כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאמינה באמנות

    אמנות רב תחומית מזוויות מגוונות

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      16/10/17 12:15:

    שמונה נדבכים מהכותל המערבי,

     

    שהיו קבורים תחת שכבת עפר בעובי של כ-8 מ',

     

    נחשפו באחרונה בחפירות רשות העתיקות במנהרות הכותל שבירושלים.

     

    נדבכי אבן אלה, שהשתמרו בצורה מלאה,

     

    בנויים אבני ענק ומצטיינים באיכות בנייתם.

     

    אך בכך לא די: לאחר הסרתה של שכבת העפר,

     

    הופתעו הארכיאולוגים לגלות כי היא כיסתה, למעשה,

     

    שרידים של מבנה מיוחד במינו, דמוי תיאטרון.

     

     

    החשיפה הדרמטית מאששת את הכתבים ההיסטוריים

     

    שבהם ישנם תיאורים של תיאטרון המצוי בקרבת הר הבית.

     

     

    התגליות המרגשות יוצגו לציבור לראשונה

     

    בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה"

     

    שייערך השבוע בירושלים בסימן 50 שנה לאיחוד העיר.

     

     

    במסיבת עיתונאיo מתחת לקשת וילסון שבמנהרות הכותל,

     

    בהשתתפות רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ,

     

    מנהל רשות העתיקות ישראל ח

     

    סון, מנכ"ל הקרן למורשת המערבי מרדכי (סולי) אליאב,

     

    ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך

     

    ומנהלי החפירה, הוצגו לראשונה נדבכי הכותל

     

    שנחשפו ושרידיו המרהיבים של מבנה התיאטרון,

     

    שנראה כי הושקעו בבנייתו משאבים רבים והוא הכיל כ-200 מקומות ישיבה.

     

     

    מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי בירושלים לפני 150 שנים,

     

    חיפשו החוקרים אחר מבני הציבור המוזכרים במקורות ההיסטוריים.

     

    בולטים במיוחד הם האזכורים על אודות תיאטראות, או מבנים דמויי תיאטרון.

     

    אזכורים אלה, מצויים במקורות הכתובים של ימי הבית השני (למשל יוסף בן מתתיהו),

     

    ובמקורות של התקופה שלאחר חורבן בית שני,

     

    כשירושלים הפכה לקולוניה רומית בשם איליה קפיטולינה.

     

    למיקומם של מבנים אלה היו הצעות תיאורטיות רבות,

     

    אך לא היה להן בסיס ארכיאולוגי. זאת, עד לחשיפות האחרונות.

     



    קשת וילסון היא המבנה השלם היחיד שנותר ממתחם הר הבית

     

    של ימי הבית השני כשהוא גלוי לעין.

     

    הקשת, הבנויה אבני ענק, היא האחרונה בסדרה של קשתות אבן

     

    שהרכיבו גשר עצום, אשר הוביל אל הר הבית מכיוון מערב.

     

    הקשת תלויה בגובה רב מעל ליסודות הכותל המערבי,

     

    והיא אפשרה, בין היתר, מעבר של אנשים לתוך מתחם הר הבית ולמקדש.

     

    על הקשת אף עברה אמת מים גדולת ממדים.

     



    לדברי הארכיאולוגים מנהלי החפירה ד"ר ג'ו עוזיאל, תהילה ליברמן וד"ר אבי סולומון,

     

    "מדובר בסנסציה מחקרית. התגלית היתה בגדר הפתעה של ממש.

     

    כשניגשנו לחפירה במטרה לתארך את קשת וילסון,

     

    לא תיארנו לעצמנו שהיא תפתח לנו צוהר לתעלומת

     

    התיאטרון האבוד של ירושלים.

     

     

    כמו בהרבה מקרים בארכיאולוגיה, ישנה צפייה לחשוף דבר מסוים,

     

    אבל בסופו של תהליך נחשפים ממצאים אחרים,

     

    מפתיעים ומעוררי מחשבה.

     

    אין ספק כי חשיפת נדבכי הכותל המערבי ומרכיביה של קשת וילסון הם

     

    תגליות מרגשות התורמות לחקירת העיר ירושלים ולתולדות עברה,

     

    אך גילוי המבנה דמויי התיאטרון היא דרמה של ממש במחקר

     

    tמנם מדובר במבנה קטן ביחס לתיאטראות הרומיים המוכרים

     

    (כדוגמת קיסריה, בית שאן ובית גוברין),

     

    אך עובדה זו - בנוסף להימצאותו מתחת לחלל מקורה - במקרה זה מתחת לקשת וילסון,

     

    מביאים אותנו למסקנה כי מדובר במבנה דמוי תיאטרון

     

    מהטיפוס המכונה בעולם הרומי בשם "אודיאון".

     

     

    על פי רוב מבנים כאלה שימשו למופעים אקוסטיים.

     

    לחלופין, ניתן להציע כי מדובר במבנה המכונה בשם "בולטריון" –

     

    כלומר, מקום מושבה והתכנסותה של הסנהדרין

     

     

     

    מעניין לציין כי להערכת הארכיאולוגים,

     

    התיאטרון לא היה בשימוש מעולם.

     

    מספר ממצאים באתר מרמזים על כך – בין השאר,

     

    גרמי מדרגות שלא הושלמה חציבתם.

     

    ברור כי הושקעו מאמצים רבים בבניית המבנה,

     

    אך באופן מפתיע הוא נעזב לפני שנכנס לשימוש.

     

    הסיבות לכך לא ידועות,

     

    אך יתכן שהן קשורות לאירוע היסטורי משמעותי –

     

    אולי למרד בר כוכבא;

     

    ייתכן שהמבנה החל להיבנות, אך עם פרוץ המרד,

     

    הוא ננטש.

     

    עדויות נוספות לאי-השלמת מבנים בתקופה זו

     

    נחשפו בעבר בחפירות הקרדו המזרחי ברחבת הכותל.

     



    בחפירת קשת וילסון מתגלים ממצאים רבים,

     

    חלקם ייחודיים, ובהם אלפי כלי חרס, מטבעות,

     

    פריטים אדריכליים, פיסול, ועוד. בחפירה

     

    נעשה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות

     

    ומתחומי מחקר שונים המאפשרים לזהות מתחת לעדשת המיקרוסקופ

     

    גם שרידים שהעין אינה רואה,

     

    באמצעותם יכולים החוקרים להגיע לתובנות

     

    ברמת דיוק גבוהה מכפי שנעשה בעבר.

     

    ככזה, מהווה המחקר הארכאולוגי בקשת וילסון

     

    מחקר מיקרו-ארכאולוגי חלוצי ופורץ דרך .

     

     


    לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות,

     

    "החשיפה מתחת לקשת וילסון נולדה כיוזמה משותפת

     

    לקרן למורשת הכותל המערבי ולרשות העתיקות

     

    מתוך כוונה לייצר מסלול תיירותי חדש במנהרות הכותל,

     

    שאמור לאפשר חוויית ביקור חדשה באתר

     

    ולאפשר למבקר להיחשף לתגליות הארכאולוגיות המרהיבות

     

    שנחשפו במקום בשנים האחרונות.

     

    שרידים אלה כוללים בין היתר את שרידיו של מבנה מפואר מימי הבית השני,

     

    מכלולי מקוואות, וגולת הכותרת כעת

     

    הם הממצאים שנחשפו מתחת לקשת וילסון.

     

    לאחר תום החפירות במקום תחל רשות העתיקות

     

    ביחד עם הקרן למורשת הכותל המערבי

     

    בהכנת התכניות לשימור הממצאים והצגתם לציבור המבקרים באתר".

     

     

     

    תוצאת תמונה עבור מנהרות הכותל תמונות

      1/8/17 17:54:
    קריאת מגילת איכה בשטח החפירות G בעיר דוד.

    התמונה של ‏דרורית סן‏.
      25/7/17 10:50:

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן באר מים

     

    דרורית סן / לך ירושלים - שמן על בד

     

     

     

    תופעה רווחת במבנים פרטיים

     

    באזור העתיק - חפירות פרטיזניות

     

    החושפות שכבות תת-קרקעיות

     

    מתקופות שונות מתחת לדירת המגורים

     

    לרוב לא מערבים את רשות העתיקות

     

    אלא מקבלים מכפלות שטח נוספות

     

    למבנה שנרכש בשטח מסויים

     

    מאירים בהבלטה נקודות מסוימות

     

    כמו באר מים המתוארך לתקופת בית-שני

     

    ובשאר השטח פשוט משתמשים כחלק מהבית

     

    שהכפיל או שילש את גודלו.

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן באר מים

     

    דרורית סן / מצאנו באר מים 2 מ' מתחת למטה בחדר השנה

      27/6/17 08:59:

    http://cafe.themarker.com/image/3384628/

    דרורית סן / מה מתרחש מאחורי האבנים?
    מתחת לפני השטח רוחשת המציאות הארכאולוגית הישראלית
    המון פעילות מכל מיני סוגים
    כל אבן שיש לה הופכין
    היא פוטנציאל למהמורות בלתי צפויות
    ואף לדלקה פוליטית בינלאומית.
    מרתק לעקוב כיצד סיפקו הארכאולוגים
    את ההצדקות הלאומיות של עם ישראל על ארצו
    וכיצד אח"כ חזרו בהם...
      5/6/17 11:11:
    בעיר עם כל כך הרבה שכבות ארכיאולוגיות
    חשיפת מבנים עתיקים או תווי-שטח אחרים
    כמו בורות, חציבות בסלע, וכו')
    האתרים הארכאולוגיים בדרך כלל נחפרים
    שכבה שכבה, על מנת לתעד כל שכבה בנפרד.
    http://cafe.themarker.com/image/3383147/
      דרורית סן / שכבות פרוסות במוח - איחוי זכוכית
    שכבה ארכאולוגית היא יחידה ארכאולוגית מקומית
    שיש לה התחלה וסוף מוגדרים ויש לה מאפיינים תרבותיים.
    באתר ארכאולוגי שכבה היא כל מערך השרידים
    שהתקיים בעבר בפרק זמן מסוים ומקורם ...
      24/5/17 12:06:

    החפירות והממצאים המרשמים שמתגלים

     

    בעיר העתיקה בירושלים

     

    מעלות כמה שאלות עקרוניות;

     

    - האם חפירות בישראל צריכות

     

    להיערך במימון פרטי

     

    ועל גבי קרקע בבעלות פרטית? 

     

    כל החפירות ב'חניון גבעתי' לשעבר

     

    בעיר דוד וכן בקרוב בעומק הכותל הדרומי

     

    נערכים מכספי תורמים ישירות פרויקט.

     

    יש שטוענים שאלו חפירות פוליטיות

     

    ויש הסבורים שנוצא וואקום מצד גורמים

     

    ממשלתיים שהיו אמורים להוביל

     

    פרויקטים חשובים שכאלה

     

    לכן גורמים ציבוריים במימון פרטי 

     

    נכנסו לתמונה והרימו בהצלחה רבה

     

    את התהליך המורכב.

     

     

    בעיה נוספת שעולה

     

    האם צריך בעיר העתיקה חניונים

     

    לרכבים פרטיים, או שצריך

     

    להשתמש בכל החניונים

     

    כשטח חפירות לתקופות היסטוריות

     

    בעלות הממצאים הכי מעניינים בשטח.

     

    לאסור באופן גורף על כניסת רכבים לכל

     

    אזור העיר העתיקה ואולי גם בכל סביבותיה

     

    כפי שעושים בערים עתיקות ברחבי העולם?

     

     

    ואולי צריך להרחיק לכת ולאסור

     

    על הרחבת מגורים פרטיים ברחבי

     

    העיר העתיקה. כך שלא יהיו צריכים

     

    לתמרן בעגלות צרות פינוי אשפה

     

    ביתית מסמטאות צרות וכד'

     

    ויהיה מותר להרעיש ולהפעיל מוזיקה

     

    לאורך שעות הלילה בלי להפריע לשכנים?

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    להפוך כל חניון לאתר חפירות?

    0

    מצודת החקרא בירושלים

    6 תגובות   יום שני, 22/5/17, 00:30

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן

     

    שעונים בירושלים צריכים לסמן מאות וגם אלפי שנים

     

    לאורך מנהרת הזמן של היסטוריה היהודית

     

    וגם של עוד עמים רבים אימפריות ותרבויות

     

    שחנו כאן - הפרוסה

     

    בשכבות שכבות בכל פסיעה שנפסע בעיר העשירה

     

    כל-כך בממצאים ארכאולוגיים בעלי משמעויות ישירות

     

    לחיינו כאן ועכשיו. 

     

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן

     

     

     

    לפני אלפי שנים הוקמה בירושלים,

     

    במקום השולט על הדרך לבית המקדש,

     

    מצודת החקרא - מצודה אימתנית חזקה

     

    שהפריעה להתנהלות התקינה של

     

    העיר היהודית ותושביה. 


    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן

     

     

    במצודה זו ישבו במשך 28 שנים

     

    יוונים ויהודים מתייוונים

     

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן - מדוע היה במקום ריכוז כזה גדול של מטבעות זהב לא משומשות?

     

     

    בכ"ג באייר בשנת 141 לפנה"ס

     

    כבש את המקום המבוצר שמעון (אחי יהודה המכבי)

     

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏. 

     

    צילום; דרורית סן - תעלת ניקוז ארוכה מאד חצובה בסלע מחברת בין עיר דוד לכותל הדרומי והמערבי

     

     

    "ויטהר את החקרא מן השיקוצים"

     

    בא אליה בהלל ובכינורות ובתופים

     

    כי הושמד אויב גדול..." 

     

    ויום זה נקבע על ידי שמעון כיום חג.


    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן  / ירוקת על אבן מחציבת תעלת ניקוז

     

     

    סייר בעקבות סיפורה הנשכח של

     

    החקרא  - המצודה שבנה אנטיוכוס בירושלים.


    לחקור מי תקף אותה ונכשל

     

    וגם מי הצליח ואיך.

     

    בעזרת המקורות ההיסטוריים

     

    והממצאים הארכיאולוגיים החדשים

     

    בשטחה של ירושלים הקדומה.


    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

     

    צילום; דרורית סן

     

     

    מהי משמעותה של עצמאות מדינית ודתית

     

    בימים ההם ואולי זה גם רלוונטיות לזמן הזה. 

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן - היציאה מתעלת הניקוז התת-קרקעית אל הכותל הדרומי שבגן דווידסון

     

    זוכרים את חניון גבעתי ממול עיר דוד

     

    אז חפירות מתחת לחניון לשעבר גילו

     

    מצודה שנבנתה בסמוך לשנת 169 לפנה"ס.

     

    במקום השולט על דרך הגישה לבית המקדש

     

    מעיר דוד הקדומה,

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    עצים עתיקים - עדות אילמת להיסטוריה עתיקה?

     

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

     

    המצודה שימשה את אנטיוכוס

     

    להצבת חיל מצב בירושלים

     

    ולשליטה על הנעשה במקדש.

     

    המקורות מספרים על אכלוסה של המצודה

     

    באנשי צבא שכירים וביהודים מתיוונים,


     

    תיאורים על הסבל הרב

     

    שסבלו אנשי ירושלים מחייליי החקרא.

     

    שיצאו לטבוח הן ביהודי ירושלים והן בעולים לרגל.

     

    זמן רב מערכת הביצורים האיתנה

     

    עמדה בפני כל הנסיונות לכובשה.


    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן - חציבה בסלע כשסוג סיתות באבן מעיד על התקופה בה נחצבה האבן

     

     

    גם לאחר ניצחון יהודה המכבי

     

    בקרב בית חורון (166 לפנה"ס)

     

    נותר המצב בירושלים כשהיה.

     

    "וירושלים הייתה שממה...

     

    והמקדש למרמס ובני הנכר בחקרא משכן לגויים".

     

    בזמן טיהור בית המקדש (164לפנה"ס)

     

    ציווה יהודה להילחם באנשי החקרא.

     

    אך גם לאחר טיהור המקדש,

     

    נותרה המצודה בידי הסלווקים

     

    ותומכיהם היהודים המתיוונים. 
    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן - הכותל אזוב ועצבת

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

     

    צילום; דרורית סן - קשת רובינסון

     


    בגלל הסכנה הפסיקו להגיע למקדש

     

    העולים לבית המקדש מבית ומחוץ.

     

    המצור - יהודה המכבי החל לצור על החקרא

     

    ולבודד אותה מאספקת מזון ומים

     

    יהודים המתיוונים הלשינו אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס)

     

    ואמרו לו כי אנשים מבני עמם צרים על החקרא

     

    והוא חייב למהר להשתלט עליהם בכוח האימפריה.

     

     

    התמונה של ‏דרורית סן‏.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין