כותרות TheMarker >
    ';

    המכון לסילוק תכניות

    בלוג החלומות של קלמן.

    כניסה חלומית

    3 תגובות   יום רביעי, 24/5/17, 14:22

    פיהוק רחוק, כיסא נגרר, דלת נפתחת ונסגרת בטריקה. משאית מטפסת במעלה ההר. הנהג החליף הילוך לפני הזמן. אם היה ממתין קצת ותופס תנופה, היא לא הייתה גונחת עכשיו.


    שחרור צהוב מקור תקף את שמשת החלון בבית השכן. הוא טפח בכנפיו מול הבבואה וניקר את ראשה. היא כמובן החזירה באותה מידה. בסוף התייאש ונחת על האדן, הפנה את גבו לדמות העקשנית, ניער את הגוף ברכינה קלה קדימה, וגמר ברעידת זנב.


    חשבתי זה סוף הסיפור, הוא הבין שאי אפשר לנצח את הבבואה ותכף יעוף לדרכו, אבל לאחר כמה רכינות וציוצים קצרים, הוא ניתר לאחור בחצי סיבוב מושלם, כאילו נזכר לפתע באויבו המר, והחל התקפה חדשה, ללא שום צער על אבדן האנרגיה ובזבוז הזמן.

     

     

    האוטו דהר ישר לתוך הקיר. מה הוא עושה האידיוט, ואז הופיע חלון שהסביר הכל. נגשתי מהר לחלון והספקתי לראות את האוטו גולש לתוך החניה ונוחת בין המכוניות. אביו של האוטו, שעד אותו רגע נמנם בפינת החדר, קפץ ממקומו בבהלה כמו אחד שהתעורר מחלום רע; "מה קרה, איפה הבן שלי, תגיד את האמת, מה עשית אתו?".

    " אין צורך להתרגש כל כך" אמרתי והצבעתי לעבר החלון ,"הוא קפץ מרצונו החופשי דרך השמשה ויצא לרחוב".

    "זה לא יכול להיות", אמר האב וניגש לחלון לראות בעצמו, "אבל חכה רגע, אם הוא עבר דרך החלון, זה אומר שגם אני יכול לעבור". הוא מוחץ את פניו כנגד השמשה עד שאי-אפשר היה לזהות אותם יותר. "זה בטח לא נראה טוב", הוא ממלמל בשפתיים מחוצות.

    "צודק לגמרי", אמרתי ופרשתי מהחלון, "ברשותך אני מאוד ממהר, נזכרתי שאני חייב לנסוע מפה".

     

    ירדתי לחניה וכמובן לא מצאתי את האוטו. נזכרתי שחניתי במקום אחר, אבל גם שם הוא לא היה. לאחר חיפוש קצר במחסן מצאתי מלכודת עכברים שכבר הוכיחה את עצמה בעבר, במצב לא רע בכלל. בדקתי את חוזק הקפיץ שסוגר את הדלת, את ההדק שמשחרר את הקפיץ, הכל היה תקין. שיפדתי על הקרס פיתיון שהרכבתי מגבינה ונקניק שמרחתי בשמן בישול, והנחתי את המלכודת פתוחה מתחת לכיסא הירוק בגינה מתחת עץ השסק, ופרשתי לחדר.

     

    מדי פעם ירדתי לגינה להציץ מרחוק, לראות אם הדלת נסגרה על הפולש, אבל רק לפני שיצאתי לעבודת לילה ומיששתי בחושך את המלכודת, מצאתי אותה סגורה. נשאתי את המלכודת לפתח הבית, להתבונן בו באור. עם השפם והרגליים הקטנות, והזנב הארוך המפותל כדי להתאזן בסיבובים, הוא נראה חמוד מאוד. איך אפשר להרוג יצור כזה. אפשר רק להעביר אותו למקום אחר.

     

    הנחתי את המלכודת במושב הנוסע לצדי. העכבר עדיין התרוצץ בבהלה בין קירות הרשת, מחפש את הדרך החוצה. מדי פעם נגס מהפיתיון בזריזות וברח חזרה לפינה. אל תדאג, אמרתי, עוד מעט יהיה לך מקום חדש עם הרבה אפשרויות. חשבתי על הנמל כמובן, אבל אז נזכרתי בחולדות הענקיות שמסתובבות שם ברציפים, וזה עכבר יער צעיר, הם יאכלו אותו בלי מלח.

     

    חניתי בתחנת אוטובוס בכוונה לשחרר אותו בחורשת איקליפטוסים סמוכה. ניידת משטרה נסעה בכיוון ההפוך באורות מהבהבים. השוטר הפנה את ראשו וזרק בי מבט חטוף. אולי זו עבירה על החוק, להסתובב ככה עם מלכודת ולהעביר עכבר ממקום למקום. אבל אם אפתח את הדלת מעט, מספיק כדי להוציא את המלכודת ולפתוח את דלת הקפיץ לכיוון הכביש, הוא ידלג החוצה בקלות ויפנה באופן טבעי לשדה הפתוח, ואז הם לא יכולים להוכיח כלום. העכבר אמנם דילג החוצה ונחת על האספלט לפי התכנית, אבל משאית כבדה חלפה והבהילה אותו מאוד, הוא הסתובב לאחור במהירות הבזק, דילג מעל המלכודת, קפץ על ברכי ונכנס חזרה לאוטו.

     

    אפילו לא ניסיתי לחפש אחריו, בחושך לצד הכביש הסואן לא היה סיכוי למצוא אותו. לאחר שהחניתי את האוטו בנמל, השארתי את החלון האחורי פתוח מעט והשענתי עליו מעיל נשכח מהחורף שעבר במושב האחורי, בתקווה שינצל את ההזדמנות ויצא בזמנו החופשי. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/17 19:31:
      הקטע עם השחרור הורס. סיפור מלא פנינים ועניין. אשוב, בלי נדר.
        24/5/17 18:33:

      תעלולי עכבר שדה בעיר הסואנת

      שמחתי לקרוא שהעברת אותו דירה - גם לעכברים מגיע שדה חדש לחיות בו חיוך

        24/5/17 14:44:
      * המסת אותי לחתולין.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן (3)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין