כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    מעבר מקיר הזכוכית - דולפינים בראס אל שטן - פרק 1

    45 תגובות   יום רביעי, 24/5/17, 23:53

    ''
    פרק 1

    גיששתי בשקט דרוך אחרי הגז המדמיע. זכרתי ששמתי אותו בתיק עם השמפו. ניסיתי לא להשמיע קול. אצבעותיי רפרפו , כנראה שהנה הוא, מצאתי. קרבתי את הבקבוקון קרוב לעיני ויכולתי גם מתוך החשיכה להבחין בלחצן אדום. הנחתי את האגודל עליו. זחלתי לפינה מוכנה לפעולה.

    "מה השתגעת, לנסוע לסיני"? זרק לכיווני, מוכר בחנות "למטייל" תוך שהוא מתרוצץ מקצה לקצה החנות. "אני מציע שתיקחי סכין  או  רובה".  לא הייתי בטוחה אם אני שומעת אותו  או את המחשבות שלי מהדהדות החוצה דרכו.
    סרקתי במבט סביב, מחפשת אחר נקודת מבט שונה שתחזק את ההחלטה בעד הנסיעה. באופן מפתיע או שלא, התייצב מולי בחור גבוה שחור תלתלים  - מגיב למבטי בקריצה מחויכת . "יש לו ניסיון הוא גר מאחורי הקו הירוק", מניד ראשו לכיוון שכנו הגוץ והמקריח.

    לא הייתי מודעת למבט שנעצתי בזרועותיו השריריות, עד ששמעתי את קולו: "אני מעריץ שלו" מראה לי גם את  חזהו השרירי המשורטט כמעט כולו  בטאטואי שחור בדמותו של מיקל גקסון.  האם אני צריכה לפחד?  "כן". ענה מיד למחשבותיי הבחור מהקו הירוק. "תעשי לי טובה קחי את זה אתך, מתנה ממני".  מושיט לי בקבוקון עם ראש אדום - "זה גז מדמיע. מה שצריך לעשות זה ללחוץ כאן".

    לא הערכתי נכון את שעון האור בסיני כשיצאתי מהחושה לארוחת ערב מבלי לקחת את פנס הראש שקניתי ממיקל גקסון.

    כך, בדרך חזרה לחושה, אני  צועדת לבד בתוך השחור משחור של החושך,  חושבת על הרגלים ותבניות המשתקפים בבהירות במדבר ללא רחם. למשל האמונה  בקיומו האינהרנטי  של החשמל.  

    מרחוק מוזיקה מדברית ..

    ''
    ''
      לבושה בגלביה  בדואית לבנה  בולטת בחשכה.  מנסה לאתר את קו המים ולצעוד לכיוון החושה.  אחרי כמה צעדים מתחילה להבחין בעצמים. 

     לא רחוק ממני שתי  דמויות עומדות מביטות בי. ניראה לי שהם גברים.
    אני מגששת  את דרכי במהירות.  פותחת בזהירות את דלת הקש .
    מי יודע מה יש בפנים? אתמול התעוררתי באמצע הלילה מצעקה של ריקי השכנה שלי מהחושה הצמודה, שקפצה עליה חתול והעירה אותה.

    אני סוגרת מיד את הדלת מאחורי. מגששת ומוצאת בפינה את  הלפטופ . מזל שיש לו עדין בטרייה.  אני כורה אוזן החוצה. עדין שקט. מתארגנת לשינה. מסתבכת עם הקילה המאובקת כשאני מנסה  להעיף ולסדר אותה תוך שכיבה בהנפת רגל. אני נכנסת תחתיה עוצרת נשימה. מחליטה להישאר עם הגלביה. וואו הגב, מי יודע מה מחכה לי מתחת למזרן?

    ''
    ואז...שומעת קולות ואבנים מרשרשות מתחת לצעדים. הם עוברים ממש לפתחי. הם מתרחקים. נושפת החוצה לאט ובשקט את האוויר שעצרתי קודם. אולי  אלה הקולות של מישהו מהקבוצה?

    אחרי כמה דקות - קולות בערבית.  נכנסתי למגננת הישרדות. נזכרת  בתשורתו של הגוץ הקרח מהחנות.

    כך, אני לבד בחושך בחושה בסיני,  מצטנפת בפינה, אצבע על ההדק , מוכנה לכל תרחיש.

    שעה עוברת ועוד שעה..

    ולפתע:  "או או או " בהתחלה חשבתי שאני חולמת. צבטתי את עצמי ביד שבה החזקתי את הגז המדמיע, והבחנתי בכאב. באותה נשימה אמרתי לי, יש מה שניקרא חלום בתוך חלום, אולי את חולמת שאת ערה?

    ושוב: "או או או."... האסוציאציה המידית פנתה להתרחשות קרובה מהבוקר. אולי זה היה אתמול? כבר אמרתי שתחושת הזמן מתעתעת בסיני ?

    היה זה ברגע של לפני זריחה, כשיצאתי מתוך החושה מנסה כמו בכל בוקר בסיני, לצוד את צבעי הרגע לפני שהשמש עולה והעולם הופך בהיר ומוכר מידי.
    ...להפתעתי ריקי כבר הייתה בחוץ . מכוסה בכפייה אפורה.

     התיישבתי לידה. 'הייתי אישה נערצת', לחשה. קיבלתי כל מה שרק חלמתי....וזה נעלם....אני כבר מתבגרת..,.

    ריקי שכבה על המזרן במרפסת המופלאה שלנו מחוץ לחושה מול הים. "יש לי כאב ראש נוראי"...מלמלה

    רציתי לשאול את ריקי,  שאלה שנשאלתי הבוקר על ידי דנאייה, שהיא מעין אוריקאל מקומי.
    האם היא רוצה לחיות כאדם שמתקיימת בו שלמות ועצמה  פנימית,  שאינם תלויים בדבר. 

    אבל לא שאלתי...רק החזקתי את ידה וחיבקתי אותה בשקט.

    שאלתי אותה אם היא רוצה שאביא לה קפה, שבטח יעזור לה לכאב ראש....היא הנהנה  מושכת את הצעיף האפור מעל ראשה..

    .
    ''
    צעדתי יחפה מניחה לחלוקים לחדור אל תוך הבשר החי. אומרים שזה בריא, רפלקסולוגיה לכפות הרגלים.  במחשבה נוספת נראה לי שהכוונה  לחול ולא לאבנים  הקורעים  את העור.

    הגעתי לסעיד ידידי משבט התרבין. עיניים טובות. יצרנו יחסים סעיד ואני. זמן סיני לא מתקיים בינינו וכל מה שאני מבקשת הוא מביא מיד. אמרתי לו: "החברה שלי חולה, אתה יכול לעשות לי קפה שחור עכשיו?"

    למרות השעה המוקדמת והמטבח שעדין לא פעל, הוא קם מכיסאו במהירות, קרא לעובד המטבח  וביקש פקד עליו בערבית בדואית: .."קפה!". תוך דקות ספורות הגיע פינג'אן ובתוכו קפה רותח ומהביל. מתבנן מהצד שהיה רואה באיזה מהירות הקפה הגיע, היה מביט ימינה שמאלה בתמיהה ?  

    הפינג'אן  הונח על מגש מתכת, יחד עם כוס ריקה . "זה בשבילך מלכה" אמר.  מעניין מאיפה הביא את המלכה, האם שמע שאנחנו כאן בעניינים של מלכות ומלכים ? לא המשכתי להעמיק במחשבה, ולקחתי את המגש.  הולכת מקפצת בזהירות מעל החלוקים מנסה לשמור על יציבות.

    הגעתי לחושה ולמרפסת. 
    ריח הקפה החזק, משך את ראשה של ריקי  החוצה מהכפייה.  מרימה מבט אלי. "מה... באמת... הבאת לי קפה"?
    מזגתי לה את הקפה לכוס הזכוכית והגשתי לה. ישבתי לידה.

    ישבנו יחד ופנינו מופנות  לים הכחול כחול  שצבעיו מתחילים להשתנות. לפתע ריקי מצביעה על הים, "תראי תראי"....קראה בקול חנוק .. "תראי"... "מה" שאלתי,  "מה לראות..מה...?. "
    ואז...ראיתי. 

    3 דולפינים, עוברים ממש מול עינינו המשתאות והם קופצים נכנסים מתחת למים, ושוב....צוללים ושוב עולים ושוב...

    מה יש בדולפינים המעורר פליאה - נוגע במרחבי היופי והעדנה?  
    נוקש בשערי הלב התום והדמיון כשל ילד -
     חופשי להאמין בקיום של יצורי קסם ויוניקורן.

    בעפעוף שברגע, לפני שהשמש עלתה מעל הצוק של ראס אל שטן
    פגשנו ריקי ואני כל אחת את המעבר לעולם מקביל, מקיר הזכוכית שלה.
    ולמרות שידענו שיש שוני בינינו, החזקנו ידיים,
    מחלקות בשקט רגע של יופי ושאר רוח.


    ''
    תודה לMiri Hadash על התמונה+

     מאת עינבר

    המשך 
    יבוא ...

    הערה: הכתוב כאן הוא סיפור, למרות הכתיבה בגוף ראשון. כסיפור הרבה ממנו לקוח מהנרטיב .

    THE DESERT  -  זקיר חוסין -  געגועים...
    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/17 00:42:
      אהבתי. הזכרת לי נשכחות. כבר שנים שאינני נוסע לסיני יותר. שבוע טוב, עמוס.
        9/6/17 08:52:

      צטט: רחלי בן-צור 2017-06-04 23:15:18

      המתח מקלקל את השלווה המידברית....

      מתח, ושלווה....הם לא בהכרח מנוגדים.  גם וגםקריצה
        4/6/17 23:15:
      המתח מקלקל את השלווה המידברית....
        4/6/17 15:41:

       

      הי אחאב,

       

      שמחה לשמוע. בלוטות הזיכרון והנפש....אהבתיחיוך

       

       

       

       

      ''

        היום 15:19:
      מקסים. מביא את חווית סיני לבלוטות הזיכרון והנפש

        4/6/17 15:39:

       

      הי לאה יקרה

       

      תודה על הכוכב וההתייחסות.  סיני כאן משמת מעין מסגרת סיפורית. למרות שהייתי לא מזמן אחרי הרבה זמן שלא הייתי. ו

       

       

        היום 12:36:
      קראתי ונזכרתי : פעמיים הייתי בסיני. בפעם הראשונה, ב"מלחמת קדש", כחיילת בצוות בידור (אני לא שרתי, רק סיפרתי בדיחות). בפעם האחרונה (כי לא תהיה פעם אחרת) לפני שפינו את סיני, הציע בן-זוגי שלחם כצנחן גם בסיני, לראות את סיני לפני שהיא ננעלת בפני ישראלים. טיילנו שנינו, ברכב שלנו, כאשר האימהות שומרות על שלושת הבנים בבית...ראינו והתרשמנו, (כאשר יבוא המשיח וישרור שלום בעולמנו יש אופציה לטיולים נוספים).
      תגובה

        4/6/17 15:34:
      הי שרי, שמחה שהגעת:-) יש המשך ואת מוזמנת לקרוא. \תודה על התגובה והכוכב.
      sari10 1/6/17 18:08:
      סיפור עם נופך מיוחד ומסקרן ש... מתבקש לו המשך
        4/6/17 15:19:
      מקסים. מביא את חווית סיני לבלוטות הזיכרון והנפש
        4/6/17 12:36:
      קראתי ונזכרתי : פעמיים הייתי בסיני. בפעם הראשונה, ב"מלחמת קדש", כחיילת בצוות בידור (אני לא שרתי, רק סיפרתי בדיחות). בפעם האחרונה (כי לא תהיה פעם אחרת) לפני שפינו את סיני, הציע בן-זוגי שלחם כצנחן גם בסיני, לראות את סיני לפני שהיא ננעלת בפני ישראלים. טיילנו שנינו, ברכב שלנו, כאשר האימהות שומרות על שלושת הבנים בבית...ראינו והתרשמנו, (כאשר יבוא המשיח וישרור שלום בעולמנו יש אופציה לטיולים נוספים).
        1/6/17 18:08:

      סיפור עם נופך מיוחד ומסקרן ש... מתבקש לו המשך חיוך

        1/6/17 08:31:

      צטט: בדולח. 2017-06-01 07:51:08

      משום מה נוטים לחשוב שרצועת חוף זו, הינה סיני. אבל סיני האמיתית זה יותר פנימה מרחב רפידים אזורי המיתחה והג'ידי ואזור ראס סודאר.

       

      ואין ספק שרצועת חוף שבו שהית, מדהימה ויפה היא, ומעלה זכרונות וסיפורי עבר.

       

      תודה על הכוכב והתגובה. חצי האי סיני הוא גדול . החלק הזה של החוף הוא דרום סיני.  נכון שהיום, זה מה שמקובל לחשוב. יש חלקים רבים נוספים כמו שאתה מתאר.  רצועת החוף הזאת אכן מדהימה. היא קרקע ליצירתיות. שמעתי באזור הראס שימש מקור להשראה לכותבים ולמוזיקאים רבים. למשל גבי ניצן כתב חלק מבדולינה בסיני. ועוד רבים.

        1/6/17 07:51:

      משום מה נוטים לחשוב שרצועת חוף זו, הינה סיני. אבל סיני האמיתית זה יותר פנימה מרחב רפידים אזורי המיתחה והג'ידי ואזור ראס סודאר.

       

      ואין ספק שרצועת חוף שבו שהית, מדהימה ויפה היא, ומעלה זכרונות וסיפורי עבר.

        30/5/17 12:50:

      צטט: Einbar - blog 2017-05-30 12:48:55

      צטט: goodyear2016 2017-05-30 06:32:58

      המוסיקה מופלאה . מדהימה . יפייפה . שילוב מוסיקה בדואית וסיטאר הודי . יופי ! את הדולפינים פגשתי קרוב ב- sea world orlando . לא הייתי יורדת לסיני להתארח בחושה במידבר ובכל זאת האווירה של הסיפור קסומה .
      מאוד שמחה לשמוע, שהקסם הצליח לעבור.  שילוב של מוזיקה, צילומים, אהבה למדבר ובכלל. ובעיקר לנסות להיות קשוב ולזהות בין סידקי היום יום ולרכב על דולפנים:-)
      ובעיקר תודה לך.
        30/5/17 12:45:

      צטט: Vered C 2017-05-29 18:26:47

      איזה כיף. מזכיר נשכחות.

      תודה על המילים שלך. ועל הכוכב. :-)
        30/5/17 06:32:
      המוסיקה מופלאה . מדהימה . יפייפה . שילוב מוסיקה בדואית וסיטאר הודי . יופי ! את הדולפינים פגשתי קרוב ב- sea world orlando . לא הייתי יורדת לסיני להתארח בחושה במידבר ובכל זאת האווירה של הסיפור קסומה .
        29/5/17 18:26:
      איזה כיף. מזכיר נשכחות.
        29/5/17 10:58:

      צטט: ד. צמרת 2017-05-29 09:36:30

      רומנטיקה נוסח לילות ערב, ממתין להמשך..
      תודה על הכוכב:-)  נוסח לילות ערב, אהבתי. אקח את הרעיון שהתייחסת אליו בכתיבה של הפרק הבא... חיוך..
        29/5/17 09:36:
      רומנטיקה נוסח לילות ערב, ממתין להמשך....
        28/5/17 12:26:
      תודה צבי על הכוכבית. Zvi Hartma
        28/5/17 10:17:

      צטט: באבא יאגה 2017-05-28 08:49:46

      נהניתי לקרוא, בסיני הייתי לפני שנים רבות, לפני שהוחזרה למצרים. נשמע את הבאות
      תודה על המילים ועל הכוכבית. גם אני הייתי, אז, ושוב עכשיו. וזה כלכך קרוב וכל כך שונה....אין פחד..שווה לבוא. והשראה לסיפורים:-)

        28/5/17 08:49:
      נהניתי לקרוא, בסיני הייתי לפני שנים רבות, לפני שהוחזרה למצרים. נשמע את הבאות
        28/5/17 08:20:
      תודה לך AmitLi0 על הכיכוב.
        28/5/17 00:22:

      תודה לך  YAANKI על הכיכוב.:-)

        27/5/17 21:33:

      תודה  לך n1free / על שטרחת קראת וכיכבת.

        27/5/17 18:48:

      צטט: אביה אחת 2017-05-26 10:58:34

      מקסים מאד אהבתי מחכה להמשך -
      תודה על הכוכבית ועל ההערה....גם אני מחכה להמשך....:-)
        27/5/17 18:47:

      צטט: חכמה 2017-05-26 06:56:07

      ואני חיכיתי בנשימה עצורה ללחיצה על המיכל של הגז .....פוף

      הי,
      תודה על הכוכבית ועל ההערה. בזכותה הוספתי את המשך יבוא.....
        27/5/17 18:46:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-05-27 18:39:42

      סיפור/ פרק עם פוטנציאל אדיר.

      הי מכבית.

      שמחה לשמוע את מילותיך. מאוד אודה לך אם תוכלי להרחיב, מה גם שזה מקצועך. אם לא כאן אז דרך ההתכתבות בפרטי.  
      בכל מקרה תודה על התגובה
      סיפור/ פרק עם פוטנציאל אדיר.
        27/5/17 11:28:

      צטט: ~בועז22~ 2017-05-27 09:18:38

      צטט: Einbar - blog 2017-05-26 07:33:55

      מדהים לראות דולפינים שוחים בים חופשיים. זה מראה שונה לגמרי ... 

      ואת זה רואים כל הזמן בסיני...

       

      והכי יפה..., זה לראותם בלב-ים.
      יצא לי כמה פעמים לראות אותם שוחים ליד

      חרטום כלי-השיט במעין תחרות.

      הם עשו זאת בכזאת טבעיות...

      שנים לאחר מכן עלתה בראשי המחשבה, או הזיכרון,

      על מה שאמר פעם אורוויל רייט, בהקשר אחר:

      "כדור-פורח עושה בקלות את מה שמסוק עושה בקושי...".
       מגניב

      אהבתי את הציטוט של אורוויל רייט. הזדמנות להיזכר ולקרוא עליו קצת. תודה על התזכורת

        27/5/17 11:23:

      צטט: שטוטית 2017-05-26 23:44:33

       

      ...הצלחתי להכניס לפוסט...תודה

        27/5/17 09:18:

      צטט: Einbar - blog 2017-05-26 07:33:55

      מדהים לראות דולפינים שוחים בים חופשיים. זה מראה שונה לגמרי ... 

      ואת זה רואים כל הזמן בסיני...

       

      והכי יפה..., זה לראותם בלב-ים.
      יצא לי כמה פעמים לראות אותם שוחים ליד

      חרטום כלי-השיט במעין תחרות.

      הם עשו זאת בכזאת טבעיות...

      שנים לאחר מכן עלתה בראשי המחשבה, או הזיכרון,

      על מה שאמר פעם אורוויל רייט, בהקשר אחר:

      "כדור-פורח עושה בקלות את מה שמסוק עושה בקושי...".
       מגניב

        27/5/17 04:33:

      צטט: שטוטית 2017-05-26 23:44:33

      ריגשת אותי....תודה

        26/5/17 23:44:

      הנה הוידאוקליפ:

      ''

        26/5/17 20:04:

      צטט: אביה אחת 2017-05-26 10:58:34

      מקסים מאד אהבתי מחכה להמשך -

      תודה אביה , עובדת על זה....:-)
        26/5/17 20:03:

      צטט: Einbar - blog 2017-05-26 20:02:39

      מוזיקת מדבר יפיפה, מומלץ לתת לה להיתנגן תוך קריאת הפוסט. זקיר חוסין באלבום שלו THE DESERT'

       

      וגם, לצערי בנסיונות שלי להכניס את הוידאו הזה, מחקתי את אחת התגובות. 


        26/5/17 20:00:
      מוזיקת מדבר יפיפה, מומלץ לתת לה להיתנגן תוך קריאת הפוסט. זקיר חוסין באלבום שלו THE DESERT'
        26/5/17 10:58:
      מקסים מאד אהבתי מחכה להמשך -
        26/5/17 08:17:

      צטט: שטוטית 2017-05-25 23:28:59

      תודה ענבר חיוך

      נכנסתי לראות את 

      אלברט הצלם

       

      כמו שכתבתי , אלברט גר בסיני עם משפחתו. מידי פעם הוא מגיע לארץ, לפי הזמנה ועורך צילומים. מאוד ממליצה גם על איכות הצילומים, והרגישות שלו לזהות רגע ותמונה יחודיים ולהעביר אותם למדייה של צילום.

        26/5/17 07:37:

      צטט: Einbar - blog 2017-05-26 07:33:55

      מדהים לראות דולפינים שוחים בים חופשיים. זה מראה שונה לגמרי ... 

      ואת זה רואים כל הזמן בסיני...

       

      סיפרת סיפור נוגע ויפה.  אפשר לבנות לו סיפור בהמשכים איך כמה ילדים יצאו להרפתקה להציל את הדולפינים

        26/5/17 07:33:

      מדהים לראות דולפינים שוחים בים חופשיים. זה מראה שונה לגמרי ... 

      ואת זה רואים כל הזמן בסיני...

        26/5/17 07:24:

      וואו..., זרקת אותי הרבה שנים לאחור...

      ל..., אי-שם, להתחלת שנות ה-70.
      כנער הזדמנתי לאזור שארם-א-שייך, לבקר
      אצל קרוב משפחה שהתגורר באופירה.

      הוא טייל איתי בסביבה ובין היתר לקח אותי

      לפיסת-חוף מבודדת. יש שם דולפינים, אמר לי בלחש...

      התלהבותי לא ידעה גבול.

      הגענו למקום מגודר ובדואי צרוב רוחות פתח לנו
      שער מתכת עלוב למראה.

      שם, בבריכה שקוטרה כ-4 מטרים ועומקה כ-1 מטר

      שחו להם בעיגולים אינסופיים 2 דולפינים...

      מחזה כול-כך עצוב. 

      הם מיועדים לדולפינריום, אמר הבדואי.

      כול אותם ימים לא רבים שהייתי שם, תכננתי איך להגיע

      לשם בחסות החשיכה כדי להחזיר אותם הביתה, לבית שלהם.

      ולא עלה בידי...

        26/5/17 07:02:

      צטט: חכמה 2017-05-26 06:56:07

      ואני חיכיתי בנשימה עצורה ללחיצה על המיכל של הגז .....פוף

      חשבתי על מה שכתבת ...והוספתי המשך יבוא....;-)  
        26/5/17 06:56:
      ואני חיכיתי בנשימה עצורה ללחיצה על המיכל של הגז .....פוף
        25/5/17 23:28:

      תודה ענבר חיוך

      נכנסתי לראות את 

      אלברט הצלם

        25/5/17 05:30:

      צטט: שטוטית 2017-05-25 00:18:27

      היי נהדר, ואין על דולפינים אהבתי גם הצילומים. תבואי לעתים קרובות יותר.

      תודה.  שלושת התמונות הראשונות פרי עינו הדקה והבוחנת של  אלברט הצלם, שגר יחד עם משפחתו בראס אל שטאן בסיני. 
        25/5/17 00:18:
      היי נהדר, ואין על דולפינים אהבתי גם הצילומים. תבואי לעתים קרובות יותר.

      שאר רוח ופליאה כאורח חיים


      מהו והיכן חבוי הניצוץ הנוגע וההופך את החיים ככאלה ששווה לחיות אותם.
      איך מייצרים חדווה קיומית , הכרה שיש בה תמימות ופליאה השואפת כל הזמן לעמוק וליפה יותר

      לתור אחר נגיעות שמהותן בהרף עין.
      שאיכותן מעוררת ו "מעלה" את רובד ה"היות" שלי כאדם.

      ארכיון

      פרופיל