הכלל הוא שהמדינה היא הגוף שאמון על אכיפת החוק הפלילי. לכן, ההליך הפלילי בדרך כלל מתנהל בדרך הבאה – המשטרה היא הגוף שאמון על החקירה הפלילית ולאחר מכן התביעה או הפרקליטות, אמונות על הגשת כתב אישום פלילי נגד חשוד וייצוג המדינה בפני בית המשפט. עד כאן, הכלל בדין הפלילי. 

אך במאמר זה נעסוק בחריג לכלל, אשר בא לידי ביטוי במספר מקרים שבהם מי שאוכף את הדין הפלילי, הוא אזרח מן השורה, שלפתע הופך להיות תובע פלילי לכל דבר ועניין. הסיטואציה הזו נקראת "קובלנה פלילית" ועל כך נסביר במאמר שלהלן - 

מהי קובלנה פלילית?
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), קובע כי התובע במשפט הפלילי היא המדינה. החריג הוא בהתקיימן של מספר עבירות המוגדרות בתוספת השנייה של חוק סדר הדין הפלילי. קובלנה פלילית היא סיטואציה שבה אדם פרטי מגיש כתב אישום פלילי לבית משפט פלילי, אך על פי הדין ניתן לעשות כן בעבירות מסוימות. כלומר – אדם לא יכול להגיש קובלנה פלילית על עבירת רצח, שכן עבירה זו היא מהעבירות שרק המדינה יכולה לאכוף. 

קובלנה פלילית, מתנהלת בהתאם לסדר הדין הפלילי ובהתאם לדין הפלילי המהותי. על הקובל, שהוא התובע, להגיש כתב קובלנה. על כתב הקובלנה להיות מנוסח כמו כתב אישום. לאחר הגשת הקובלנה, על הנאשם להתייצב בפני בית המשפט ולהשיב לעובדות הקובלנה. 

כמו כן, נאשם בקובלנה פלילית רשאי לטעון את כל הטענות הרלוונטיות בהליך פלילי רגיל. לדוגמא – הוא רשאי לטעון טענות מקדמיות בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (בסעיף 149), לדוגמא – טענה של סיכון כפול, טענה של פגם או פסול בכתב האישום, טענה של הגנה מן הצדק ועוד. 

זאת ועוד: נקבל בקובלנה פלילית אף רשאי, עם תום פרשת התביעה, לטעון כי אין להשיב לאשמה משום שהקובל לא עמד בנטל הבסיסי להוכיח את אשמתו הפלילית. כמו כן, במסגרת קובלנה פלילית, על הקובל – בדומה לכל הליך פלילי – להוכיח את אשמת הנקבל-הנאשם, מעבר לכל ספק סביר.

מעצר בהליך של קובלנה פלילית
גם בהליך של קובלנה פלילית, בית המשפט רשאי להורות על מעצר של נקבל, בהתאם לבקשה של קובל. בהליך הפלילי, המדינה רשאית לעתור למעצר של חשוד עד לתום ההליכים, אם היא הגישה נגדו כתב אישום. כך גם בהליך של קובלנה פלילית. בית המשפט יכול – לבקשת קובל – להורות על מעצר עד לתום ההליכים. עם זאת, לא נמצאה עד היום פסיקה שהורתה על מעצר, אלא על הטלת הגבלות מתחום דיני המעצרים, לכל היותר. 

האם המדינה יכולה לקחת על עצמה ניהול של קובלנה פלילית?
התשובה חיובית. כאשר מוגשת קובלנה פלילית, על הקובל להמציא את הקובלנה לידי פרקליטות המחוז הרלוונטית. הפרקליטות יכולה להודיע לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום קבלת כתב הקובלנה, האם היא מבקשת להיכנס בנעלי הקובל ולמעשה להגיש כתב אישום רגיל. 

קובלנה נגד עובד מדינה - אפשרי?
חוק סדר הדין הפלילי קובע כי לא ניתן להגיש קובלנה פלילית נגד עובד מדינה בגין מעשים שביצע במהלך ביצוע תפקידו, אלא אם ניתן על כך אישור בכתב מטעם היועץ המשפטי לממשלה. 

באילו עבירות אפשר להגיש קובלנה פלילית?
העבירות שלאורן ניתן להגיש קובלנה פלילית מוגדרות בתוספת השנייה של חוק סדר הדין הפלילי. הבה נציג מספר דוגמאות – עבירה של פגיעה בפרטיות, לשון הרע (שזו עוולה אזרחית אך גם עבירה פלילית שלא נאכפת על ידי המדינה), עבירות קלות של תקיפה פיזית, איומים, עבירות של תכנון ובנייה, עבירות מסוימות של צער בעלי חיים, עבירות של איכות סביבה, עבירות של אכיפת איסור על עישון במקומות ציבוריים, עבירות של פגיעה בקניין רוחני ועוד. 

ניצול לרעה של קובלנה פלילית - האם זהו עניין שכיח?
לצערנו הרב, התשובה חיובית. לא אחת אנשים עושים שימוש לא ראוי ולא נכון בקובלנה הפלילית, תוך ניסיון לפגוע בצד השני. מקרים כאלו  לא אחת נפוצים בין בני משפחה וכן בין שכנים. במקרים רבים, מוגשת קובלנה פלילית כדי להתיש את הצד השני, כאשר לאחר מכן גם תוגש תביעה אזרחית. בעבר עלתה הצעת חוק לבטל כליל את מוסד הקובלנה הפלילית. אנו סבורים שיש לעשות שימוש מועט בקובלנה ותוך נקיטת אחריות וזהירות. 

הוגשה נגדי קובלנה פלילית – מה אוכל לעשות?
קובלנה פלילית היא הליך פלילי לכל דבר ועניין ולכן, אם הוגשה נגדך קובלנה פלילית, רצוי מאוד לפנות בהקדם לעורך דין פלילי בעל ניסיון.