מסגרת כובלת את חופש הפעולה היא תובעת מהאדם להתאים את עצמו לאותה מערכת כללים של אותה המסגרת בה הוא מצוי. ואף היא כופה על האדם את תכתיביה. אולם את הרצון הפנימי החזק של האדם שום דבר לא יעצור בעדו ולא ניתן לכופף אותו ולא לכלא אותו ושום אמצעי לא יכול לגבור על מה שמתחולל פנימה באדם ומבקש לפרוץ את ההגבלות. ביטוי עמוק לכך עולה מהמחזה האישה מן הים שם אלידה אומרת לבעלה ואנגל את הדברים הבאים

"אתה יכול לכלא אותי כאן. לכך יש לך גם את הכוח וגם האמצעים. ואתה בוודאי גם תעשה את זה, אבל את הנשמה שלי-את המחשבות שלי,-את כל הגעגועים והתשוקות שלי- את אלה לא תוכל לכלא. הם יגעשן ויסערו- עד שיפרצו החוצה אל הלא-נודע-שלמענו נוצרתי-ושממנו ניתקת אותי". (מתוך הנריק איבסן -האישה מן הים בתרגום גד קינר עמ' 186-187). אפשר למצא הד לרעיון זה גם בדברי החכם בסםר קהלת "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ"(קהלת,ח,ח).