתי דברים שאחרים לא ראו...”.


    מייד עם צאתו הגיע השיר Strawberry Fields Forever לפסגות מצעדי הפזמונים בבריטניה ובארה"ב.

    השיר יצא תחילה כסינגל (צד A כפול – בצד השני היה השיר Penny Lane) בפברואר 1967 ורק בנובמבר של אותה השנה הוא יצא באלבום Magical Mystery Tour.


    אנקדוטה מעניינת בעניין סופו של השיר:

    בסיום השיר (גירסת המונו, TAKE 1) נשמע לנון ממלמל משהו לא ברור.

    ה"משהו לא ברור" ועוד כמה "רמזים" מוזרים ומשונים ביצירות נוספות של הלהקה, הפכו למיתוס אורבני שצמח ותפח למימדי-ענק ואשר גרס שפול מקרטני (שאותו אנחנו מכירים היום...) אינו פול מקרטני האמיתי, ו..., שפול ה"אמיתי" נהרג בתאונת דרכים מתי-שהוא בתקופה בה החיפושיות הגיעו לשיא תהילתם.

    המלמול של ג'ון התפרש אצל חובבי תיאוריות קונספרטיביות במילים "אני קברתי את פול"..., אך למעשה, ולאחר סינון באמצעות פילטרים משוכללים נמצא כי לנון התבדח ופלט את המילים Cranberry sauce (רוטב חמוציות...). שנים לאחר מכן צחק לנון ואמר שהוא ממש לא זוכר למה הוא אמר את זה...


    ושדות התות הנצחיים?!, מה איתם?

    בשנת 2005 נסגר סופית בית-היתומים Strawberry Field. היתומים שנותרו הועברו למשפחות אומנה והבית נותר בשיממונו.

    נכון להיום המקום מוזנח, אם כי הוא משמש מקום עלייה לרגל למעריצים מושבעים של החיפושיות והוא מהווה אטרקציה תיירותית בכול מסלול-תיור של העיר ליוורפול.

    בשנת 2014 הכריזה עיריית ליוורפול כי המקום ישוקם וכי יפתח מרכז-לימוד לבעלי לקויות-למידה. כמו כן בתוכנית העירייה להקים שם מוזיאון שבו יוצגו פריטים הקשורים להשפעה שהייתה למקום על החיפושיות, בוודאי על ג'ון לנון.

    ואם מישהו מכם שיזדמן לליוורפול באלה ימים, אנא בקרו והודיעוני דבר, האומנם...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      .

      .

      תודה על ההשקעה והשיתוף,

      הזכרת לי דברים..

        29/5/17 10:04:
      כתמיד, פוסט נפלא ומרתק. מאיפה אתה שואב את כל המידע הזה? - חג שבועות שמח, בועז.
        21/5/17 18:35:
      בועז אחד היפים שלך.
        20/5/17 16:06:
      לא רק שירים ,כל מה שאומרים ,או עושים יכול להתפרש אחרת מהכוונה. לכן , אומרים שלא טוב לעשות "תסריטים" סיפור מרגש .רשומה מושקעת ומעניינת. לא השארת שום דבר לא מוסבר עד הסוף. כל הכבוד ! אם אני אבקר בליוורפול ,מבטיחה לעדכן אותך...
        20/5/17 13:16:
      שיר שכולו יצירת מופת. אמן חותם על עבודתו ומפרסם אותה, והיצירה פורשת כנפיים עצמאיות ..סימן שהצליח.
        20/5/17 12:19:
      מאוד מעניין
        20/5/17 11:47:

      פוסט שלי משנת 2008 עם Ho במבה ותותים ו

      Strawberry Fields Forever

      http://cafe.themarker.com/post/711705/

        20/5/17 10:25:
      סיפור מרתק. תודה שאתה משתף.
        20/5/17 06:27:
      מאוד מעניין. תודה
        19/5/17 20:46:
      * יאללה, איזה סיפורים אישיים עצובים וכאובים מסתתרים מאחרי דברים שונים, לא רק יצירות מוסיקליות, ואיננו יודעים עליהן. עצוב כל כך לגבי סטרווברי פילדס פור אוור....
        19/5/17 12:30:
      אחד השירים של החבורה המופלאה הזאת שאני הכי אוהבת אפילו עיטר את אחד הפוסטים שלי. תודה בועז מה היינו עושים בלעדיך? :)
        19/5/17 11:43:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2017-05-19 10:34:06

      תודות וברכות. עם זאת, לא ברור הקטע עם לונדון שבסוף הפוסט. הכל לא התרחש בליברפול ?

       

      צודק. תבלבלתי..., כבר מתקן.  (:

        19/5/17 10:34:
      תודות וברכות. עם זאת, לא ברור הקטע עם לונדון שבסוף הפוסט. הכל לא התרחש בליברפול ?
        19/5/17 07:48:

      שאפו על החפירה, מצאתי תמונה של החבר'ס, חבורת חנונים השנה שנת 1957

      ג'ורג' האריסון בן 14, ג'ון לנון בן 16 ופול מקארתני בן 15, רינגו הלך להביא פחית בירה.

      ''

        19/5/17 07:09:
      One of my very favorites
        18/5/17 22:43:
      אין לי מה להגיד בנושא, רק מביע התפעלות מההשקעה.
        18/5/17 22:37:
      בועז, תודה. רק בזכותך אני משכילה מעט מהיסטורית המוזיקה הפופולארית.

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי