כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה משמעותה בעיני אכפתיות ל"שקופים" וחסרי הישע שגרים אתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות של כולם ותמיד - בעלי החיים. כאן לשם שינוי אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    תקשורת

    44 תגובות   יום שישי , 9/6/17, 09:51

    ''

    תקשורת 

    אם חושבים על תקשורת בצורה רחבה ולא מגבילים את המשמעות בשום דרך, יוצא שתקשורת אפשרית ויכולה להתקיים בהרבה צורות ושפות, בכל החושים, גם כאלה שלא תיארנו לעצמנו, שאיננו רגילים אליה, ושאנו מפקפקים בקיומה.
    היא - התקשורת אינה רק רדיו, טלויזיה, עתונות וכדומה, אלא הרבה מעבר לזה.
    למעשה אם חושבים על זה למעשה, מבחינה מסוימת כל קשר הוא תקשורת, ואם יש בו גם אהבה נוסף לו אלמנט ייחודי נוסף ואז התקשורת יכולה להתנהל ללא שום מגבלות של שפה, או קריטריון אחר.

    תקשורת הרי קיימת בין שני תינוקות, בין תינוק לאם בצורות שונות, בין בעלי חיים מאותו מין אחד לשני, וגם בין בעלי חיים ממין אחד לאחר, כמו למשל אצלנו בין אדם לכלבו, או לחתולו, ובהחלט גם בין אדם לבעלי חיים שאינם מבויתים אם כי זה נדיר הרבה יותר.

    Image result for babies hugging 


    ''

    אני זוכרת חסר בית שהיה עומד ליד בית הכנסת הגדול באלנבי בת"א, "ההודי" כינו אותו, ושיערו היה שחור סבוך שמעולם אף אחד לא שמע אותו מוציא מילה מפיו. נהגתי לתת לו בדרך הביתה את הסדוויץ של העבודה וכוס קולה או בקבוק מים. תמיד הייתי שמה זאת לידו כדי לא לביישו הולכת, כי הוא תמיד היסב ראשו ממני, אז הבנתי. יום אחד התקרבתי אליו מישירה מבט והושטתי לו מקרוב את הדברים, לא מוותרת על תשומת לב, והוא הרים מבט ומלמל כמעט בלי קול משהו כמו "תודה".
    ממש התרגשתי, הייתי בהלם. הוא דיבר. תקשורת מסתברת מוצלחת הרבה יותר עם כוונה או אהבה.

    ''

    ואתמול חוויתי על עצמי לכמה דקות מופלאות תקשורת נדירה, שלא האמנתי שאזכה לה, שריגשה אותי מאד. כמעט התמלאה משאלת שנים שלי לקשר ממשי מתמשך עם עורב, בעל כנף שאני אוהבת ומעריצה.
    טיילתי עם הכלבים, ובדיוק סיימתי להאכיל חתולים באחת מתחנות ההאכלה שלי, ופתאום נחת על גג אחת המכוניות הקרובות עורב. לא גדול נראה צעיר או גוזל בוגר, או שנפגע איכשהוא בכנפיו כי לא עף חופשי.
    המשכתי ללכת, אבל נמשכתי חזרה, חששתי שאולי הוא פגוע רציתי לראות אם אפשר לעזור. 
    ניגשתי לאט מנסה להתקרב בהדרגה ולא להבהיל, לראות אם הכנפיים שלמות, אם יש סימני פגיעה, ומה קורה אתו, כי התנהגותו לא היתה אופיינית לעורבים. היו אתי הכלבים וסביב חתולים והוא בכל זאת נחת בדיוק שם.
    שמתי לו קצת אוכל, התחלתי לתת לו ביד, והוא ניגש ואכל, בודק היטב, מסוקרן, את הציפורניים הארוכות שלי. התחלתי ללטף בגב, בבטן, והוא ברגל אחת אחז בידי אולי לסמן לי כאן, או לא כאן, או להפסיק....

    נשארתי כמה דקות, מגינה עליו מהחתולים סביב מאפשרת לו אולי להתאושש, מנסה לראות אם אין סביבי עורבים אחרים, כי אם כן כדאי להיזהר (לפעמים הם חושבים שמנסים להזיק לו ותוקפים), אבל לא היה אף עורב באזור. הוא חייב אם כך להתגבר. התחלתי להתקדם הלאה, וכשהחתולים קפצו לקראתו הוא עף די במאמץ לכיוון אחר.

    עד עכשיו אני חושבת עליו, מקווה שחזר ללהקתו, שהתאושש, ומקווה שהתקשורת הקצרה המוזרה הזו אתו העניקה לו קצת מנוחה, עידוד, וכוח לעוף הלאה.

    לפעמים כל אחד מאתנו בעולם הזה, כל מה שהוא זקוק ברגעי משבר: פרח, התייחסות, ליטוף, חיבוק, זה הכול.
    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/17 16:52:
      אני חיה ב"ארץ העורבים אני חיה בארץ העורבים. הם גרים על העצים הגבוהים בחצרי. כאשר אני מוציאה אוכל לכלבים, הם באים בזוג, ומתייעצים אם כדאי לקרב לעצמם את המאכל... בדרך כלל הם מגיעים ראשונים, ואם הסחורה נראית להם, הם משאירים ריקנות מלאה לכלבים...באשר לתינוקות - כאם לתאומים ובן הגדול מהם רק בשנתיים, היתה אצלנו מעין שלישיה מגובשת. הקטנים אמרו לי שהם ,מגינים" על הגדול... עד היום - כשהם מתקרבים לגיל 50 , הם שלישיה מאוחדת.
        20/6/17 20:32:

      צטט: יסינראל 2017-06-18 23:27:34

      את מתקשרת עם בעלי חיים, לא רק מחפשת קשר ותקשורת. מזכירה לי את Pea Horsley

       

      תודה יקרה, כתבתי לך מסר באישי.

      אני אכן לא מחפשת תקשורת, היא מגיעה אלי לפעמים, פשוט קורית, לא רק עם בעלי חיים, בכלל.

      על הגברת שהזכרת אפשר להרחיב את הדעת ולראות הרצאה שלה כאן

       

        20/6/17 20:24:

      צטט: נומיקן 2017-06-13 22:47:13

      באמת מרגש, ומזכיר, שאפשר, גם, אחרת. לפקוח עיניים ולב

       

      כן, כל כך הרגילו אותנו לאחרת שאנו רואים רק בעיניים וחדלנו לראות גם בלב.

      הנה, הצמח הזה אל תגע בי משדר יפה מאד שאינו אוהב שנוגעים בו, קשה לטעות במה שהוא מנסה לומר.

      אפשר לראות את הסרטון בשידור חי כאן

       

        20/6/17 20:21:

      צטט: באבא יאגה 2017-06-11 17:15:58

      נכון, גם צמחים מתקשרים
      כתבתי על קשר כזה בעבר
      http://cafe.themarker.com/post/2563685/

      Image result for ‫צמחים‬‎

      כן, יודעת תודה.

      גם צמחים מתקשרים בדרכם שלהם, כל יצור עלי אדמות מתקשר, בדרך שלו. הצמחים מתקשרים בדרכם גם עם החרקים הנמשכים אליהם ומאבקים ומפרים אותם, זו הדרך שלהם.

       

        19/6/17 22:00:

      צטט: קלועת צמה 2017-06-11 16:05:33

      אמפטיה, רגישות לאחר - זו דרכך יקירה. דרך אנושית לתקשורת, שיכולה לחולל נפלאות. ולוואי וכולם כך יתנהלו.

      Image result for ‫תקשורת‬‎

      תודה מותק

       

        19/6/17 21:58:

      צטט: דוקטורלאה 2017-06-11 15:11:20

      מרגש. סיפור העורב מזכיר לי את העורב הגר באחד מעצי החצר. כאשר החתולים מסיימים את ארוחתם, הוא מגיע לאכול שאריות. לפעמים הוא זריז יותר ואוכל לפניהן. תיקשורת היא כמובן לא רק וורבאלית, ויש לה אופנים מגוונים.

      Image result for ‫תקשורת‬‎

      ספרי לי עוד קצת על העורב הזה, אולי במקרה גם היתה ביניכם תקשורת כלשהיא?

        18/6/17 23:27:
      את מתקשרת עם בעלי חיים, לא רק מחפשת קשר ותקשורת. מזכירה לי את Pea Horsley
        18/6/17 21:44:

      צטט: עמנב 2017-06-11 00:13:48

      קראתי בעניין את הפוסט שך על תקשורת.

      הנה דוגמה נוספת להמחשת דברייך:

       

      http://www.pitria.com/dindim-and-juao

       

      שבת שלום, עמוס.

      ----------- 

       

      תודה, וואלה חשבתי אם לכלול את זה או לא, והנה עשית זאת בשבילי....

      הפינגווין הזה שוחה 8000 קילומטרים בכל שנה כדי לפגוש את האדם שהציל אותו ממוות

      פינגווין 4

        18/6/17 12:08:

      צטט: אביבי32 2017-06-10 21:44:34

      ממליץ לקרוא את מילותיה של המשוררת רחל שפירא

      "אנשי הגשם"

       

      תודה, אכן מתאים לאווירת הדברים, והנה מכל הביצועים של השיר המקסים הזה ביצוע אחד שהכי נגע בי בלב, שהכי מתאים בעיני לכאן

      ''

        18/6/17 12:01:

      צטט: flora2001 2017-06-10 17:17:17

      ריגשת אותי ברמות .ליבי האיץ את פעימותיו . את צודקת :"לפעמים כל אחד מאתנו בעולם הזה, כל מה שהוא זקוק ברגעי משבר: פרח, התייחסות, ליטוף, חיבוק, זה הכול." שבוע נהדר !

      ------------------------

      תודה חברה על התגובה הזו שלך, גם את אותי....

      Image result for ‫תודה‬‎

        18/6/17 11:59:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-06-10 11:49:55

      אכן, אכן! לעורבים יצא שם רע שלא בצדק. עוף ערמומי אבל... חכם ורגיש. ולך - כל הכבוד.

      Related image

        18/6/17 11:57:

      צטט: barir 2017-06-10 09:23:53

      חוייה קסומה. זכית!

       

       

      Related image

        16/6/17 10:01:

      צטט: רונית אברהם 2017-06-10 08:41:34

      מקסים. החיבוק של הילד לתרנגולת הוא רווח הדדי - זו נהנית וזה נהנה (ואינו חסר). והקשר עם בעלי חיים הוא קסם אמיתי, צריך רק לעצור לכמה רגעים את מהומת היום יום. שבת טובה ונעימה לך

      Image result for ‫קירבה‬‎

      אכן, ואם עוצרים לפעמים מדי פעם, לרגע, את המולת היום היום מגלים דברים נפלאים.

       

        16/6/17 09:57:

      צטט: א ח א ב 2017-06-10 01:14:11

      בדרך כלל מסוכן להתעסק עם עורבים. לפני כמה חדשים ראיתי גוזל של עורב, (כנראה נפל מקן) באמצע מדשאה. סביבו קיפצו עורבים ושמרו עליו מחתולים ומעוברי אורח. בקולות ובתופים ובמחולות. כנראה שאותך מכירים כבר....:)

      Image result for ‫חיבוק‬‎

      הלוואי והם היו מכירים אותי, הלוואי. מאד הייתי שמחה שלא היו מפחדים ממני ובאים לבקש אוכל או סתם ליטוף כמו חתולי הרחוב לפעמים.

        16/6/17 09:54:

      צטט: * חיוש * 2017-06-10 01:11:12

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

       המשפט הזה שכתבת בסוף הוא משפט המפתח, אלו הן צורות התקשרות בסיסיות

      גם ללא מילים   ומכאן הכל מתחיל.

      "לפעמים כל אחד מאתנו בעולם הזה, כל מה שהוא זקוק

      ברגעי משבר: פרח, התייחסות, ליטוף, חיבוק, זה הכול."


      הסיפור האישי שלך עם העורב - מדהים!

      התמונות שצירפת מרגשות, כל אחת מעבירה מסר גם ללא הסבר וכתוביות

      זאת עוד דרך ניפלאה של התקשרות אוניברסלית.

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים

      שבת נהדרת יקירה

       

      תודה יקירה

      Image result for ‫חיבוק‬‎

        14/6/17 21:58:

      צטט: ~בועז22~ 2017-06-09 23:23:21

      נפלא!!!!..., עברתי חוויה דומה לזאת שאת עברת, אלא שבמקרה שלי זה היה שחף. חוויה מדהימה שנותרה חרוטה בליבי והשלכותיה לעתיד חיי, נותרו בעינן.

      Image result for ‫שחף‬‎

      דומה מאד, אלא שלשחף יש "יחסי ציבור" ו"תדמית" טובים מאשר לעורב שאהוד הרבה פחות.

      אתה כמובן מוזמן לספר יותר בנושא, אשמח.

        14/6/17 20:51:

      צטט: absalom 2017-06-09 22:01:56

      בונבונייטה יקרה מאוד

      זאת עונת הפרחונים: גוזלי העורב הנוטשים בהמוניהם את הקינים אך טרם

      השיגו יכולת תעופה מלאה. ההורים מלווים אותם מלמעלה משך מס' ימים

      להגן עליהם מהסכנות במרחב העירוני שמתמצות בעיקר בחתולים...

      הצניחה של הפרחונים מהקינים לקרקע גורמת להם לא פעם לנזקים 

      בכנפיים ועקמומיות ברגליים. אצלנו יש עורב כזה עם רגל "הפוכה" שלהערכתי

      גילו למעלה מ-15 שנה.

      יש לי שקית אוכל חתולים בכיס. לא בשביל חתולים. בשביל שני שודדי דרכים

      שמזהים אותי בשכונה לאן שאני פונה  וחסר לי שלא אשלם להם את דמי המעבר.

      הם מציגים את עצמם במטס קרוב מול עיניי וממתינים על ענף קרוב כדי לקבל את הכופר 

      המונח על גג רכב מזדמן. אם לא אעשה כן אני מסתכן ביעף מהיר וטפיחת רגליים על ראשי כנקמה.

      שלך

      אבשלום

      Image result for ‫תקשורת‬‎

      איזה כיף לך, הלוואי ולי הם היו עושים ככה, הייתי מנסה לשחק אתם קודם, ויש אתי ממילא תמיד אוכל לחתולים.

      עד עכשיו נשארה בי התחושה הנחמדה שהוא עם רגל אחת החזיק אצבע שלי, ועוד אצבע, ואח"כ ציפורן אחרי ציפורן ניסה לנשנש לי....

        13/6/17 22:47:
      באמת מרגש, ומזכיר, שאפשר, גם, אחרת. לפקוח עיניים ולב
        13/6/17 20:36:

      צטט: ~ ~ 2017-06-09 20:21:58

      מקסים, מרגש ונוגע ללב.
      תקשורת היא היכולת לתקשר עם הסביבה והסובב - באופן דו-סיטרי.
      כל הכבוד לך סמדר על הרגישות , האיכפתיות והלב הענק.

      Image result for crow hug

      תודה, תקשורת ויחס לדעתי אפשר להעניק ולקיים בהרבה אופנים שפות וצדדים.

        13/6/17 20:33:

      צטט: זונות פוליטיות 2017-06-09 20:15:59

       

       

      ברוטוס:   החיבוק של הילד את התרנגול/ת אמר הכל ולא היה צריך להכביר מילים. מי שאינו מחבק חיות לא יוכל לחבק בן אנוש

      נטוס:      ליד בית של חברה שלי נחת גוזל של עורב. היא נכנסה בפייסבוק לקהילה של אוהבי עורבים ומיד נתנו לה הוראות איך ובמה להאכילותו. היא טיפלה בו יפה ובמשך כמה ימים יצאה איתו החוצה וכל הלהקה כולל הוריו הביטו עליה. מדי פעם מישו מהעורבים ביצע גיחה שמטרתה הייתה להגיד: "אנחנו שומרים עליו - דיר בלאק". אחרי שהתאושש והתחזק היא נתנה לו לצאת החוצה ולעוף. מאז בכל בוקר ממתיניםלה הגוזל שגדל והוריו למטס של הודית בוקר ושומרים עליה מלמעלה

       

      Image result for ‫עורב‬‎

      יש המון כאלה שאינם אוהבים בעלי חיים ולא רק שאינם מחבקים אותם ולא רק במשמעות הפיסית אלא גם גורמים להם נזק מתוך אדישות ורשעות ופוגעים בהם, הם מחבקים אנשים.

      אבל גם אני אינני בוטחת בכאלה, ואינני מעריכה או מחשיבה את החיבוק הזה שלהם. 

      הייתי שמחה להכיר את החברה הזו שלכם, לשמוע ממנה יותר חוויות ממערכת היחסים הזו עם העורבים, זה כל כך יפה בעיני.

       

        12/6/17 12:30:

      צטט: goodyear2016 2017-06-09 12:57:40

      גם אוהבת עורבים . מאכילה אותם . לפעמים הם מלווים אותי בדרך . ו"ההודי" ההוא .. היה מסתובב גם בדיזינגוף . כל הכבוד לך יקרה שטיפלת בו באמצעים שהיו לך . מרגישה שכמעט ואני יכולה לצייר אותו היו לו ראסטות ארוכות מליכלוך . והסרטון הקסום על התרנגולת הנאהבת וקינאת הזכרים . קסם . שבת טובה ושמחה ((:

       

      איזה יופי שהיית ראשונה להגיב, תודה.

      כל כך אוהבת עורבים, חבל, הם מאד לא מובנים וסופגים ריקושטים שליליים בשל כך כל הזמן.

      היה נחמד לראות שעוד מישהו זוכר את הקבצן "ההודי" מאלנבי.

      שיהיה לכולנו שבוע טוב ונעים, הגדולים, הקטנים, הולכי על שתיים, והאחרים.

       

      זה במיוחד בשבילך, שאת אוהבת את העורבים כמוני

      Image result for Raven

        11/6/17 17:15:

      נכון, גם צמחים מתקשרים
      כתבתי על קשר כזה בעבר
      http://cafe.themarker.com/post/2563685/

        11/6/17 16:05:
      אמפטיה, רגישות לאחר - זו דרכך יקירה. דרך אנושית לתקשורת, שיכולה לחולל נפלאות. ולוואי וכולם כך יתנהלו.
        11/6/17 15:11:
      מרגש. סיפור העורב מזכיר לי את העורב הגר באחד מעצי החצר. כאשר החתולים מסיימים את ארוחתם, הוא מגיע לאכול שאריות. לפעמים הוא זריז יותר ואוכל לפניהן. תיקשורת היא כמובן לא רק וורבאלית, ויש לה אופנים מגוונים.
        11/6/17 13:47:
      פוסט יפפה
        11/6/17 12:23:
      העורבים עופות מאוד חכמים.
        11/6/17 11:14:
      נכון לגמרי.
        11/6/17 06:40:

      יפה תארת וגם נכון.

        11/6/17 00:13:

      קראתי בעניין את הפוסט שך על תקשורת.

      הנה דוגמה נוספת להמחשת דברייך:

       

      http://www.pitria.com/dindim-and-juao

       

      שבת שלום, עמוס.

        10/6/17 23:47:
      זה נדיר !
        10/6/17 21:44:

      ממליץ לקרוא את מילותיה של המשוררת רחל שפירא

      "אנשי הגשם"

        10/6/17 17:17:
      ריגשת אותי ברמות .ליבי האיץ את פעימותיו . את צודקת :"לפעמים כל אחד מאתנו בעולם הזה, כל מה שהוא זקוק ברגעי משבר: פרח, התייחסות, ליטוף, חיבוק, זה הכול." שבוע נהדר !

      צטט: א ח א ב 2017-06-10 01:14:11

      בדרך כלל מסוכן להתעסק עם עורבים. לפני כמה חדשים ראיתי גוזל של עורב, (כנראה נפל מקן) באמצע מדשאה. סביבו קיפצו עורבים ושמרו עליו מחתולים ומעוברי אורח. בקולות ובתופים ובמחולות. כנראה שאותך מכירים כבר....:)


      להבנתי ומניסיון חיי ההפחדה באשר  לעורבים נסחפת לכיוון האגדי. (למרות סיפורים מצחיקים-מצמררים כמו זה על העורב והנחש נדמה לי של א.א. פו) 

      אכן, אכן! לעורבים יצא שם רע שלא בצדק. עוף ערמומי אבל... חכם ורגיש. ולך - כל הכבוד.
        10/6/17 09:23:
      חוייה קסומה. זכית!
        10/6/17 08:41:
      מקסים. החיבוק של הילד לתרנגולת הוא רווח הדדי - זו נהנית וזה נהנה (ואינו חסר). והקשר עם בעלי חיים הוא קסם אמיתי, צריך רק לעצור לכמה רגעים את מהומת היום יום. שבת טובה ונעימה לך
        10/6/17 01:14:
      בדרך כלל מסוכן להתעסק עם עורבים. לפני כמה חדשים ראיתי גוזל של עורב, (כנראה נפל מקן) באמצע מדשאה. סביבו קיפצו עורבים ושמרו עליו מחתולים ומעוברי אורח. בקולות ובתופים ובמחולות. כנראה שאותך מכירים כבר....:)
        10/6/17 01:11:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

       המשפט הזה שכתבת בסוף הוא משפט המפתח, אלו הן צורות התקשרות בסיסיות

      גם ללא מילים   ומכאן הכל מתחיל.

      "לפעמים כל אחד מאתנו בעולם הזה, כל מה שהוא זקוק

      ברגעי משבר: פרח, התייחסות, ליטוף, חיבוק, זה הכול."


      הסיפור האישי שלך עם העורב - מדהים!

      התמונות שצירפת מרגשות, כל אחת מעבירה מסר גם ללא הסבר וכתוביות

      זאת עוד דרך ניפלאה של התקשרות אוניברסלית.

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים

      שבת נהדרת יקירה

       

        9/6/17 23:23:
      נפלא!!!!..., עברתי חוויה דומה לזאת שאת עברת, אלא שבמקרה שלי זה היה שחף. חוויה מדהימה שנותרה חרוטה בליבי והשלכותיה לעתיד חיי, נותרו בעינן.
        9/6/17 22:01:

      בונבונייטה יקרה מאוד

      זאת עונת הפרחונים: גוזלי העורב הנוטשים בהמוניהם את הקינים אך טרם

      השיגו יכולת תעופה מלאה. ההורים מלווים אותם מלמעלה משך מס' ימים

      להגן עליהם מהסכנות במרחב העירוני שמתמצות בעיקר בחתולים...

      הצניחה של הפרחונים מהקינים לקרקע גורמת להם לא פעם לנזקים 

      בכנפיים ועקמומיות ברגליים. אצלנו יש עורב כזה עם רגל "הפוכה" שלהערכתי

      גילו למעלה מ-15 שנה.

      יש לי שקית אוכל חתולים בכיס. לא בשביל חתולים. בשביל שני שודדי דרכים

      שמזהים אותי בשכונה לאן שאני פונה  וחסר לי שלא אשלם להם את דמי המעבר.

      הם מציגים את עצמם במטס קרוב מול עיניי וממתינים על ענף קרוב כדי לקבל את הכופר 

      המונח על גג רכב מזדמן. אם לא אעשה כן אני מסתכן ביעף מהיר וטפיחת רגליים על ראשי כנקמה.

      שלך

      אבשלום

        9/6/17 20:21:

      מקסים, מרגש ונוגע ללב.

      תקשורת היא היכולת לתקשר עם הסביבה והסובב - באופן דו-סיטרי.


      כל הכבוד לך סמדר על הרגישות , האיכפתיות והלב הענק.

       

       

      ברוטוס:   החיבוק של הילד את התרנגול/ת אמר הכל ולא היה צריך להכביר מילים. מי שאינו מחבק חיות לא יוכל לחבק בן אנוש

       

       

      נטוס:      ליד בית של חברה שלי נחת גוזל של עורב. היא נכנסה בפייסבוק לקהילה של אוהבי עורבים ומיד נתנו לה הוראות איך ובמה להאכילותו. היא טיפלה בו יפה ובמשך כמה ימים יצאה איתו החוצה וכל הלהקה כולל הוריו הביטו עליה. מדי פעם מישו מהעורבים ביצע גיחה שמטרתה הייתה להגיד: "אנחנו שומרים עליו - דיר בלאק". אחרי שהתאושש והתחזק היא נתנה לו לצאת החוצה ולעוף. מאז בכל בוקר ממתיניםלה הגוזל שגדל והוריו למטס של הודית בוקר ושומרים עליה מלמעלה

       

       

       

      ..


        9/6/17 14:47:

      סמדר החמודה .

      ההודי היה גבוה . מאוד גבוה . רזה . היה תמיד עם מכנס ארוך אפור בלוי ומסמורטט עם חגורה ובלי חולצה .

      לו האיש היה בריא בנפשו היה יכול להיות אפילו גבר נאה .

      ואני אוהבת את העורבים כי הם אוהבים אותי . גם המויינות באות לאכול בהכרת תודה .

      רק היונים אוכלות ומנקרות ובמקום להודות מחרבנות על פינת ההאכלה ((:

      שבת טובה ושמחה !

        9/6/17 12:57:
      גם אוהבת עורבים . מאכילה אותם . לפעמים הם מלווים אותי בדרך . ו"ההודי" ההוא .. היה מסתובב גם בדיזינגוף . כל הכבוד לך יקרה שטיפלת בו באמצעים שהיו לך . מרגישה שכמעט ואני יכולה לצייר אותו היו לו ראסטות ארוכות מליכלוך . והסרטון הקסום על התרנגולת הנאהבת וקינאת הזכרים . קסם . שבת טובה ושמחה ((:

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין