כותרות TheMarker >
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    ססיליה..., איזה שברון-לב, אבוי...

    16 תגובות   יום רביעי, 24/5/17, 07:13

     

     

     

     

    ''
     

    ססיליה, סיימון&גרפונקל


    או, הנה משהו עם בשר לנגוס בו, כך חשבתי לעצמי: מעניין מי זאת אותה ססיליה שסיימון וגרפונקל שרים עליה, זאת ששברה את הלב...

    האם היא איזו נימפה של ימי הסיקסטיז ששברה את לבו של המשורר?, או אולי, אהבת-ילדות נכזבת של אחד מאותו הצמד, שכתב והלחין את פסקול נעורינו?

    ומה אני מוצא?, ולהיכן אני מתגלגל (כהרגלי...)?

    ובכן,


    (אני מתנצל מראש על אורך הרשומה..., היא בהחלט למיטיבי-לכת...)


    ססיליה היא בכלל, קדושה.

    הקדושה ססיליה, היא פטרוניתם של המוזיקאים!!!, לא פחות.

    על חייה של ססיליה קיימים מיתוסים אין ספור, ואמיתותם נחקרה ע"י מספר חוקרים בעלי-שם, אך גם הם נותרו חלוקים על התקופה המדוייקת בה הייתה חיה.

    עם זאת, מקובל על מרביתם של החוקרים שמותה ארע בין השנים 176 ל-180 לספירה, תחת שלטונו של הקיסר מרקוס אורליוס, הקיסר "הנאור".

    בערב כלולותיה לאציל רומי בשם ואלריוס, נראתה ססיליה מנותקת-משהו מהטקס. לשאלת חתנה על כך היא ענתה שבעת טקס הכלולות היא שרה לאלוהים.

    (ומשום כך, מאות ספורות של שנים לאחר מכן, הפכה לפטרוניתם של המוזיקאים)


    היא סירבה בכול תוקף לוותר על תומתה, לבעלה. הלה, שהיה סבלני (כמו גם סקרן...) רצה לדעת את הסיבה.

    ססיליה אמרה לו שמלאך אלוהים עומד לצידה ואם ימיר הבעל את אמונתו הפגאנית לנצרות, היא תתמסר לו, ואז..., גם הוא יוכל לראות את המלאך...

    לפי הדרכתה, כך מספרת האגדה, על הבעל להגיע אל אבן-הדרך השלישית ב"ויה אפיה" (דרך רומית עתיקה שחיברה את רומא לעיר ברנדיזי שבדרום איטליה) שם יטביל אותו לנצרות הבישוף אורבן ה-1.

    האגדה מספרת שואלריוס עשה כדבריה של ססיליה והוא אכן ראה את המלאך עומד לצידה של ססיליה ועוטר לראשה כתר של פרחי וורד ופרחי לילך...


    נסיבות מותה האלים נותרו אפופות אף הן תחת מעטה מעורפל של סיפור אגדה, מיתוס.

    מסיבה עלומה כול-שהיא, ססיליה הואשמה בכפירה ונידונה למוות בעינויים.

    היא שרדה עינויים קשים עד שעמדה אל מול החרב. גם אחרי שלוש מכות חרב שהונחתו על צווארה, היא נותרה בחיים. 3 ימים היא פרפרה בין החיים למוות, 3 ימים שבהם עוד הספיקה לבקש מהבישוף אורבן ה-1 להפוך את ביתה, לכנסיה.

    היא נקברה בקטקומבות של קאליויקטוס (גם הן ברומא, על ה"ויה אפיה"). מאוחר יותר שרידי גופתה הועברו ע"י אורבן ה-1 (שהפך בינתיים לאפיפיור) לכנסייה שהוקדשה על שמה ואשר נמצאת בטראסטיוורה, הרובע ה-13 ברומא העיר.

    נהוג לחשוב שאורבן ה-1 אכן נעתר לבקשתה של ססיליה ערב מותה וכי הכנסייה הזאת בנויה במקום בו היה ביתה.


    ציירים רבים, כמו גם אמני ויטראג', ציירו את ססיליה. ביניהם, בוטיצ'לי.

    ברוב הציורים ססיליה מחזיקה בכלי נגינה: לאוטה, עוגב נייד, ויולה וכו'.

    פרט לכנסייה בטראסטיוורה, הוקמו כנסיות וקתדרלות רבות ברחבי העולם הנוצרי אשר הוקדשו לססיליה, כך למשל באי ווייט (רציתם קשר לרוק, כן?...), שם הוקמו בשנת 1882 כנסייה ומנזר ע"י נזירות מהמסדר הבנדקטיני.

    את ססיליה הנציחו בפואמות יוצרים כמו: ג'ון דריידן ואלכסנדר פופ.

    יצירות מוזיקליות שלמות הוקדשו לה כמו: “האודה לקדושה ססיליה" מאת הנרי פורסל, “האודה ליום ססיליה הקדושה" מאת פרדריק הנדל ועוד. גם מלחינים בני זמננו, הקדישו לה שירים.

    ססיליה הקדושה גם הייתה השראה לסופרים ומחזאים רבים, ביניהם גרמני אחד, היינריך פון-קלייסט (1777-1811).


    קלייסט כתב סיפור קצר אודות ססיליה ובו הוא מספר סיפור אגדה.

    הסיפור אמנם קצר, אבל השם שלו, ארוך-משהו:

    (Die heilige Caecilie oder die Gewalt der Musik (Eine Legende“

    ובעברית: "הקדושה ססיליה וכוחה של המוזיקה (אגדה)”


    בסיפור זוממים 4 אחים לנתץ את הצלמים בכנסיית ססיליה הקדושה בעיר אכאן, גרמניה.

    לקצר בסיפור..., כאשר מגיעים האחים אל הכנסייה, מתחילות הנזירות שם לנגן ורצונם המקורי של האחים נגוז, מתאייד..., נוכח המוזיקה השמיימית.

    וכך זה מופיע בסיפור (המתרגם, אינו ידוע...):

    "הן [הנזירות...] התייצבו מיד עם הכלים מאחרי כני התווים; עצם המצוקה שהיו שרויות בה התווספה והוליכה את נשמותיהן בכל רקיעי הצליל כמכונפות. האורטוריה בוצעה בתפארת מוזיקאלית עילאית; במשך המופע כולו לא נשמעה נשימה באולמות ועל הספסלים".

    אל מול מסירותן של הנזירות ולשמע המוזיקה המופלאה שהן מנגנות, ארבעת האחים נוטשים את הפטישים והמקבות שבידיהם ופוצחים יחדיו בשיר מתוך המיסה של יום ראשון: Gloria in excelsis.

    קולם של האחים מזוויע ומעורר חלחלה. וכך מתאר זאת קלייסט:

    "ההמון פורץ את דלתות הבית ונדחק במדרגות אל האולם כדי למצוא את מקור השאגה המזעזעת ומעוררת-החלחלה הזאת הבוקעת בדאבה משאול תחתיות הגהינום אפוף-הלהבות, כמו משפתיו של חוטא מקולל-לנצח, ועולה אל אזני האלוהים לבקש רחמים.

    ארבעת האחים מאבדים את שפיות-דעתם ומאושפזים במוסד לחולי-נפש.


    ברחבי העולם נהוג לחגוג פסטיבלים מוזיקליים לזכרה של ססיליה הקדושה בתאריך 22 לנובמבר של כול שנה.

    הפסטיבל הראשון, כמופיע בכתובים, נערך בשנת 1570 (!!!) בחבל נורמנדי, צרפת.

    אחד המקומות היפים והמומלצים לבקר ביום הפסטיבל הוא במקסיקו: המוני נגני מריאצ'י פושטים על רחובות העיר מקסיקו-סיטי ומנעימים מנגינתם לעוברים ושבים.


    ובאשר לפון קלייסט עצמו:

    הוא היה נפש מעונה, יש לציין. האיש היה מוכשר אף שבתקופתו לא נחשב כך...

    באחרית ימיו הוא חרד לשפיות-דעתו וגמר אומר להתאבד.

    קלייסט, הרומנטיקן, לא אבה לעבור מן העולם לבדו. במשך חודשים הוא חיפש אישה, שתעבור עימו לעולם יותר טוב...

    הוא מצא את הנרייטה פוגל.

    הנרייטה הייתה נשואה. היא חלתה בסרטן וימיה היו ספורים.

    קלייסט והנרייטה החליפו ביניהם מכתבים. רובם נשאו אופי אינטימי, גם אם לא הייתה ביניהם שום מערכת יחסים אינטימית. חלק מהמכתבים שכתב קלייסט הם ממכתבי האהבה היפים ביותר EVER...

    ביום מעונן ואפרורי נוטל עימו קלייסט את הנרייטה (ועוד 3 אקדחי בריח-צור...) והם יורדים אל שפת אגם וואנזה, בדרום-מערבה של העיר ברלין, גרמניה.

    כול אחד משלושת האקדחים טעון בקליע קטלני בודד, כי זאת יש להבין: אקדחים מאותה התקופה היו טעונים ליריה בודדת אחת..., וקלייסט לא רצה לקחת בחשבון סיכוי שמא/פן/אולי יכזיב אקדח אחד בודד...

    קלייסט יורה באקדח הראשון, היישר בליבה של הנרייטה.

    לפי עדותה של מלצרית ממלון סמוך, חולפת דקה בין הירייה הראשונה לשנייה. קלייסט, כך יש להניח, וידא שהנרייטה – מתה. או אז, כרע בין רגליה וירה בפיו..., קלייסט היה בן 34 במותו.


    אגב(1),

    ישנו הקשר מוזר למוות הכפול, של קלייסט והנרייטה, לססיליה הקדושה: הוא ארע ב-21 לנובמבר 1811. יום אחד לפני חגיגות המוזיקה לזכרה של ססיליה הקדושה ברחבי העולם...


    אגב(2),

    חוץ מהשיר הזה של סיימון&גרפונקל, חיבר פול סיימון שיר נוסף בו נזכרת ססיליה הקדושה: The Coast. השיר מלא במטפורות שסיימון מעולם לא טרח להסבירן...

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/6/17 13:59:
      ואולי בעבר של כיבושי רומא העתיקה אחת הדרכים היתה הרומן רומנטי, ואולי זו דרכם בשקר עד היום תחת ההגדרה של רומן צ׳רצ׳...? תעתועים בגברים בכדי לדלות מהם מידע לשלוט ביומם ובדרכם עד כדי כיבוש ושליטה מוחלטת.....הבל החן שקר היופי....יהודי שמחובר ללב שלו לא צריך לפחד מזה....גם לא פול סיימון..:)
        27/5/17 18:16:

      צטט: רןרוזנצוויג 2017-05-27 15:14:10

      אולי הכוונה היא בכלל לסיציליה? סיציליה איטליה? שהגישה שלה לרומנטיקה סקס חברות וידידות מעט שונה משל היהודי האמריקני הכשרוני? והיא מאתגרת אותו באופן מוחלט?

       

      יש משהו במה שכתבת...
      בעיקרון, כול גברת רומית מן המעלה הראשונה

      כונתה ססיליה, שזה סוג של הפרדה בין מי שהייתה
      רומית עפ"י לידה לבין אותן גברות שהובאו מחוץ 

      לרומא על מנת להתחתן עם אצילים רומיים.
      ילידי סיציליה נחשבו לטהורי גזע רומיים ומהם אכן

      יצאה מיטב שמנא וסלתא של מעמד האצילים הרומי. 

        27/5/17 15:14:
      אולי הכוונה היא בכלל לסיציליה? סיציליה איטליה? שהגישה שלה לרומנטיקה סקס חברות וידידות מעט שונה משל היהודי האמריקני הכשרוני? והיא מאתגרת אותו באופן מוחלט?
      נהדר, תודה, תודה ! "אין על" ההינרייש הלזה. היה כותב... אדיר. נוסף לעושר המתגלם באשר הבאת, הזכרת לי את מורתי ל"צ'ימיה", ציליה או ססיליה, נהדרת, (עד היום זוכרת - בזכותה - את עקרונות החמצון-חיזור, זאת במבטא ארחנטינאי מובהק).
        27/5/17 05:20:
      תודה, מפתיע ומרתק.
        26/5/17 22:49:
      שיר אדיר. הוא נכלל במחרוזת שירי סיימון-גורפינקל שאנחנו מנגנים ממש כעת בתזמורת כלי נשיפה במבשרת. בגירסה הזאת מערבים את הקולות מחלקי השיר השונים והשילוב יוצא נהדר. הקונצרט בתחילת יולי.
        25/5/17 23:37:
      ססליה אכן שוברת את הלב על גשר על מיים סוערים
        25/5/17 10:34:
      ססיליה שוברת לבבות. המוסיקה...מאחדת אותם.
        25/5/17 08:28:
      ססיליה הפכה לצ'יצ'ולינה. ממרחק השנים כשאני מאזין כיום לשיר הוא נשמע לי גרוע.
        25/5/17 08:14:
      בועז, תודה! ממש מרתק.
        24/5/17 23:37:
      פוסט מרתק ברמות ושווה כל מילה! תודה בועז.
        24/5/17 18:05:

      צטט: זונות פוליטיות 2017-05-24 14:47:46

       

      ברוטוס:   שנת 1982 הכרתי את היינריך פון קלייסט בעזרתו המיוחדת של ד"ר משה חזני, מרצה בלתי נשכח מאוניברסיטת בר אילן. בסיליבוס של הקורס שלו היו מאמרים אקדמים מעניינים אך במהלך ההרצאות היה מפנה בכל שבוע לספר קיראה שווה אחד או שניים שאותו בלענו בין השיעורים. היינריך פון קלייסט כתב את מיכאל קולהאס - מופת לכל חובב קריאה שמתעניין בנפש האדם

       


       

      נטוס:      איפה ישנם עוד מרצים כמו האיש ההוא שלימדותנו ללמוד לאהוב את הקריאה ולנסות לבחון כל דבר בעיניים ביקורתיות ולאו דפקה לשלילה


      "מיכאל קולהאס" שווה התייחסות נפרדת, אולי..., מתי-שהוא..., בעתיד... קריצה

      ..

       

        24/5/17 14:47:

       

      ברוטוס:   שנת 1982 הכרתי את היינריך פון קלייסט בעזרתו המיוחדת של ד"ר משה חזני, מרצה בלתי נשכח מאוניברסיטת בר אילן. בסיליבוס של הקורס שלו היו מאמרים אקדמים מעניינים אך במהלך ההרצאות היה מפנה בכל שבוע לספר קיראה שווה אחד או שניים שאותו בלענו בין השיעורים. היינריך פון קלייסט כתב את מיכאל קולהאס - מופת לכל חובב קריאה שמתעניין בנפש האדם

       


       

      נטוס:      איפה ישנם עוד מרצים כמו האיש ההוא שלימדותנו ללמוד לאהוב את הקריאה ולנסות לבחון כל דבר בעיניים ביקורתיות ולאו דפקה לשלילה


       

      ..

       

        24/5/17 11:47:

      מעיננין ומרתק.  חידשת לי.

      דמויות מעניינות שנותנות אשראה.

      הצרפתים תמיד צדקו cherchez la femme.

        24/5/17 11:25:
      קראתי בסקרנות את דבריך , הם מבטאים את אופייה של תרבות זרה לנו. אני משערת ששומעי המוסיקה, בה נזכרת ססיליה, מכירים, לפחות חלק מתולדותיה, ומזדהים עם המוטיבים המושמעים. תודה על המחקר המוסיקלי-תרבותי, ובהזדמנות זו - חג שבועות שמח לך וליקיריך!
        24/5/17 11:00:
      מרתק !

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי