כותרות TheMarker >
    ';
    0

    "הדולפינים" של ערן

    2 תגובות   יום חמישי, 15/6/17, 12:26

     

    עוסק בשיווק פנסיוני  בגיל הנעורים החל לכתוב שירים למגירה, האהבה לכתיבה לא מפסיקה, ובלימודיו האקדמאים הוא משתתף בקורס תסריטאות ואף לוקח קורסים לכתיבה יוצרת במסגרות פרטיות שונות. החיבור לאבהות והחוויה עם בנו נועם נתנו לו את ההשראה לספר ביכוריו "רועי והדולפינים" ( אופיר ביכורים).

    זהו ערן פרחיה שמציין : "הדולפינים מהווים מעין סמל שעוזר לילד להתגבר על החרדות שלו מפני החושך ומאפשר לו לישון בשקט ובשלווה".

     

    ''


    ערן פרחיה, 45, נשוי לטליה ואב לנועם, משיק בימים אלה את ספר ביכוריו "רועי והדולפינים" (אופיר ביכורים), סיפור על מפגש בין פלאי הטבע והיקום,  לילדים קטנים עם חלומות גדולים. ערן פרחיה, בעל תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במנהל עסקים ומימון, כתב את הסיפור בהשראת בנו, נועם, שאיתו הוא צופה מדי בוקר בזריחה.

     

    הסיפור מתאר את רועי ואביו שאוהבים לטייל ולבלות בקיץ בחוף הים. באחת הפעמים כשהם מטיילים בשעות הערב הם רואים את השמש השוקעת. רועי הקטן מביע את דאגתו בפני אביו  ומעלה רעיונות להצלתה של השמש, כמו, שאיבת המים מהים, או לצאת בסירה ללב ים לדבר עם הדולפינים שיעזרו להחזיר את השמש.

     

    אביו מסביר לו כי הרעיונות אינם ישימים בשל הדאגה לאיכות הסביבה,  ומציע לו פתרון חלופי – לדבר עם  הדולפינים בחלומותיו ולבקש מהם שידאגו לחזרתה של השמש. ואכן כך קורה, כשרועי מתעורר משנתו הוא רואה "בַּשָּׁמַיִם הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה מְרֻצָּה בֵּין עַנְנֵי כְּבָשִׂים לְעַנְנֵי נוֹצָה". הסיפור מסתיים שרועי מודה לדולפינים ומאז ועד היום.

     

    הסיפור פונה אל קהל הילדים הסקרנים ושאלותיהם האינסופיות, הקשורות להתמודדות עם החושך ( פחד שמתאפיין בתקופת הילדות),  והקושי לשחרר את החווית שמתרחשות ביום בחשש שהכל יעלם ולא יחזור למחרת.

     

    האהבה לכתיבה. "תהליך הכתיבה החל אצלי לפני הרבה שנים עוד מימי התיכון כאשר כתבתי שירים למגירה." מציין ערן בתחילת שיחתינו ומוסיף "בצבא יצא לי לכתוב שיר על גבול לבנון. גם כתבתי שיר המנון לנבחרת ישראל בכדורגל, בתחרות כתיבה של אחד העיתונים,ובקשו ממני מההפקה של מני פאר ז "ל לשיר אותו בשידור חי יחד עם דגל ישראל."

    כתיבת סיפורים באה בעקבות קורס לכתיבת תסריטאות שעשה במהלך לימודיו לתואר הראשון בתקשורת. "מאז כתבתי מספר סיפורים ומשלים אך "רועי והדולפינים" הוא ספר הביכורים שלי. לאחר התואר גם יצא לי להשתתף בקורסים לכתיבה יוצרת שהעשירו את את הכתיבה שלי." משתף ערן.

     

    אהבת אב. החיבור לאבהות והחוויה עם בנו נועם (  כיום בן 4) נתנו לרועי את ההשראה לסיפור. "הרעיון לסיפור נוצר כאשר עברתי דירה לכפר סבא והיתה לנו מרפסת לכיוון מזרח עם נוף להרי שומרון. אשתי היתה בהריון מתקדם ולאחר הלידה כאשר נולד בני נועם הייתי כל בוקר קם יחד איתו מביט בזריחה מהמרפסת ושר לו שירי בוקר."  

    ערן  מוסיף : "האבהות שינתה בי הרבה דברים, הבנתי שיש מישהו בעולם הזה שמאוד צריך אותי ולי יש אחריות גדולה לגביו. ההבנה הזו גורמת להיות זהיר יותר ומחושב יותר בכל מה שקשור אליו ואלי ואפשר לומר שבכך לא רק אני שומר עליו אלא גם הוא שומר עלי."

     

    אהבה לספרים. ערן טוען כי גם בעידן הדיגטלי שבו אנו חיים, לספרים עדין יש תפקידים רבים, חלקם נועדו לחנך וללמד אותנו משהו, וחלקם נועדו פשוט לספר סיפור מהנה עבור הילד תוך הפעלת הדמיון שלו. "בדור של היום יש חשיבות מיוחדת לספרי הילדים במיוחד, זה סוג של אי של שקט מתוך הרעש והבלאגן האין סופי שמציעים לנו המסכים".

    רועי מפנה קריאה גם להורים ולצוותים החינוכיים שלהם יש תפקיד חשוב בהקניית הרגלי קריאה ומכוונות לעולם הספרים.  "הסינרגיה ביניהם תתן את התוצאה הטובה ביותר ולשמחתי לפחות בגן של הבן שלי אני רואה שזה קיים." מציין ערן  בסיפוק.

     

    לשאלתי איזה ספרי ילדים אהובים עליו במיוחד הוא משיב: "שני ספרי ילדים שאני ממש זוכר שאהבתי הם "דירה להשכיר" של לאה גולדברג  ו"הילד הזה הוא אני" של יהודה אטלס. דירה להשכיר הוא ספר מופתי על קבלת האחר והשונה ,והילד הזה הוא אני ,לדעתי הוא ספר מבריק של סיפורים קצרים בכמה שורות חכמות שגורמות לך לצחוק ולחשוב גם יחד."

     

    ז'אנר נוסף של ספרים שאהוב עליו במיוחד הם ספרים  פילוסופיים ,סיפור שיש בו גם אמירה על החיים אשר חושף בפני הקורא נקודת מבט שלא הכירו.  

    האהבה לדולפינים. הרעיון לדולפינים  נולד בדמיונו של ערן, וככל שהתעמק יותר בסיפור הבין שהם משמשים כסמבול עבור הילד, מעין חפץ מעבר מרגיע.

    ''

     

    ערן  מסביר כי הספר מעביר מסרים רבים אך בעיקר מאפשר לדולפינים להיות מעין סמל שעוזר לילד להתגבר על החרדות שלו מפני החושך ומאפשר לו לישון בשקט ובשלווה. כמו כן, יש את מערכת היחסים המיוחדת בין האב לבנו. רועי הוא גם סוג של גיבור על המעז לקחת על כתפיו הקטנות את האחריות למציאת הפתרון להצלת השמש ובכך בעצם מציל את העולם כולו.

     

    טליה, בת הזוג, פסיכולוגית קלינית במקצועה, מומחית ילדים ונוער, העוסקת בעיקר בהפרעות חרדה של ילדים, חיוותה את דעתה המקצועית לאורך כתיבת הספר והפקתו, והדגישה ניואנסים ועומק רגשי. "הבנתי שהסיפור הוא טוב ויכול לדבר להרבה ילדים". אומר ערן. "הבן שלי כמו ילדים רבים אחרים ,לעיתים מפחד מהחושך והשמיכה שלו ,שמופיעה בספר, וגם חפצים אחרים מרגיעים אותו ונותנים לישון בשלווה ולעבור את הלילה."

     

    חלומות ושאיפות. "תמיד יש" אומר ערן.   "החלומות שלי בעיקר בתחומי יצירה רבים כולל תחום הסטארט אפ עד חשיבה על הסיפור הבא שארצה להוציא לאור." יש למה לצפות. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/17 22:00:
      אשרי מי ששואף לכתוב ומבצע את שאיפותיו.
        16/6/17 18:23:

      מירב יקירתי נשיקה

      תודה על ההמלצה החמה

      תודה על הפוסט המעניין שמחתי להכיר דרכך את רועי ועל כתיבתו

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      שבת נהדרת ואת מוזמנת אליי לפוסט שהעלאתי

      ואולי פעם תיכתבי עליי ועל כתיבתי פוסט (-:

      http://cafe.themarker.com/post/3385611/


      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין