כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    וולגה, אלגדות , אלי סט

    36 תגובות   יום חמישי, 1/6/17, 21:52

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

     

     

     

    אתה מכור ושפוט על כל שירי ארץ ישראל ההיא.

    אתה מקפיד להאזין ברדיו לכל תוכנית שיש בה כאלה שירים.

    באחת התוכניות האחרונות השמיעו שירים ישראליים – רוסים.

    השירים הרוסים היו כידוע  מקור לא אכזב לשירה בתנועות הנוער ובהתיישבות בכלל.

    בין השאר השמיעו את אחד השירים הכי נודעים בתחום הזה: "וולגה וולגה". 

    אתה יודע שהוולגה זה ברוסיה ושהיו על הנהר הזה מיליון שירים.

    ''

    אתה גם יודע שאת השיר הביאו ארצה החלוצים הרוסים של העליה השלישית, אלה שהגיעו ב"רוסלאן".

    אתה לא דובר רוסית והופתעת ללמוד את תוכנו בתכנית הרדיו הזאת.

    מנחה התוכנית, איזי מן, זימן את פלוני, אלי סט מקיבוץ גדות, לספר משהו על השיר. המנגינה נחמדה אבל התוכן לא.

    השיר מספר על קוזק אביר בן-חַיִיל החוזר מאירן ואיתו ובחיקו נסיכה פרסית צעירה יפיפיה. בשוטו על הוולגה מתלוננים רֵעָיו של הקוזק הגיבור על כך שהוא מזניח את חובותיו ואת ידידיו בגלל הגברת.

    בתגובה משליך בן-החייל את הנסיכה למימי הוולגה ושר בעצב נוגע ללב :

    "וולגה וולגה מעולם לא זרקו לתוכך כזה דבר יפה". שמחת זקנתי.

    זה מרגיש כמו ליטוף אוהב מכפותיו של דוב סיבירי.

    מעניין: אם בכל העולם, שראה בשיר להיט גדול, היו כולם יודעים על מה השיר הזה, האם עדיין היו חוזרים ומזמרים אותו בכל מקום בכזאת דבקות?

    ''

    אבל כל הזיכרון זה לא על זה. אתה זוכר, וגם כתבת על זה, שפעם, ביימת הצגה לחג השלושים של קיבוץ גדות.

    אתה, כרגיל, הקפדת לכנס ועדה שתלווה את מהלך הכנת ההצגה, בייחוד במהלך הכתיבה. אתה זוכר ישיבה אחת של הוועדה. היו שם כמה חברות וחברים ואתה חזרת ובקשת כל חומר מתועד על קיבוץ גדות.

    היה שם אחד אלי סַט. הוא שלף מאיזה מקום אגודה של עלונים שנראים כמו עלון הקיבוץ. אבל זה לא היה העלון של גדות אלא מן חוברות שכותרתן  "אַלְגָדוֹת".

    לאחר שעיינת בחוברות ושערותיך סמרו חזרת אל הוועדה ההיא והצהרת שמהחומר הזה אתה מתעלם. לא לוקח כלום.

    על הממצא הזה היה אחראי אלי סט בכבודו ובעצמו. עד היום אתה לא תופס איך יכלו לפרסם את כל זה. תוכן החוברות היה סטירה אכזרית שלעומתה היה "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין מזמור עדין וטהור של תפילה קדושה.

    אתה זוכר שאמרת להם משהו כזה: אני לא מתרגש משפה ברוטלית וצינית. הפה שלי גם הוא פעור לפעמים יותר מדי. אבל אחרי שהייתי פעמיים מזכיר הקיבוץ אני ממש נדהם למקרא החומר הזה שנועד לפרסום פומבי.

    ''

    אתה לא זוכר הכל בדיוק אבל דוגמה אחת כן נתקעה לך בראש. היה בגדות חבר מרכזי, כנראה מרכז משק לשעבר ופעיל בכמה תחומי משק. נדמה לך ששמו היה יוחנן.

    בעלון "אלגדות" כתוב במפורש דיאלוג  קצרצר:..

    "שמעתי שמציעים את יוחנן עוד פעם לריכוז משק...  של מי הבדיחה? " אתה לא יודע אבל אולי של אלי סט.

    מעיון בויקיפדיה מסתבר שאלי סט הזה הוא איש אשכולות ידוע ולא אלמוני. מנהיג ומורה דרך לרכיבה על אופני הרים, משורר, מחזאי ובמאי ואפילו סגן אלוף וגם עוסק בעליה מרוסיה ועוד ועוד... אתה פגשת בו לפני 36 שנים.

    עכשיו הוא בטח עוד יותר עסוק בכל זה. עד כאן זיכרון שיצא מהמוח אעפ"י שלא הזמינו אותו לבוא דווקא עכשיו.     

     

    ''

    וכאילו באותו הקשר.

    האלי סט הזה גם כתב וגם ביים הצגות. אם כך, מדוע ולמה שכרו אותך לכתוב ולביים הצגת חג שלושים בקיבוץ גדות? הרי היה להם אחד שיכול לעשות את זה?

    אותו הדבר בערך היה לך בקיבוץ גבע. היה שם אחד, נחמן רז, בן קיבוץ מפורסם שנוסף לעיסוק בכתיבת שירים ופזמונים וגם ספרים.

    נחמן רז היה אפילו חבר כנסת ומזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים וגם מחנך.

    אם כך, מדוע לצורך חג החמישים של גבע, שכרו כדי לכתוב את המחזה שיוצג שם דווקא אותך? מאד יכול להיות שכך זה היה גם בכפר המכבי ובמצר. למה? ככה.

    וגם משהו דומה לכל זה קרה אצלך בקיבוץ שלך (חרפת חג החמישים) ועל כך נאמר: "סַדְנָא דְאַרְעָא חַרְעָא" (וסליחה מחז"ל) .

     

    ועוד שיר מילדותך בבית החינוך בצפון:

     

    מילים: לא ידוע
    תרגום/נוסח עברי: יוסף אחאי
    לחן: יוהן אברהם פטר שולץ

    מַה יָּפִיתָ, הָאָבִיב!
    בַּשָּׂדֶה, בָּאָחוּ,
    הַצִּיצִים יִפְרָחוּ:
    צַהֲלַת חַיִּים סָבִיב
    מַה יָּפִיתָ, הָאָבִיב!
    מַה נָּעַמְתָּ, הָאָבִיב!

    מַה יָּפִיתָ, בֹּקֶר אוֹר!
    כָּל עָנָף, כָּל עֶשֶׂב,
    יִגְמְעוּ טַל כֶּסֶף,
    יִשְׁתּוּ טַל, יָפִיצוּ מוֹר
    מַה יָּפִיתָ, בֹּקֶר אוֹר!
    מַה נָּעַמְתָּ, בֹּקֶר אוֹר!

    מַה יָּפִיתָ, הָעוֹלָם!
    יָם דָּגָן פָּתוּחַ,
    יַךְ גַּלִּים בָּרוּחַ,
    וּמְאִירִים פְּנֵי אֲגַם.
    מַה יָּפִיתָ, הָעוֹלָם!
    מַה נָּעַמְתָּ, הָעוֹלָם!

     

    ''

    אתה שר ומזמר לעצמך את השירים האלה, כאילו שלמדת אותם אתמול. בהחלט יכול להיות שבמקום להכביר היסטוריה ופילוסופיה על תמונת העולם של הישוב העברי בפלסטינה לפני פרוץ המדינה ראוי לעיין בתוכן שירים כאלה שהרבו לשיר אז. הם מבטאים טוב יותר מה היה בראש של מי שחי בארץ ישראל היפה ההיא שאיננה עוד. פתאום זה מזכיר לך גם את יונתן גפן.

    אתה לא ממש מת על היוצר הזה. נקודה.

    אבל אי אפשר להתעלם ממילות השיר:

    "....אומרים שפעם היה פה חלום נהדר / אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר..."  סתם נוסטלגיה. ידוע ומפורסם לאורך כל "לפני שאתה שוכח" שאתה חולה ומורעל על נוסטלגיה. לאין תקנה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/6/17 23:58:
      זכרונות טובים...
      מהנה מאוד
        7/6/17 10:41:

      עונג צרוף לקרוא את זיכרונותיך וגם אוהבת מאוד את הציורים ...

       

      ''

        6/6/17 12:43:

      צטט: חכמה 2017-06-05 15:55:12

      יופי של פוסט. לגבי הנוסטלגיה מוטב שלא אומר דבר.

      סייג לחכמה...שתיקה".

        5/6/17 15:55:
      יופי של פוסט. לגבי הנוסטלגיה מוטב שלא אומר דבר.
        5/6/17 07:48:

      צטט: תאודורה. 2017-06-03 10:30:38

      נוסטלגיה זה דבר נהדר.. ואין כמו מוסיקה להעביר אותך לתקופה אחרת...

      מוסיקה מחברת ומגשרת בין תרבויות , ביני אדם ותקופות. 

        5/6/17 07:47:

      צטט: אהובהקליין 2017-06-04 07:13:17

       יפים הזיכרונות על אותם השירים.

        גם בעיניי השירים העבריים הם היפים ביותר

      ואהובים עלי במיוחד.

       יישר כוח על הפוסט הנהדר המרענן את הזיכרונות בשירה העברית

      והיצירות ,כתמיד- מרשימות וצבעוניות.

       שבוע טוב ויצירתי.

       

       בברכה

       אהובה.

      תודה אהובה :-) 

        4/6/17 07:13:

       יפים הזיכרונות על אותם השירים.

        גם בעיניי השירים העבריים הם היפים ביותר

      ואהובים עלי במיוחד.

       יישר כוח על הפוסט הנהדר המרענן את הזיכרונות בשירה העברית

      והיצירות ,כתמיד- מרשימות וצבעוניות.

       שבוע טוב ויצירתי.

       

       בברכה

       אהובה.

        3/6/17 20:20:

      לא עומדת בפיתוי - עוד קצת נוסטלגיה מתרפקת על המוסיקה המיובאת מרוסיה

      ''


      את חכי לי ואחזור,
      אך חכי היטב.
      את חכי לי גם בקדר
      מסגריר הלב.
      את חכי לעת כפורים,
      את חכי בחום,
      את חכי עת אחרים
      ישתכחו עד תום.

      את חכי, חכי, ולו
      לא יבוא מיכתב.
      את חכי אם גם ילאו
      המחכים לשוא.

      את חכי לי ואחזור,
      וארור הסח
      בבטחה גמורה לאמור:
      "מת הוא... ונשכח"...
      יאמינו אם ואב,
      כי אינני חי,
      ייעפו חכות לשוא
      כל רעי, אחי.

      וישתו כוס יין מר,
      זכר נשמתי...
      את חכי וכוס נמהר
      אל נא, אל תשתי!

      את חכי לי ואחזור,
      חי אחזורה, חי!
      המה ישתאו לאמור:
      "נס הוא בודאי!"
      המה לא חיכו, ואיך
      בין תבין נפשם
      כי רק את בחכותיך
      הצלתיני שם.

      איך נצלתי, - זאת נדע
      רק אני ואת:
      כי יותר מכל אדם
      לחכות ידעת.
           

      מילים: קונסטנטין סימונוב
      לחן: שלמה דרורי
      תרגום: אברהם שלונסקי

        3/6/17 19:31:

      בצדק אביך חולה על נוסטלגיה

        3/6/17 15:34:
      אוי ואבוי, איזה סיפור מזעזע על "וולגה וולגה"... זוכרת היטב שירת "מה יפית האביב" בשעורי המוסיקה בבית הספר.
        3/6/17 10:30:
      נוסטלגיה זה דבר נהדר.. ואין כמו מוסיקה להעביר אותך לתקופה אחרת...
        3/6/17 09:09:
      הציורים מאוד יפים
        3/6/17 09:02:

      אחאב חברי היקר בוקר טוב של שבת נשיקה

      כמו תמיד נהנתי לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      אכן הוא מורעל על הנוסטלגיה וקרו אז כל כך הרבה דברים בחייו.....

      לא הכרתי עד כה את השיר על הוולגה - והתוכן של השיר ממש עצוב

      הציורים שצייר אביך יפהפיים ומלאי חיות 

      התבוננתי דקות ארוכות בציור עם השמש האדומה

      והבאתי שיר של גלי עטרי / שמש אדומה גם שיר ישראלי ואולי גם אותו אביך שמע ואוהב

      איך מלאו מיליון שנה 
      ועם שחר היא כה רעננה 
      מבטה מצטעף כשחולפת עננה 
      כאישה המתיפיפת בחינה - 

      שטה, שטה לה מעל 
      ברקיע הרם, המעוגל 
      כאישה חשוקה היא תמיד שאננה 
      היא נמצאת אי שם אפילו כשאינה - 

      היא עולה ועולה 
      עגולה וגדולה 
      ובלהט אש תלהיב את השמיים - 
      אדומה, אדומה 
      והיא חמה, כה חמה, 
      אל מרכבת להבה היא רתומה - 
      המלכה החמה. 

      ועם רדת, רדת יום 
      על שטיח עטור זהב אדום 
      כאישה עייפה היא נוטה ראשה פתאום - 
      היא שוקעת והלהט בא עד תום. 

      היא עולה ועולה...

       

      אחאב חברי תודה שהבאת לנו * כוכב אהבה ודש חמה לאביך היקר ועוד המון זיכרונות מהעבר

      שבת נהדרת


        2/6/17 22:17:
      השיר מתנגן לי בראש, מזכיר את ימי המקהלה של בית הספר היסודי. ומעניין הפער בין דמות לתדמית. והציורים, יפים כתמיד.
        2/6/17 21:28:

      צטט: ~ ~ 2017-06-02 20:10:51

      קצת נוסטלגיה

      טומבללייקה 

      הגרובטרון
      מילים ולחן: עממי
      קיים ביצוע נוסף לשיר זה :
      ביצוע:




      מה עושה, עושה החלוץ
      כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ
      הוא בא לקיבוץ, רוצה לאכול
      נכנס אל הלול, גונב תרנגול.

      טומבליי טומבליי טומבלליקה
      טומבלי טומבלי טומבלליקה
      טומבלליקה, טומבללי
      נגני בלליקה זמר נושן.

      מה עושה, עושה החלוץ
      כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ
      הוא בא לקיבוץ, רוצה לאכול
      רואה בחורה, שוכח הכל.

      טומבליי טומבליי...
       


      ''



      ''


      ''

      נוסטלגיה זה כאן....

        2/6/17 21:28:

      צטט: esty.d 2017-06-02 15:47:07

      וולגה וולגה... זה לא מה שחשבנו
      ואין, כנראה, נביא בעירו...
      ומה יפית העולם...
      וכל אלה באריזת זיכרון נוסטלגי וקסום מעוטר בציוריו המרהיבים של אמנון בקר, אביך.

      הפרסום הזה של זיכרונותיו של אביך, הוא כמו לטעום ממתק של פעם, שטעמו מוכר אך זכרו מעורפל, ומקבל כאן חיים חדשים, עם החיוך, החמיצות ושאר מטעמי החיים.
      תודה אחאב

      תודה אסתי :-) 

        2/6/17 20:10:

      קצת נוסטלגיה

      טומבללייקה 

      הגרובטרון
      מילים ולחן: עממי
      קיים ביצוע נוסף לשיר זה :
      ביצוע:




      מה עושה, עושה החלוץ
      כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ
      הוא בא לקיבוץ, רוצה לאכול
      נכנס אל הלול, גונב תרנגול.

      טומבליי טומבליי טומבלליקה
      טומבלי טומבלי טומבלליקה
      טומבלליקה, טומבללי
      נגני בלליקה זמר נושן.

      מה עושה, עושה החלוץ
      כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ
      הוא בא לקיבוץ, רוצה לאכול
      רואה בחורה, שוכח הכל.

      טומבליי טומבליי...


      ''



      ''


      ''

       

      ברוטוס:   אין על התנועה  הקיבוצית בנקמות וסגירת חשבונות. המממ... אולי החרעדים לא פחות חזקים עם החרמות והפשקווילים שלהם

       

       

      נטוס:      אתם חייבים להניח את היד על כל הציורים הללו ולשמר אותם שלא יאבדו

       

       

      ..




      צטט: א ח א ב 2017-06-02 15:41:49

      צטט: זונות פוליטיות 2017-06-02 08:19:10

       

       

      ברוטוס:   הלחן של השיר הזה, למיטב זכרוני, קלאסי אולי שומאן

       

       

      נטוס:      תופעה מוזרה עד מאד: "הדשא של השכן ירוק יותר" גרמה להזמין במאי מוצלח מקיבוץ אחר כי את הבמאי שלנו מכירים כאן. לא די בכך שהוא מוכשר ומוצלח אם נביא מישהו מקיבוץ אחר נשפר. טעות קבועה - אמור מעתה - מוכשרי ביתך קודמים!


      תמיד יש מישהו שחושב שאפשר ואף רצוי אחרת. בדרך כלל יש גם אי אילו חשבונות לסגור , לפתוח ולנקום. 

      ..

        2/6/17 19:31:






      מעניין לקרוא את הזכרונות, והציורים כרגיל מרהיבים.

      כמה שירים היינו פוסלים, אילו רק היינו מקשיבים למילים...
      גם השיר על הילדה בגדות  - לא קל:

      "ילדה בגדות יצאה ממקלט, 

      ואין בתים עוד במשק.
      אמא, היה לנו בית ירוק
      עם אבא ובובה ושסק".

      בתי, את בוכה או צוחקת." 

      סיופור חיינו.

        2/6/17 19:18:
      זכרונות מלווים ציורים נפלאים, ציורים מלווים זכרונות, מרתקים זכרונות הבמה.
        2/6/17 15:47:

      וולגה וולגה... זה לא מה שחשבנו
      ואין, כנראה, נביא בעירו...
      ומה יפית העולם...
      וכל אלה באריזת זיכרון נוסטלגי וקסום מעוטר בציוריו המרהיבים של אמנון בקר, אביך.

      הפרסום הזה של זיכרונותיו של אביך, הוא כמו לטעום ממתק של פעם, שטעמו מוכר אך זכרו מעורפל, ומקבל כאן חיים חדשים, עם החיוך, החמיצות ושאר מטעמי החיים.
      תודה אחאב

        2/6/17 15:42:

      צטט: ~בועז22~ 2017-06-02 07:22:39

      רבים הם השירים שאת תוכנם המילולי אנשים לא מכירים, גם לא את הסיפור שמאחריהם. וכמו שאתה מכיר אותי (מחייך...) אני אספן בלתי-נלאה של דוגמאות שכאלה...

      הזמר העברי מלא בסיפורי שירים מדהימים.....:) 

      "את המנגינה הזו ..אי אפשר להפסיק" ...למשל

        2/6/17 15:41:

      צטט: זונות פוליטיות 2017-06-02 08:19:10

       

       

      ברוטוס:   הלחן של השיר הזה, למיטב זכרוני, קלאסי אולי שומאן

       

       

      נטוס:      תופעה מוזרה עד מאד: "הדשא של השכן ירוק יותר" גרמה להזמין במאי מוצלח מקיבוץ אחר כי את הבמאי שלנו מכירים כאן. לא די בכך שהוא מוכשר ומוצלח אם נביא מישהו מקיבוץ אחר נשפר. טעות קבועה - אמור מעתה - מוכשרי ביתך קודמים!


      תמיד יש מישהו שחושב שאפשר ואף רצוי אחרת. בדרך כלל יש גם אי אילו חשבונות לסגור , לפתוח ולנקום. 

      ..

        2/6/17 15:40:

      צטט: ד. צמרת 2017-06-02 11:51:50

      הוולגה והפרסית

      ''

       

      סיפור לגמריי רוסי..!!

        2/6/17 15:39:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-06-02 15:08:01

      תודה! ( אוהו... אז יש גל גדות... ויש "אל" גדות" - כמו ב el בספרדית "ה" דבר. ועל הקיבוץ הזה סיפרו לי כל כך הרבה במשפחה המורחבת, והרי לי תוספת). שבת טובה.

      שבת שלום ...בשבילי גדות זה השיר על הילדה שיצאה מהמקלט...עם אבא ובובה ושסק...

      תודה! ( אוהו... אז יש גל גדות... ויש "אל" גדות" - כמו ב el בספרדית "ה" דבר. ועל הקיבוץ הזה סיפרו לי כל כך הרבה במשפחה המורחבת, והרי לי תוספת). שבת טובה.
        2/6/17 15:01:
      כן, היו פעם ימים...נעים לקרוא אודותם ולהיזכר.
        2/6/17 13:19:
      זיכרונות בטעם ובלחן של פעם
        2/6/17 11:51:

      הוולגה והפרסית

      ''

        2/6/17 11:47:

      אחלה סיפור הבאת הפעם. לאלי סט התודעתי באמצעות היוטיוב שם גיליתי אותו כמתרגם שירים רוסים.

      ''

       

       

      ברוטוס:   הלחן של השיר הזה, למיטב זכרוני, קלאסי אולי שומאן

       

       

      נטוס:      תופעה מוזרה עד מאד: "הדשא של השכן ירוק יותר" גרמה להזמין במאי מוצלח מקיבוץ אחר כי את הבמאי שלנו מכירים כאן. לא די בכך שהוא מוכשר ומוצלח אם נביא מישהו מקיבוץ אחר נשפר. טעות קבועה - אמור מעתה - מוכשרי ביתך קודמים!


       

      ..

        2/6/17 07:22:
      רבים הם השירים שאת תוכנם המילולי אנשים לא מכירים, גם לא את הסיפור שמאחריהם. וכמו שאתה מכיר אותי (מחייך...) אני אספן בלתי-נלאה של דוגמאות שכאלה...
        1/6/17 22:21:

      על הוולגה שטה סירה עם וודקה ובחורה חיוך
      אפשר גם על הדנובה 

      :"לי כל גל נושא מזכרת "

        1/6/17 22:07:

      צטט: ~ ~ 2017-06-01 22:06:36

      יפים שירי ארץ ישראל שיובאו מרוסיה חיוך


      יפים הזיכרונות

      יפים הציורים.


      פעם מישהו אמר לי איזשהו משפט רוסי: וודקה, לודקה, מלודקה

      שזה אומר: וודקה סירה ובחורה חיוך

       

      וולגה, וולגה....

        1/6/17 22:06:

      יפים שירי ארץ ישראל שיובאו מרוסיה חיוך


      יפים הזיכרונות

      יפים הציורים.


      פעם מישהו אמר לי איזשהו משפט רוסי: וודקה, לודקה, מלודקה

      שזה אומר: וודקה סירה ובחורה חיוך

       

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין