שלש דוגמאות תספקנה לאיורו של הישראלי המכוער, מודל  2017. הראשונה - שרה נתניהו או כפי שאני מעדיף לכנותה, מיס פיגי, בגלל האוסף העצום של חזירויות שאופיה מכיל. מפרוטות של פיקדון עבור בקבוקים מהסופרמרקט שנקנו בכסף ממשלתי והיא שולחת משרתיה כדי להביאם אל ארנקה הפרטי, ועד לתכשיטי יהלומים שהיא מזמינה ממי שביבי סופר כחבריו. זאת ועוד. דונלד טרמפ בירידתו מהמטוס לוחץ את ידו של הנשיא ריבלין ובאותה שנייה מיס פיגי נדחפת אליו ראשונה ומתחילה לספר לו ולאשתו באנגלית בסיסית במבטא פולני, שהעם אוהב אותנו אבל התקשורת שונאת אותנו, ועוד טרם תספיק לנשום אוויר - ביבי מוסיף באמריקנית עסקית "אני יכול להעיד על כך" ומיס פיגי מיד מוסיפה: "נדבר על כך כשתהיו אצלנו בבית לארוחת הערב". אחרי כן בכל הטקסים הממלכתיים עם הנשיא האמריקני ורעייתו, מיס פיגי נדחפת אליהם ולא מפסיקה להסביר להם את מה שעיניהם רואות, דברים מובנים מאליהם, עם תנועות ידיים כמו תגרנית בשווקים. אישה המונית שנדחפת על פני אנשים אחרים, מדברת בתנועות ידיים ומורה לאורחים האמריקנים היכן ללכת והיכן לעמוד, וזאת כשליד כתפה הממונה על הטקסים של הממשלה. ותרשו לי עוד מילה על הרגשתי האישית באותם הרגעים: היא מגיעה לו - לביבי: היא העונש של העונש שלנו - ביבי.

הדוגמה השנייה - אורן חזן. חבר הכנסת האחרון כיום ברשימת חברי הכנסת של הליכוד, הגיע לרשימה בעזרת אביו ששולט על כמה חברי מרכז ליכוד, מי שהיה חבר כנסת בעצמו ונתפס בהצבעה כפולה. אותו אורן חזן שכונה בבית המשפט, כאשר תבע את העיתונאי של ערוץ 2 עמית סגל על הוצאת דיבה, "סרסור". סיפורי שהייתו בעיר בורגס הבולגרית, שם ניהל בית קזינו שאביו קנה לו, סופר עליו שהזמין זונות לאורחי הקזינו והגיע לכנסת עם הרקורד הלא מכובד הזה. ביום ביקורו של הנשיא טרמפ הצליח להידחף אליו, להוציא מכיסו טלפון נייד וצילם תמונת סלפי עם הנשיא המשתאה. אחר כך עבר בכל ערוצי התקשורת כדי להתגאות במעשיו. אורן חזן הוא בעיני ישראלי מכוער, שמתגאה בכיעורו.

 למחרת הביקור של הנשיא האמריקני אירע עוד מעשה ישראלי מכוער. "מצעד הדגלים" של כמה אלפי חובשי כיפות סרוגות. מעשה פשיסטי שהזכיר מעשים דומים בגרמניה 1933. זאת כדי לנקר את עיניהם של יותר משני מיליון פלסטינים שחיים חסרי זכויות אנוש בסיסיות בישראל מזה חמישים שנים. התמונה ששודרה בטלוויזיה כללה אישה מבוגרת מאד, נכה על כיסא גלגלים, שגבר שעומד לידה מחזיק את ידה החופן דגל ישראל ומנופף בו והיא צוחקת. זו "ירושלים שחוברה לה יחדיו". בלוף ישראלי בן חמישים שנים.