כותרות TheMarker >
    ';

    "פוליטיקה" למרצים – רדוקציה בעייתית של מושג

    1 תגובות   יום שישי , 16/6/17, 22:28

    הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר עבור המרצים, בעקבות פנייתו של השר נפתלי בנט אליו, מיועד להאיר את עיניו של הסגל האקדמי "בדבר ההתנהלות הראויה בתחומי חפיפה בין פעילות אקדמית ופעילות פוליטית" (עמ' 3). לצורך זה נדרש פרופ' כשר להגדיר מהי "פעילות אקדמית" ומהי "פעילות פוליטית". אני אתמקד בהגדרה השנייה.


    סעיף "פעילות פוליטית", אליבא פרופ' כשר, מורכב משלושה תת-סעיפים, שהמרכזי בהם (ג.) אומר כך: "כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו, באופן מפורש" (עמ' 5).


    במקרה שלפנינו, כיוון שמדובר במושג מורכב, אין אפשרות להימנע מהתייחסות תחילה לאטימולוגיה (מקור המילה) של "פוליטיקה". אמנם פרופ' כשר  מודע לאפשרות להגדיר "פוליטיקה" גם באופן שונה משלו, אבל מה שלמעלה זו ההגדרה שבחר בה עבור הקוד האתי למרצים. פוליטיקה, כידוע, נגזרת מן הפוליס היוונית – יחידה מדינית עצמאית במידה רבה – ולכן הפוליטיקה היא עיסוק בענייני הפוליס, בענייני הציבור, בכל ענייני הציבור. צמצום ההגדרה הידועה הזאת ל"תמיכה ישירה", "מחלוקת ציבורית מוכרת (מה זה?)" ו"זיקה ברורה למפלגה או מפלגות" – היא רדוקציה המעוותת באופן לא סביר את משמעותו המקורית והעקרונית של המושג החשוב.


    מהי "תמיכה ישירה" או "התנגדות ישירה"? חלק גדול מן הציבור, בדרך-כלל מרביתו, נוקט עמדה לגבי מחלוקות ציבוריות, אם הגיעו לכנסת ואם לא. הוא מביע את תמיכתו או התנגדותו בשיחות עם אחרים, בביטוי כלשהו בתקשורת או אף בהשתתפות בהפגנות. בדרך כלל הוא מציין בפני הקרובים לו תוצאות של סקרים או התבטאויות של אישים שראה בתקשורות, אשר גרמו לו קורת או מורת רוח. כל הפעולות שציינתי כאן מותרות על פי החוק והן גם עונות על המושג "פוליטיקה" במקורו, כפי שראינו. המילה "מוכרת" שהוסיף פרופ' כשר ל"מחלוקת הציבורית" מרבה חוסר בהירות להגדרתו המעורפלת ממילא. בשיעור האחרון שאלתי את הסטודנטים אם הם מכירים את המחלוקת בדבר הקוד האתי למרצים; רובם לא שמעו עליה. האם המשמעות היא שאני יכול לנצל את המצב, ולקיים דיון ואף להביע ישירות את דעתי כיוון שהסטודנטים לא "הכירו" את הנושא? במהות, אומר פרופ' כשר, מה שמותר לאדם הסביר, אסור למרצים.


    מחלוקת "הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי" מעלה גם היא תהיות, דוגמת האם ישנן מחלוקות שפועל לגביהן איזה חוק התיישנות. האם סוגיית ההתנחלות בשטחי הגדה המערבית אסורה לדיון באקדמיה, למרות שהיא מתקיימת כבר עשרות שנים? האם ההתלבטות לגבי מדינה דו-לאומית, סוגיה "צעירה" יחסית, עדיין אסורה או כבר מותרת? מי קובע? שאלת המדינה הדו-לאומית אגב היא מעניינת במיוחד, כיוון שאין לגביה מחלוקת בין "שמאל" ל"ימין". לכן היא  אינה "בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו". מה אם-כן "מעמדה האקדמי"?


    סוגיה נוספת, בולטת מאד בהגדרתו של פרופ' כשר ל"פוליטיקה", היא – המפלגה. שכן, כל "עמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי" נישאת על כתפיה של מפלגה או מפלגות. לעיתים מדובר בנושא מרכזי לגבי מפלגה כלשהי, ולעיתים זהו נושא שהמפלגה משתדלת להצניע בו את עמדתה. לכן אין אפשרות לקיים דיון ב"מחלוקות ציבוריות", כיוון שכולן קשורות למפלגות. יתרה מכך: הגדרתו של פרופ' כשר לגבי הפוליטיקה (תת-סעיף ב.) מציינת גם "נציג מפלגה" כמישהו שאסור לתמוך או להתנגד לו, כך שאין אפשרות לקיים דיון במהלך השיעור: "חבר הסגל האקדמי [...] לא ירשה לעצמו לסטות מן הסילבוס ומהדיסציפלינה של היחידה האקדמית, לא לשם פעילות פוליטית ולא לשם הטפה (מה זה?) דומה, מעבר לסטייה רגעית (מה זה?) של מה בכך. סטייה משמעותית לשם פעילות פוליטית או הטפה דומה היא בלתי ראויה ואף עלולה להיות בגדר ניצול סמכות לרעה במצב של יחסי מרות" (עמ' 9).


    מרבית השאלות הציבוריות (הפוליסיות) עולות ודאי, באופן טבעי, בְחוגי אקדמיה שונים – במדעי החברה, הרוח, האמנויות וכיו"ב – בעוד שקרוב לוודאי אינן עולות באחרים. ההגדרה שהעניק פרופ' כשר למושג "פוליטיקה" בקוד האתי למרצים, מעקרת את האקדמיה מדיון משמעותי בכל נושא ציבורי, ומנתקת אותה מן הפוליס, כלומר מן החברה. ההגדרה סוגרת את האקדמיה ב"מגדל שן" מנותק, בכדי שלא תוכל להשמיע את קולה ו"לגרום נזק". המצב הזה הוא בלתי אפשרי בעידן של תקשורת רב-ערוצית שיודעת כמעט הכול, ובהמשך לכך, גם ההגדרה שהביא פרופ' כשר ל"פוליטיקה" לא תעמוד במבחן המציאות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/7/17 10:55:
      ניתוח ההוראות שהבאת מדברי פרופ' אסא כשר הוא מתקבל על הדעת. אבל, בהתחשב שכשר היה מורה ללוגיקה (גם שלי) אפשר להניח שהוא יתווכח עם הגדרותיך וינסה להוכיח את נכונות דבריו לגבי הנושא העומד על הפרק. לעצם העניין, מוזר מאד להביא הוראות כאלה למורי האוניברסיטה.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין