כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    מעבר מקיר הזכוכית - ים של כוכבים "בראס אל שטן" פרק 2

    38 תגובות   יום שבת, 3/6/17, 18:44

     

     

    ''

     

    פרק 2  


    בבקבוק פלסטיק חצוי על אבן קטנה ליד קיר החושה  - מישהו השאיר נר דולק .

    אני מתיישבת  על המזרן במרפסת בחוץ ,  עוקבת  איך הלהבה הקטנה מתגרה בחוצפה ברוח המדברית.

     

    בלילות ארוכים ללא שינה כמו  זה של היום, יש רגעים בהם העייפות מטשטשת  את קו התפר בין ערות לשינה.

    מתירה  נקודות מבט מוכרות, מניחה להן לנוע בחופשיות למחוזות פואטיים .

    הזדמנות גם לקטעי חלימה לצוף, ללא הקשר וקוהרנטיות למקום ולזמן.

     

    הנר, מנפנף בגאווה  בלהבתו האחרונה וכבה.  

    הרוח המדברית ממשיכה לנשוב בריקות לכיוון הים מזמינה אותי להצטרף.

     

    אני מעזה וקמה.

     מתקרבת לים.

     

    לפתע,  אני מבחינה  בטביעות רגליים כחולות ליד קו החוף.

    הראיה מטשטשת. יצאתי בלי משקפיים.

     

    ''

     

    "חוצן"?

     

    מתוך המים שומעת  קול של אישה : "בואי"


    "דֶאְניַיה"?

     

     אני מבחינה בעוד שתי דמויות .

     

     סביב כפות הרגלים שלי,  נאספות  מיד המון נקודות אור כחולות.

    דֶאְניַיה נעה באטיות  בעיניים עצומות  קשובה  ל"ביט" המדברי.  נקודות האור ממשיכות  את תנועותיה  במעין שובל קסום.

     

      רוח המדבר שולחת שריקה ארוכה. קוראת לים לשלוח גלים.

    שתי דמויות בחליפות צלילה משרטטות צורות כחולות  ממפגש גלשני הרוח  עם הגלים. 

     

    כך,  ברגעים אחרונים של חושך אני  מביטה בעצמי, משתתפת בריטואל סוראליסטי עם שלושה  אנשים זרים  ורוקדת עם נקודות כחולות של אור בתוך המים.


     

    ''

     

    קרן אור ראשונה מאירה את הים בצבעים בהירים של זריחה. ידידינו הכחולים מתאדים אל תוך הכחול הגדול. הרוח המדברית ממשיכה לכיוון מדבר סהרה.


     הים האדום, שוב שקוף ורגוע..

    כבמטה קסם, דממה.


    כולנו עדין נטועים במקומנו ממשיכים  לבהות אל האופק .

    ראשונה דֶאְניַיה  מתחילה לזוז, עוטפת  עצמה ב"לנוגי" בצבעי אש כתומים. שני הצוללנים פושטים את החלק העליון של חליפת הצלילה.

    סולימאן מושך תיק ומוציא מתוכו תרמוס וספל גדולה ממתכת - מעביר תה חם ומתוק בינינו.


    באנגלית רהוטה, מספר לי סולימאן, שהוא ואחמד הגיעו לדרום סיני, ממדבר סהרה שבלוב  בעקבות מידע שהגיע מפה לאוזן כמעט בחשאיות,  שיש כאן "פלנקטונים".

    "אנחנו צוללים  באזור כבר כמה שבועות  ורק היום מצאנו אותם.  אולי כי זה לילה מאוד חשוך".


    התחילו לספר סיפור שנשמע לי קצת הזוי:

     " יום אחד עברנו דרך שוק  "חפארי",  הידוע כגדול  שבשווקי המאגיה והכישוף של צפון

    אפריקה " סיפר אחמד.


    ''

     

     

     

    " אישה זקנה שאולי עברה את המאה, עצרה אותנו וביקשה שנשים את ידינו  יחד כאגרוף הפוך ושנמתין רגע.   היא הלכה לאחורי החנות.  אחרי דקות ספורות חזרה,  ובידה מטבע עתיקה.   "היא תעזור לכם למצוא מה שאתם מחפשים" אמרה תוך שהיא שמה אותה בכפות ידיינו.  "הופתענו כי לא ביקשנו  ממנה כלום".


    במשפחת הצוללנים, מתקיימת אמירה ,  שכל צוללן חייב לעצמו פעם בחיים לצלול עם "פלנקטונים".  החלטנו להיעזר  במטבע כדי שתעזור  לנו למצוא אותם.

     "הלילה מול החושה שלך - מצאנו".

     


    ''


     

    "אנחנו מצטערים שהפרענו לך לישון."


    הם מחליפים מבט, כמסכימים אחד עם השני,  ניגשים אלי; 

    מחברים יחד אגרוף פתוח הפוך, מבקשים  ממני לצרף את כף ידי.

    :"זה בשבילך" אומר סולימאן. ושם בידי את המטבע.


    "מה פתאום" ...

     

    "זו מטבע שמשכה אותנו כמו מצפן  לחוף ליד החושה שלך. עכשיו היא  שלך. 

    ..הבטחנו..!  יום אחד  גם את  תדעי ותמסרי אותה הלאה." 

     אמרו מחייכים אל דֶאְניַיה כמחלקים סוד.


    "אני"?

    "לא מאמינה בדברים כאלה."..

    "גם אנחנו חשבנו כמוך".

    דֶאְניַיה, שבינתיים הספיקה לקשור את הצעיף האדום לראשה, בקשירה בדואית מרהיבה.. סימנה לי בעיניה, "קחי".


    "הלילה הזה, שמשתנה כבר לבוקר לא מפסיק להפתיע" חשבתי.


    שאלתי ..

    "מה זה היה שם"?


    שלושתם הביטו אחד בשני צוחקים. 


    "אלה הם פלקטונים זוהרים  או בשמם הפואטי "ים של כוכבים"

     הם מופיעים ברגעים נדירים בלילות חשוכים  כמו זה של אתמול .

    יש להם  יכולת הארה. וכמו לכל פלאיי תבל  מצאו להם הרבה הסברים מדעיים".


     

    הסתרתי מתחת לשרוול הגלבייה את בקבוקון הגז מדמיע שהיה אחוז בחוזקה באגרופי.


    דֶאְניַיה מחייכת אלי בעיניים שחורות ובורקות. מודגשות בכוחול.


    קמה, "המקשיב יגלה  את סודות המדבר," אמרה..


    הסתובבה והתחילה ללכת  לכיוון צוק "הראס". 

     

    רגע, קראתי אליה.. אבל היא כבר התמזגה עם  האופק ונעלמה.


    ''


    זו לא הפעם הראשונה שדֶאְניַיה  

    אומרת לי  אמירות שלא ברור מאיפה הן מגיעות.. 


     דֶאְניַיה  היא   "עולם" בערבית. אני יודעת כי סבתא  שלי זורה , בפעמים שהייתי מתעקשת על כלום,  הייתה אמרת לי:   "אוֹּ עֲלִיָּה וְּאַלָּא דָאנְיַיה אוֹּ"נשיקה


    דֶאְניַיה היא  מעין אוריקאל מקומי. לא ברור מהו מוצאה או גילה.   יש הרבה אגדות  עליה.  מספרים שהיא בנתה בית אהבים במו ידיה מלבנים  בלב המדבר, שם היא נוהגת לעשות אהבה עם אהובה השיך המקומי.


    מספרים שהיא "היפר-סנסורים"  יש לה שמונה  חושים. היא כל כך רגישה  שהיא מעדיפה להתרחק מהרעש שבקרבתם של אנשים רגילים. 

     היא יכולה כך מספרים, להיות בו זמנית בכמה מקומות.  קולטת יותר מלווין.


    עלתה לי מחשבה מטרידה, שאולי זה לא כל כך חבל שסיני הפכה למקום שאנשים מפחדים להגיע אליו. זה לא מקום להמונים.

    .

    סעיד וסולימן מושיטים לי  יד מעל יד ואני מוסיפה את ידי.  "היית מטבע המזל שלנו ".   אמרו :  "תמשיכי להאמין". 

     

    "אני  מהמתגעגעים".....לחשתי

    .

    אמרו ונעלמו אל תוך אופק היציאה מ"הראס".


    "את כבר בחוץ"? שמעתי את קולה של ריקי שכנתי מהחושה הצמודה.

    "ישנתי  כל כך טוב ועמוק הלילה"

    "איך ישנת..." ?

    והמשיכה :

    "חכי לי שאחזור מהמקלחת ונלך לאכול יחד" אמרה ויצאה...

     

    חייכתי אליה, חושבת על מעברים דרך קירות זכוכית. 

     

    הסתכלתי סביב, היום כבר עלה.  הים כחול שקט ורגוע, הרוח עדינה ומלטפת ו...העולם?   הוא בהחלט לא כמנהגו נוהג. 

     

    אני מוציאה  את שפופרת הגז המדמיע מהמחבוא מתחת לשרוול הגלביה הלבנה שלי.  מביטה בבקבוקון ולוחצת בלחצן האדום,  פסס פסס . מחייכת לשפופרת "עשית את שלך, מניחה אותה בפח ליד החושה -

    ויוצאת לסיפור חדש.....מגניב

     

    המשך יבוא..


    כל הזכויות לטקסט שמורות לעינבר. 

    תודה - לאלברט עדות.  שהופך כל פרם לאומנות 


    ''

     

     

     

     

    ''

    Ras Sinai - "Mactub" - Yinon Darwis

     

    -In the beautiful oasis of Ras-a-Satan, in the Sinai Desert, a group of musicians from Egypt  -  , Jordan, Syria, Lebanon, Israel and Palestine meets regularly to play and record music - in times of conflict and peace

     

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/17 09:43:

      עינבר יקירה נשיקה

      קראתי את הפרק בשקיקה

      כתבת ניפלא ומרתק עד שסיקרנת אותי לתור ולחפש את כל ההמשכים..... פרי עטך

      * כוכב אהבה ,  חג שמח

      ושנה טובה וניפלא לך ולדניה האגדית (-:

        21/6/17 10:48:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-06-20 20:16:20

      כתיבה זורמת... (ועבורי- תזכורת נעימה לימים רחוקים, רחוקים).
      הי מכבית  יקרה  תודה על הכוכב והתגובה. זה לא דבר של מה בכך להתפנות לקרוא ולהגיב ומעריכה זאת.  רחוקים רחוקים, שיכולים בחוויה להיות גם קרובים קרובים. 
        21/6/17 10:46:

      צטט: אביבי32 2017-06-18 12:18:08

      כתיבה יפה ושוטפת.

      את צוללת למחוזות שלא מוכרים לי

      תודה על הכוכב ועל התגובה. זו אכן צלילה, ואני משתפת בחיבור שיש אצלי בין הקסום הדימיוני, לבין העובדות והמציאות כביכול. אוהבת להשאיר את העולמות לא מתוחמים ובשאלה. אבל מה שחשוב אם החוויה עוברת. גם אם זה לא מוכר ושונה... תודה על הכנות זה חשוב.

      כתיבה זורמת... (ועבורי- תזכורת נעימה לימים רחוקים, רחוקים).
        18/6/17 12:18:

      כתיבה יפה ושוטפת.

      את צוללת למחוזות שלא מוכרים לי

        17/6/17 22:12:

      צטט: אביה אחת 2017-06-12 06:38:05

      נפעמת וכל כך אוהבת - איזה יופי של כתיבה - פשוט נהדר ועכשיו עוד יותר מחכה לפרק הבא :) אשמח שתשלחי קישור כשהוא יהיה - תודה ויומואר
      הי אביה תודה על התגובה ומצטערת שחוזרת רק עכשיו.  מבטיחה שאשלח קישור. כשיקרה הפרק הבא...מקווה שלא יותר מדי זמן.. מנסה ליצר משהו גם אם אין את הרגע המתאים, או ההשראה וכדומה...זאת התנסות חדשה... 
        17/6/17 22:07:

      צטט: עמנב 2017-06-12 09:10:52

      אני מסכים עם אביה - את כותבת נפלא. אהבתי את התיאורים ואת הצילומים של הפלנקטון הכחול, אך במיוחד אהבתי את השילוב בין הריאליה למיסטיקה. כל טוב, עמוס.

      הי עמוס, תודה על התגובה. בדיוק דייקת בכיוון שאני מנסה לקחת. משהו בין ראליסטיקה, לבין קסם, ודימיון... 
        17/6/17 22:05:

      צטט: רחלי בן-צור 2017-06-12 16:21:43

      מסעיר ומרתק!

      תודה על הכוכב והתגובה...משמח ומעודד להמשיך

        17/6/17 22:04:

      צטט: חכמה 2017-06-12 18:58:49

      הכתיבה עם שילוב הצילומים, מקסים.

      תודה על התגובה והכוכב. זה מעודד ומשמח.

        17/6/17 22:03:

      צטט: עמנב 2017-06-11 00:50:15

      יופי של כתיבה, ענבר, יופי של סיפורים ויופי של המחשות. האם סדנת הכתיבה שהשתתפת בה היתה כה מועילה, או שאצלך זה כישרון טבעי? שבוע טוב, עמוס.

      הי עמוס, תודה על התגובה והכוכב. ומצטערת שרק עכשיו חוזרת...  סדנאות הכתיבה נותנות כלים וגם במה.  התשוקה לכתיבה קיימת... אבל כדי לכתוב באופן שוטף מסגרת הסדנא נותנת דחיפה שממנה מקווה שאתמיד.
        12/6/17 18:58:
      הכתיבה עם שילוב הצילומים, מקסים.
        12/6/17 16:21:
      מסעיר ומרתק!
        12/6/17 09:10:
      אני מסכים עם אביה - את כותבת נפלא. אהבתי את התיאורים ואת הצילומים של הפלנקטון הכחול, אך במיוחד אהבתי את השילוב בין הריאליה למיסטיקה. כל טוב, עמוס.
        12/6/17 06:38:
      נפעמת וכל כך אוהבת - איזה יופי של כתיבה - פשוט נהדר ועכשיו עוד יותר מחכה לפרק הבא :) אשמח שתשלחי קישור כשהוא יהיה - תודה ויומואר
        11/6/17 00:50:
      יופי של כתיבה, ענבר, יופי של סיפורים ויופי של המחשות. האם סדנת הכתיבה שהשתתפת בה היתה כה מועילה, או שאצלך זה כישרון טבעי? שבוע טוב, עמוס.
        8/6/17 05:18:

      חיוך

      איזה כיף. תודה

       

      הוספת תגובה''

        אתמול 21:10:
      קסום!

        8/6/17 05:17:

      אהובה יקרה, 

       

      כל כך נעים ומעודד לשמוע את התגובה. חיוך

       

       

       

       

       

       

       

       

      הוספת תגובה

        אתמול 8:09:

      יקירה.חיוך

       

       תודה לפוסט כה נהדר-

      כתיבה יפה ומעניינת ותצלומים מרהיבים.

       יישר כוח!

       

        המשך שבוע נפלא.

       בברכה

       אהובה.

        8/6/17 05:14:
      הי בדולח. תודה הכוכב והתגובה.. לגבי אמונות טפלות. מאמינה שאמונה כרעיון, ולא משנה כרגע איזו אמונה, או במה, יכולה לתת למאמין רוח גבית לפעולה.
      בדולח. 6/6/17 17:30:
      ווואו את מעלה בי זכרונות מרצועת חוף זו.
      אבל כל אחד וזכרונותיו הוא.

      ולגבי המטבע בוודאי שזו אמונה טפלה, אבל להזיק זה לא יזיק.
        8/6/17 05:07:

      הי בועז. תודה על הכוכב ועל המילים החמות.  חיוך

      הן, מושכות אותי לפתח את נושא המטבע לעוד כיוונים. 

      ''

        5/6/17 03:26:
      כתוב נפלא. והמטבע..., לפעמים זאת יכולה להיות אפילו הרגשה, ויותר מכך - תחושה, סוג של מגנט פנימי, משהו בחלק הגרעיני של הלב.

        7/6/17 21:10:
      קסום!
        7/6/17 08:09:

      יקירה.חיוך

       

       תודה לפוסט כה נהדר-

      כתיבה יפה ומעניינת ותצלומים מרהיבים.

       יישר כוח!

       

        המשך שבוע נפלא.

       בברכה

       אהובה.

        6/6/17 17:30:

      ווואו את מעלה בי זכרונות מרצועת חוף זו.

      אבל כל אחד וזכרונותיו הוא.

       

      ולגבי המטבע בוודאי שזו אמונה טפלה, אבל להזיק זה לא יזיק.

        5/6/17 03:26:
      כתוב נפלא. והמטבע..., לפעמים זאת יכולה להיות אפילו הרגשה, ויותר מכך - תחושה, סוג של מגנט פנימי, משהו בחלק הגרעיני של הלב.
        4/6/17 23:15:

      צטט: Einbar - blog 2017-06-04 15:01:53

      שיטוטית יקרה, לא יסולא בפז התמיכה ההדרכה והעידוד שאת נותנת גם מאחורי הקלעים. וצריך להגיד את זה. תודה על הכוכב, וגם על ההערה. מבטיחה שהמטבע תגיע אליך....:-) שטוטית אתמול 20:49: נפלא כל כך ספרותי מאוד אהבתי עינבר יקרה גם המוזיקה נהדרת רוצה גם מטבע של מזל שבוע טוב נשיקהשטוטית

      בכייף עינבר יקרה ותודה על המשוב:-)

      תוצאת תמונה עבור פרח אנימציה

      ממני שטוטית והשיטוטים גם

        4/6/17 15:31:
      הי אחאב, שמחה שקפצת:-) תודה על התגובה. לראייתי אנחנו מקבלים הרבה מטבעות בחיים, רק שאנחנו לא תמיד ערים להם ומשתמשים בהם. הוספ
      א ח א ב היום 15:26:
      כתוב יפה. לכל אחד מגיעה בחייו מטבע שכזו...לפחות פעם אחת. מטבע כסמל. ומה שהיה ...יהיה אחרת.ת תגובה
        4/6/17 15:27:
      הי 
      שמחה לשמוע שזיהית שזה המשך הולם. אף פעם לא יודעים עד שמישהו קורא ונותן תגובה. זה חשוב. 
      תודה.
        היום 14:43:

      המשך הולם לפרק הראשון, שהיה פתיח לעלילות הפרק השני.

      המוסיקה מוסיפה תבלין נוסף וראוי.

        4/6/17 15:26:
      כתוב יפה. לכל אחד מגיעה בחייו מטבע שכזו...לפחות פעם אחת. מטבע כסמל. ומה שהיה ...יהיה אחרת.
        4/6/17 15:24:

       

       

       

       

      הי נטוס חיוך, איזה יופי של תגובה, אהבתי את הציטוט, ממש הפתעה.....

      לגבי ההמשך...בטח...

       

       

       

       

       

      ''

        היום 0:04:

       

       

      ברוטוס:   מי שלא ראה פלנגטון פלורסנטי לא ראה אור נגוהות בחייו

       

       

      נטוס:      ממתינים לפוסט המשך. מה ארע כשצללת? כמה עמוק? מה ראית?


        4/6/17 15:18:

       

      הי  רונית

      תודה על הכוכב ועל מילותיך.  זה מאוד מעודד באמת לעוד. אולי.....

      חיוך

       

       

       

       

       

       

       

      ''

        אתמול 23:52:

      נהדר.

      טעם של פעם,

      וטעם של עוד...

      מחכה להמשך!

        4/6/17 15:15:

       תודה על הכוכב. לגבי ירושלים אני לא יודעת...... בעזרת הדימיון והיצירתיות אנחנו יכולים לברוא עולמות. גם כאלה שלא קיימים.

       

       

      באבא יאגה אתמול 21:17: תארי לך, מה יכול לקרות, אם תגיעי לירושליםת תגובה

        4/6/17 15:08:
      goodyear2016 אתמול 21:25: את אשה מרגשת עינבר . מאוד מרגשת . שמחה שקראת לי לבוא . תודה ! אני מהמתגעגעים . כל כולי אור . כל כך הרבה יופי בפוסט אחד . עולם ומלואו . דאנייה ופלנקטונים אולטרה סגולים . שבוע טוב ומוצלח הי, וואו איזה תגובה חמה ומלבבת. זיהית שזה עיניני, לייצר יופי., לפתוח לבבות לפגוש שאר רוח...ולגעת. אני שמחה שהגבת לזה. תודה
        4/6/17 15:01:
      שיטוטית יקרה, לא יסולא בפז התמיכה ההדרכה והעידוד שאת נותנת גם מאחורי הקלעים. וצריך להגיד את זה. תודה על הכוכב, וגם על ההערה. מבטיחה שהמטבע תגיע אליך....:-) שטוטית אתמול 20:49: נפלא כל כך ספרותי מאוד אהבתי עינבר יקרה גם המוזיקה נהדרת רוצה גם מטבע של מזל שבוע טוב נשיקהשטוטית
        4/6/17 14:43:

      המשך הולם לפרק הראשון, שהיה פתיח לעלילות הפרק השני.

      המוסיקה מוסיפה תבלין נוסף וראוי.

       

       

      ברוטוס:   מי שלא ראה פלנגטון פלורסנטי לא ראה אור נגוהות בחייו

       

       

      נטוס:      ממתינים לפוסט המשך. מה ארע כשצללת? כמה עמוק? מה ראית?


       

      ..

        3/6/17 23:52:

      נהדר.

      טעם של פעם,

      וטעם של עוד...

      מחכה להמשך!

        3/6/17 21:25:

      את אשה מרגשת עינבר . מאוד מרגשת . שמחה שקראת לי לבוא . תודה !

      אני מהמתגעגעים .

      כל כולי אור .

      כל כך הרבה יופי בפוסט אחד .

      עולם ומלואו . דאנייה ופלנקטונים אולטרה סגולים .

      שבוע טוב ומוצלח .

        3/6/17 21:17:
      תארי לך, מה יכול לקרות, אם תגיעי לירושלים
        3/6/17 20:49:

      נפלא כל כך ספרותי
      מאוד אהבתי עינבר יקרה

       

      גם המוזיקה נהדרת

      רוצה גם מטבע של מזל

       

      שבוע טוב

      נשיקהשטוטית

      שאר רוח ופליאה כאורח חיים


      מהו והיכן חבוי הניצוץ הנוגע וההופך את החיים ככאלה ששווה לחיות אותם.
      איך מייצרים חדווה קיומית , הכרה שיש בה תמימות ופליאה השואפת כל הזמן לעמוק וליפה יותר

      לתור אחר נגיעות שמהותן בהרף עין.
      שאיכותן מעוררת ו "מעלה" את רובד ה"היות" שלי כאדם.

      ארכיון

      פרופיל

      Einbar - blog
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין