כותרות TheMarker >
    ';
    0

    השושבינים שלי....

    4 תגובות   יום שני, 22/5/17, 13:24

    מחנכת, מורה להוראה מתקנת, חובבת ספרות ואומנויות * כותבת מגיל צעיר למגירה * הכתיבה משמשת עבורה כלי תרפויטי  * לומדת משחק  ( בתקווה גם לשחק בסרט או בהצגה.

    לפני מספר שנים,  היא מחליטה לעבור לאזור המרכז * מתקבלת לעבודה כמחנכת לכיתה א' בבי"ס יסודי ברמת גן * מכירה את מי שהפך להיות בעלה * התלמידים שהופכים להיות 'משפחה' שותפים להתרגשות ולהכנות של מורתם ומבקשים להשתתף בחתונה * לאחר התלבטות קרן מחליטה להזמינם והם הופכים להיות שושביניה, כאשר הבנות עמדו עם סלסלות וזרקו עלי כותרת ומצד השני הבנים הפריחו בועות סבון.


    זוהי קרן דקד, שמשיקה בימים אלה את ספרה החדש "נעם וטוהר רצים לחתונה" 

    ( "אופיר ביכורים") בו מוטמעים מסרים של : אכפתיות, דאגה לאחר, עבודה בצוות, כיצד לארגן יום עמוס במטלות והמעשה הטוב,: "הקשבתי ללבי ואפשרתי לתלמידיי להגיע לחתונה, הלב שלי גדל מאהבה- ואפילו מכל האהבה נכתב ספר!".


    קרדיט צילום : דרור דקד

     

     

    "כשהפכתי למחנכת של כיתות א-ב בבית הספר "נטעים" ברמת גן, התלמידים הפכו להיות כמו משפחה נוספת שנכנסת אל חיי". אומרת קרן דקד, 33 נשואה תושבת העיר פתח תקווה, בעלת תואר ראשון בחינוך יצירתי לגיל הרך ממכלת סמינר הקיבוצים, מחנכת כיתות א-ב בבית הספר הסביבתי "נטעים", אשר בימים אלה חובקת את ספר ביכוריה לילדים "נעם וטוהר רצים לחתונה". ( "אופיר ביכורים" ) "כתבתי את הספר בהשארת תלמידי האהובים שלוו אותי אל החופה ביום חתנתי – זכרון מתוק עבורי, לעולמים".


    הספר מתאר את מַסָּעָם שֶׁל שְׁנֵי תַּלְמִידֵי כִּתָּה ד', נֹעַם וְטֹהַר, הַנְּחוּשִׁים בְּדַעְתָּם לְהַשִּׂיג אֶת מוֹרָתָם בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ לִפְנֵי שֶׁתַּגִּיעַ לַחֻפָּה – הָיָה בְּיָדָם דְּבַר-מָה שֶׁבִּלְעָדָיו, כָּךְ הֶאֱמִינוּ, הִיא לֹא תּוּכַל לְהִתְחַתֵּן.

    הכול התחיל כשהמחנכת יעל שכחה את לוח הזמנים של יום חתונתה, בכיתתה. היה זה לו"ז מתוזמן ומדויק ביותר הכולל רשימה מפורטת ומאורגנת של כתובות, שעות, שמות אנשי מקצוע, ומספרים חשובים. שני תלמידיה, נועם וטוהר, חוששים כי ללא דף הלו"ז, מורתם לא תצליח להתארגן כראוי ובזמן ביומה המיוחד. השניים נחושים בדעתם  להתחקות אחריה בתחנות השונות שלה ביום הגדול, ולהשיב לה את האבדה.


    בְּדַרְכָּם הַמְּפֻתֶּלֶת, הַמְּלֵאָה עִכּוּבִים, הֵם מוֹצְאִים עַצְמָם בִּמְחוֹזוֹת חֲדָשִׁים לָהֶם. הַמַּסָּע שֶׁלָּהֶם לַחֻפָּה הוּא מַסְלוּל מַשְׁמָעוּתִי שֶׁל חֲבֵרוּת, עַצְמָאוּת, בַּגְרוּת וְגִלּוּיִים. מַסָּע אֶל הַחוּץ וְאֶל הַפְּנִים.


    משנה מקום משנה מזל.

    "אהבתי את מקום מגורים החדש שלי וגם את  האנשים שפגשתי." אומרת קרן דקד שבאוגוסט 2012 עוזבת  את עיר הולדתה, נתניה, בכדי לנסות את מזלה בחינוך באזור תל אביב. ראיון עבודה אחד כבש אותה ביותר- בבית ספר "נטעים" ברמת גן. בשנה זו קרן גם מכירה את מי שיהפוך לבעלה. קרן מעידה כי זו היתה מעין שנת "ירח דבש" בכל התחומים – האישיים והמקצועיים כאחד.

    קרן : "כנראה הרגשתי שבמקום הזה אני עשויה להכיר אנשים שיכנסו לי ללב, ואעבור איתם דרך משמעותית. ואכן כך היה, התחלתי לחנך את כתה א'2 אתם הרגשתי כמו משפחה נוספת שנכנסה אל חיי.


    התלמידים שהפכו לשושבינים.

     כאשר תלמידיה שמעו את הבשורה שמורתם קרן  מתחתנת, הם התרגשו מאוד וביקשו להשתתף בחתונה. תחושת הלב של קרן אותת לה "ללכת על  זה", ואילו "רוב האנשים שהתייעצתי איתם אמרו לי לותר על הרעיון. אך בחרתי בסופו של דבר לדבוק בלב- ולאפשר להם לממש את רצונם. הרב שחיתן אותנו תמך בהחלטה הזו, ואמר שבמגזר הדתי הדבר דווקא נהוג. בנוסף, הוא אמר שיתן להם במה במעמד החופה." מציינת קרן, ומוסיפה " ברגע החופה התלמידים שלי היו השושבינים. מצד אחד הבנות עמדו עם סלסלאות וזרקו עלי כותרת ומצד השני הבנים הפריחו בועות סבון. לאחר החופה, תלמידיי אף הפתיעו בסרטון מקצועי למדי וערוך בקפידה שצילמו וערכו חלק מן ההורים. התלמידים לא נשארו למשך הערב, הם נהנו מהבופה, מצילומים ראשונים, מהחופה ומ"תמונה משפחתית" איתנו. חלקתי להם שקיות הפתעה והם חזרו מרוגשים לביתם."

     

     

    ההתרגשות מיום החתונה לא עוזבת גם לאחר חודשים.  בעיקר מהמחווה של התלמידים והוריהם. ההתרגשות הפכה להשראה, וההשראה הפכה לספר. "המסע של נועם וטוהר אינו קרה במציאות, אולם הוא מתבסס על לוח הזמנים האמיתי שלנו כחתן וכלה." מדגישה קרן.  

    אירועים וחוויות -מיום החתונה  שעל חלקם ניתן לקרוא בספר.

     

    אך יחד עם זאת קרן משתפת בכמה עובדות משעשעות ( בדיעבד) שקרו ביום החתונה. "החתונה שהתקיימה באולם אירועים בפארק הירקון, באמצע חודש מאי, ערב- ערב שבועות- ובאותו היום ירד גשם משוגע לגמריי! ברקים ורעמים ומבול חזק הרעידו את השמיים. אנשים הגיעו עם מטריות. היה זה היום היחיד בחודש מאי שזלג כך. כנראה השמיים התרגשו!"


    ביום  החתונה קורים לקרן ולבעלה דרור כל מיני דברים שמעכבים אותם.  חלק  מן המאורעות שניתן לקרוא עליהם בספר. למשל, החתן צריך לבצע תיקון בחליפה, הכלה כמעט שוכחת את הזר שלה אצל המאפרת וכדומה. כמו כל דבר שמחכים לו הרבה זמן ומשקיעים בו לפרטי פרטים. "ביום החתונה גילינו שחליפת החתן שקנינו- היא עדיין עם הזמזם! לכן מיהרנו אל קסטרו בכדי שיסדרו את התקלה המביכה." היא אומרת.



    מכל האהבה שקיבלתי נכתב הספר – הקשבתי ללב ! .

     קרן הקשיבה ללב והזמינה את תלמידיה לחתונה גם אם זה היה אקט לא ממש מקובל. האהבה שהורעפה אליה מכל עבר מתורגם לספר ילדים הקשור בחוויה של הכנות לחתונה.


    קרן : "כתבתי את הספר ממקום רגשי  ופחות חשבתי על התכנים החינוכיים ועל המסרים. אלו הגיעו אחר כך. המסר העיקרי שהיתי רוצה להעביר לקוראים הצעירים (וגם למבוגרים), הוא לפעול עם הלב. אמנם, בעולמנו, חשוב להכניס שכל לכל שיקול, אך אם יש אפשרות להתחשב בלב ולתת לו להנחות- כדאי ומומלץ לעשות זאת. כאשר הקשבתי ללבי ואפשרי לתלמידיי להגיע לחתונה, הלב שלי גדל מאהבה- ומכל האהבה נכתב ספר! המסר הנוסף לקוראים הוא העזרה ההדדית- הסיוע שיכולים להגיש ילדים למבוגרים משמעותיים בסביבתם ולעשות עבורם מעשה טוב המתבסס על אכפתיות ודאגה. ניתן גם להיעזר בספר כדי להמחיש כיצד לארגן יום עמוס במטלות.

     

    "הלואי והיתי מצליחה להתמסר ולכתוב יותר".


     קרן כותבת וקוראת מגיל צעיר. כותבת בעיקר תחושות, מחשבות ותובנות. הכתיבה משמשת ככלי תרפויטי עבורה . קרן : "הכתיבה מנקה הכול. הלואי והיתי מצליחה להתמסר ולכתוב יותר. לא הצלחתי להתמיד בכתיבת ספר שלם כמו הספר "נועם וטוהר רצים לחתונה", ועל כן, כשסיימתי, שמחתי מאוד והחלטתי שזו ההזדמנות שלי. בנוסף, היה כאן גם ערך מוסף- להקדיש אותו לתלמידים."

    היא קוראת בעיקר רומנים וספרות יפה. "קראתי הרבה מאוד ספרים ואני זוכרת לטובה את הסופרים שהשפיעו עלי- דוד גרוסמן, אשכול נבו, יהודית קציר, יהודית רותם, מאיר שלו, עמוס עוז.

    "בתור מורה אני בהחלט גם אוהבת לקרוא ספרי ילדים. אני נהנית לבחור אותם עבור תלמידיי. ספר ילדים שהשאיר עלי את חותמו הוא "על עלה ועל אלונה" של שירה גפן. הכתיבה של גפן מעוררת השראה. היא מצליחה להעביר אל הקורא את האוירה של המקום, וגם את התחושות והמחשבות של הגיבורים בצורה אותנטית ומדוייקת. ממש כמו לצפות בסרט"


     

    חלומות ושאיפות.

    במהלך כתיבת הספר קרן נכנסת לתהליך של הכרת היהדות ברבדים עמוקים יותר ממה שהכירה  לפני כן, והיא מתחילה לשמור / לקיים מצוות.  באופן טבעי, הכתבים האחרונים שלה עוסקים בחוויות המיוחדות הקשורות לתהליך זה. חלומה הבא הוא איגוד כל הכתבים הללו והפיכתם לספר שבו יתואר תהליך שכזה.

     

    חלום נוסף שקרן מקווה להגשים הוא לשחק בהצגה או בסרט ." אני אוהבת עוד סוגי אמנויות- גם ציור ומשחק. כיום אני לומדת משחק ואתרגש מאוד אם אוכל להגשים חלום זה". יש למה לצפות!

    סוף 

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/6/17 10:51:
      תודה חברים על הפרגונים וההתייחסות
        22/5/17 18:32:
      סיפור המעשה הוא מיוחד ומעניין בייחוד בימינו, כאשר הקשר בין המורים והתלמידים הוא במקרים רבים בעייתי. אני מאחלת לנשואה הצעירה המשך עבודה בעלת סיפוק והמשך נסיונות לכתיבה רצינית ומשמעותית.
        22/5/17 15:10:

      מירב יקירתי נשיקה

      תודה על ההמלצה החמה לקריאת הספר נישמע מרתק

      והקטע עם החתונה של קרן והתלמידים שהשתתפו - היה ל מרגש עד דמעות לקרוא

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      המשך שבוע ניפלא

        22/5/17 14:30:
      מעניין

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין