כותרות TheMarker >
    ';
    0

    על משברים כלכליים ואחרים - חלק 1 : גישות בסיסיות לניהול ומניעת משברים כלכליים

    12 תגובות   יום שישי , 19/5/17, 16:44

    קיימות נקודות דמיון שונות בין משברים מאקרו כלכליים ומשברים קולקטיביים אחרים למשברים אישיים, כמו גם בין הגישות השונות בנושא הדרך בה יש לטפל בהם מכאן ניתן אולי מתחום הכלכלה ועוד תחומים קולקטיביים לגזור תובנות לגבי התחום האישי. ונתחיל בהגדרה של משבר כלכלי. אם לא יאמר אחרת, אז ההגדרה למשבר מאקרו כלכלי לצורך הפוסט היא מצב של  קפאון  בצמיחת התל"ג לנפש (כיום מקובל יותר להשתמש בתמ"ג שפרושו תוצר מקומי גולמי) או אף ירידה בערך זה של התוצר. בעצם זוהי ההגדרה המקובלת למיתון כלכלי (שיכול להיות הן בגלל חוסר ביקוש והן בגלל צמצומים או בעיות בצד ההיצע.) ישנם כמובן גם משברים של  אינפלציה דוהרת ועוד אך לא בכך אגע אם לא אציין זאת במפורש

     

    אתחיל עם הגישות לפתרון משברים כלכליים או מניעתם. את אלו ניתן לחלק ללפחות 4 אסכולות בסיסיות כמפורט באתר של גיא יריב. על אלו אוסיף הערות משלי. הגישות הן (לאו דווקא לפי הסדר באתר הנ"ל):

     

    1) הגישה הקלאסית-ליברלית הטוענת כי אל לה לממשלה להתערב בכוחות השוק ועליה להיות מצומצמת  בהוצאותיה ובתחומי פעילותה ולהעניק רק מסגרת בטוחה לקיום הכלכלה [ = אכיפת חוזים לאחר שנחתמו, היעדר שימוש באלימות בעסקים וכיוב"], וכן שבמידה וכאשר מתקיימת במשק תחרות משוכללת אזי מתקיימים התנאים האופטימליים למקסימום תוצר ומינימום מחירים לצרכן . על פי  האתר הנ"ל הגישה הקלאסית טוענת כי ממילא לא  ניתן לחזות משברים כלכליים מראש וזאת עוד סיבה לאי התערבות ממשלתית.

     

    אוסיף כי גישה זו טוענת גם שגם כאשר יש ירידות בביקושים, המשק יחזור עד מהרה לתעסוקה מלאה וזאת בגלל שירידות בביקושים יביאו לירידות מחירים ואז כמות הכסף הריאלית שבמשק (כלומר כמות המוצרים והשירותים שאפשר יהיה לקנות "בכל הכסף המצוי במשק") תגדל. כתוצאה מכך הריבית במשק תרד ואז ההשקעות במשק יגדלו. הכוונה כאן היא להשקעות בנכסים פיזיים כגון נדל"ן, מכונות ייצור ועוד. והיות שגם בניית נכסי השקעה פיזיים דורשת עבודה, אזי המשק יחזור עד מהרה לתעסוקה מלאה.

     

    מהגישה הקלאסית נגזר גם עקרון "הניטרליות של הכסף" ולפיו כמות הכסף לכשעצמה אינה משפיעה, בכל אופן לא לטווח הארוך, על רמת הפעילות הריאלית (ולכן גם רמת התעסוקה) שבמשק. הגישה הקלאסית קשורה קשר הדוק עם הליברליזם הכלכלי. יצויין כי ליברלים רבים אז וגם היום תומכים בהגבלת או אף ביטול הבנק המרכזי (הקובע את שערי הריבית) - נקודה חשובה המבדילה אותם מהמוניטריסטים שהם אומנם יונקים גם כן מעקרונות הכלכלה החופשית של הכלכלנים הקלאסיים. הגישה הקלאסית מניחה את הנחת האדם הרציונלי בעל "הידע והתובנה המושלמים".

     

    הגישה הקלאסית ספגה ביקורות קשות מצד הגישה הקיינסיאנית וכמובן הסוציאליסטים והקומניסטים - על כל אלו ידובר בהמשך - והשפל הכלכלי הגדול שפרץ בארה"ב בשנת  1929 והתפשט בעולם למשך עשור היה מצב בו כוחות השוק לא יכלו לבדם להחזיר את המשק לתעסוקה מלאה. ביקורות נוספות היו טענות כי לא כל אחד (למשל, בעלי מוגבלויות) יכול בעצמו להתמודד לבד בשוק העבודה ואז יש צורך בדאגה מצד המדינה לאנשים אלו. אומנם במשך הזמן הופיעו בליברליזם זרמים סוציאליסטיים יחסית שייתכן וניתן לסווגם כקיינסיאניים.


     

    2) הגישה הקיינסיאנית. השפל הכלכלי הגדול הוליד כאמור את הגישה הקיינסיאנית אותה פיתח  הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס. בניגוד לגישה הקלאסית שדיברה על כך שבאופן טבעי ללא התערבות ממשלתית כוחות השוק יחזירו עד מהרה את המשק לתעסוקה מלאה, קיינס טען כי לא כך הדבר וכי אבטלה הנובעת מירידה בביקושים עלולה להימשך זמן רב בגלל כמה סיבות :


    א) הירידה בביקושים יוצרת ציפיות פסימיות לגבי כדאיות ההשקעות בעתיד כמו גם מצב שמלאי  ההון הקיים פחות מנוצל ולכן ירידה בביקושים תגרור במצבי שפל גם ירידה בהשקעות (בניגוד כאמור לטיעוני הגישה הקלאסית).


    ב) בנוסף לכך,ושוב בניגוד לטיעוני הכלכלנים הקלאסיים, מסיבות שונות המחירים נוטים בתקופת  שפל כלכלי להיות קשיחים כלפי מטה ולא לרדת. במאמר מסוגר אציין את הגישה הניאו-קיינסיאנית המכירה בכך שמחירים יכולים אומנם לרדת, אך הדבר נוטה להתרחש בקצב איטי יותר מאשר היכולת של המחירים לעלות.


    ג) אף כאשר הבנק המרכזי ינסה להגדיל את כמות הכסף הריאלית שבמשק (כלומר ינסה להגדיל את  כמות הכסף הנומינלית כאשר רמת המחירים במשק היא "ללא שינוי" כאמור בסעיף הקודם), ההשפעה על הריבית לא תהיה אפקטיבית דיה, או בכלל, במצב הכלכלי הנדון ואז ממילא לא תהיה השפעה על ההשקעות. במאמר מסוגר אוסיף כי בניגוד לעקרון הנייטרליות של הכסף והנחת האדם הרציונלי של הכלכלנים הקלאסיים, דיבר קיינס גם על אשליית הכסף.

     

    מכל אלו הסיק קיינס כי רק הגדלת ביקושים מצד הממשלה בעת שפל כלכלי תוציא את המשק ממיתון ואבטלה. יצויין כי קיינס אומנם לא היה סוציאליסט ** וכן הוא טען כי בעת אינפלציה הנוצרת  כתוצאה מעודפי ביקוש על הממשלה להקטין את הוצאותיה. התפיסה הקיינסיאנית קנתה לה, בדרגות שונות, מהלכים בעולם המערבי לאחר מלחמת העולם השנייה ואגב כך התפתחה מדינת הרווחה המודרנית.

     

    לימים החלו להישמע ביקורות שונות על גישה זו כגון מהיכן הממשלה תממן את הוצאותיה או  תופעות של אינפלציה לצד אבטלה (סטגפלציה) - אשר להן לא היה מענה במודל הקיינסיאני- ועוד ביקורות שלאו דווקא בפוסט זה יפורטו ***. הגבול שבין הגישה הקיינסיאנית לגישה המכונה  סוציאל-דמוקרטית הוא אולי בכך שזו האחרונה יותר מדברת על צמצום פערים ויש בה יותר אלמנטים של התערבות ממשלתית ורגולציות. אומנם הגבול לא תמיד ברור כשם שגם הגבול בין גישה  קלאסית למוניטריזם לא תמיד ברור.

     

     

    3) גישות סוציאליסטיות וקומוניסטיות. אם הגישה הנקראת סוציאל-דמוקרטית היא יותר  שמאלית מזו הקיינסיאנית בכך שאולי יש בה יותר אלמנים של הצהרות על שוויון כלכלי והתערבות ממשלתית בכלכלה ואפשר לומר יותר רגולציות (שאומנם עלולות לפגוע לעיתים בתחרותיות שבמשק על כל המשתמע מכך), הרי שהגישה הקומוניסטית כידוע מדברת על התערבות מוחלטת בכלכלה  ומנסה באופן מלאכותי למנוע משברים כלכליים וכאשר הם פורצים בכל זאת (לא ניתן למנוע אותם באופן מלאכותי עד בלי קץ) היא מנסה להסוות אותם כמפורט באתר של גיא יריב שהוזכר בתחילת הפוסט.

     

    כמובן שגישות סוציאליסטיות ובעיקר קומוניסטיות ספגו ביקורות קשות עד כמה המדינה יכולה  להתערב בחיי הכלכלה של הפרט, לחנוק כל יוזמה עצמאית שלו (דבר שבתחום הכלכלי עלול בין השאר להביא להקטנת ההיצעים שבמשק ולכן גם לפחות צמיחה כלכלית לאורך זמן) או כל רצון עצמי שלו, וליצור שוויון מלאכותי בין בני אדם ובאיזה מחיר, כמו גם ביקורות לגבי הטוטליטריזם בכלל שאפיין ומאפיין מדינות קומוניסטיות בעבר ובהווה כמשטר כלכלי-חברתי. אף לגבי קומוניזם וולונטרי כמו בקיבוצים ניתן להביא פשיטות רגל של קיבוצים רבים ושינויים מבניים שחלו שם  בעקבות כך כהוכחה שלא  ניתן באופן מלאכותי ליצור שוויון בין בני אדם או לפגוע מעבר לגבול מסויים באינדיבידואליזם שלהם.

     

     

    4) הגישה המוניטריסטית. גישה זו גם כן, כמו הכלכלנים הקלאסיים, מדברת על כלכלה חופשית ועל כך שאל לה לממשלה להתערב בפעילות הכלכלית. אף היא מדברת על רעיון הניטרליות של הכסף. עם זאת ייחודה הוא אולי בכך שהיא מדברת על החלטות הבנק המרכזי לגבי שינויים בשער הריבית - החלטות המתקבלות תוך שעות ספורות בניגוד לשינויי תקציב במדיניות הקיינסיאנית העלולים לארוך חודשים או אף שנים ולהשפיע בפיגור על המשק - כדרכים המועדפות להוצאת המשק ממצבי שפל (ע"י הורדת הריבית בעת מצב זה ) או לריסון (דרך העלאת הריבית) מצבים של עודפי ביקוש היוצרים אינפלציה.

     

    גישה זו מנסה להביא למינימום את הפגיעה במחירים היחסיים שבמשק העלולה להיגרם במדיניות הקיינסיאנית בעת שינויים בהוצאות הממשלה . גם הביקורות שאפשר להשמיע על הרעיון של שינויי  שער ריבית דרך הבנק המרכזי יובאו, בדומה לחלק מהביקורות על הגישה הקיינסיאנית, במקום אחר. המשך בפוסט הבא.

     

    ** מבוא לכלכלה - מאקרו כלכלה (אורון, מארק ועופר) ינואר 1997, עמ' 89

    *** שם, 16-17

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/5/17 10:17:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2017-05-29 10:44:12

      .

      .

       

      אפילו והטריטוריה זרה לי

      קראתי, מעניין

      תודה על ההשקעה

      בבקשה. עוד אכתוב בהמשך גם על נושאים פסיכולוגיים אישיים ואז תרגיש בטריטוריה מוכרת יותר חיוך חג שמח

      .

      .

       

      אפילו והטריטוריה זרה לי

      קראתי, מעניין

      תודה על ההשקעה

        29/5/17 10:17:

      צטט: kimchid 2017-05-29 08:35:05

      תודה.!!

      בבקשה

        29/5/17 08:35:
      תודה.!!
        24/5/17 18:35:

      צטט: הולה הופ 2017-05-24 02:51:09

      עד כמה שאני מבין, גרעונות תקציביים הם עול על ה"דורות" הבאים. דבר נוסף, ביקוש ממשלתי הוא פחות יעיל מביקוש שיוצרים הפרטים. למשל: פרט/ים שקונה/ים במליון שקל מקבלים תמורה (בש"ע ומוצרים) גבוהה יותר מאשר אותם המליון שהיה משקיע פקיד ממשלה.

      גרעונות תקציביים הם עול על הדורות הבאים אלא אם כן בעת עודפי ביקוש הכסף מוחזר ע"י קיצוצי תקציב שמטרתם למנוע עודפי ביקוש. ישנו מושג בשם "המכפיל הקינסיאני" וכסף שזורם מהממשלה לאזרחים ממשיך להתגלגל הלאה במשק וליצור עוד ביקושים כך שמבחינה זו היות הממשלה הגורם הראשוני היוצר את מחזור הביקושים יכול להועיל לביקושים. אבל יכול לעיתים לקרות באמת מה שאמרת על פקיד ממשלתי לעומת אזרח פרטי.

        24/5/17 02:51:
      עד כמה שאני מבין, גרעונות תקציביים הם עול על ה"דורות" הבאים. דבר נוסף, ביקוש ממשלתי הוא פחות יעיל מביקוש שיוצרים הפרטים. למשל: פרט/ים שקונה/ים במליון שקל מקבלים תמורה (בש"ע ומוצרים) גבוהה יותר מאשר אותם המליון שהיה משקיע פקיד ממשלה.
        23/5/17 20:10:

      צטט: הולה הופ 2017-05-23 00:22:31

      לגבי הגישה הקיינסיאנית:

      הביקושים הממשלתיים ממומנים על ידי המסים או הדפסת כסף.

      אני בספק אם הגדלת עול המסים בעת משבר הוא דבר שמחזק את הכלכלה לטווח ארוך או, אשליה קצרת טווח?

      קיינס עצמו אמר שבעת שפל כלכלי יש לקצץ גם במיסים וליצור גרעונות תקציביים. כמו כן, לפי הגישה הקיינסיאנית - ובניגוד לכלכלנים הקלאסיים והמוניטריסטיים - הדפסת כסף בעת משבר כלכלי אינה משנה את רמת המחירים כמו גם לא משפיעה על הפעילות הריאלית. כנ"ל גם לגבי גרעונות תקציביים שאף הם יכולים להגדיל את כמות הכסף שבמשק.

        23/5/17 00:22:

      לגבי הגישה הקיינסיאנית:

      הביקושים הממשלתיים ממומנים על ידי המסים או הדפסת כסף.

      אני בספק אם הגדלת עול המסים בעת משבר הוא דבר שמחזק את הכלכלה לטווח ארוך או, אשליה קצרת טווח?

       

        21/5/17 19:06:

      צטט: אהובהקליין 2017-05-20 22:13:31

      אמיר היקר.

       יישר כוח על דבריך המחכימים-

      הנותנים- חומר רב למחשבה.


       שבוע טוב.

       

       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה

        21/5/17 19:01:

      צטט: ד. צמרת 2017-05-20 21:46:48

      מה צריך הקורא ההדיוט לעשות?

      אפשר להבין יותר טוב נושאים כלכליים ואת השלכותיהם של חוקים שונים והחלטות שונות על הכלכלה, כולל ברמת הפרט. כמובן שפוסט זה לבדו אינו מספיק.. ואפשר גם להפיק בהמשך הפוסטים תובנות גם לגבי ניהול משברים אישיים חיוך

        20/5/17 22:13:

      אמיר היקר.

       יישר כוח על דבריך המחכימים-

      הנותנים- חומר רב למחשבה.


       שבוע טוב.

       

       בברכה

       אהובה.

        20/5/17 21:46:
      מה צריך הקורא ההדיוט לעשות?

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין