כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    ארכיון

    ריבים "וירטואליים"

    4 תגובות   יום שלישי, 1/5/07, 00:57

     (רמת החשיפה האישית עולה בכמה דרגות הלילה)

     

    לאט לאט הקשרים שלי עם חברותיי הולכים ונהיים וירטואליים יותר ויותר. עם רובן אני מתכתבת, עם החברה הכי קרובה כל היום במיילים ועם החברה הכי רחוקה במסרונים. הכי נוח להתכתב כשאני בעבודה (רוב שעות היום, כמו כולם). אני לא יכולה לדבר בטלפון כי אין לי פרטיות וכל הזמן מסתובבים סביבי. כשהכל טוב, להתכתב הרבה יותר נוח מלנסות לדבר בטלפון אבל כשהדברים חורקים, לריב באמצעות אי-מיילים זה לא לעניין.

     

    סיפור:

    החברה הכי טובה שלי נורא עסוקה. אנחנו מצליחות להיפגש בערך פעם בחודש, אחרי אינספור תיאומים. היא נפגשת איתי רק בימים שבעלה לא נמצא ואמא שלה לא באה לבקרה. זה לא משאיר יותר מדי אופציות. לי כמעט ואין מגבלות שכאלו ואני מוכנה להתגמש ולותר על תכניות בשביל להיפגש איתה.

     

    לפני שבועיים היינו אמורות להיפגש, אחרי הרבה זמן שלא יצא וביום שקדם לפגישה היא אמרה שאולי לא ניפגש, נראה איך היא תרגיש ואני, במקום לומר לה: תרגישי טוב, שאלתי: יש לי ברירה? מאז היא כועסת עליי אבל לא אומרת את זה במילים. היא ממשיכה להתכתב איתי אבל יש מתחת לפני השטח איזה כעס. היא לא אומרת שום דבר שיסגיר אותו אבל הוא שם. אני מתעלמת ממנו ומחכה שיעבור. מתנהגת כאילו הכל כרגיל.

    היום זה יצא. היא הציעה שניפגש לקפה בין חמש לשבע ואני שאלתי ללא סמיילי האם היא מורידה את היחסים שלנו לקפה פעם בחודשיים. היא ענתה לי במהירות ובכעס שגם אם כתבתי את זה בצחוק זה לא מצחיק אותה והזכירה מה היה לפני שבועיים כשלא הרגישה טוב. התנצלתי. רציתי לכתוב לה ממה אני נעלבתי וויתרתי.

    זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רבות אבל הפעם, בניגוד לתמיד, אני לא מתכוונת להתחנף. אם היא לא תעשה את זה, זה ייגמר. (לא יודעת האם אעמוד בהחלטתי, אבל זו הכוונה).

     

    אני אף פעם לא מצליחה לשמר קשרים עם חברות לאורך שנים רבות. השיא שלי היה שבע שנים אינטנסיביות וזה נגמר מזמן. אני לא מאמינה בחברויות ארוכות שנים, זה לא עובד אצלי. ואני ממש בסדר עם זה. צרכים משתנים, אנשים משתנים...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/5/07 12:19:

      בינתיים השלמנו, למי שקורא את הפוסט באיחור מה.

      אבל טרם נפגשנו. אני לא יוזמת והיא גם לא. :)

        1/5/07 20:44:

      (כבר חשבתי שאף אחד לא הולך להגיב על הפוסט הזה והתכוונתי למחוק אותו)

       

      חברות היא אכן דבר נדיר בימינו.

      נראה שאם אני רוצה לשמור עליה אני צריכה לעשות את הצעד גם הפעם. אבל אחכה עוד יום-יומיים. ברור שלא אוותר עליה כל-כך מהר ובטח לא בגלל זה. אבל זה נורא מתיש להיות הצד שתמיד מתחנף ומתפייס ומוותר.

      כן, אצל בנים זה הרבה יותר פשוט. (וגם פחות ימי מחלה בחודש)

        1/5/07 20:17:

       

      איזה כיף שיש חברים גברים, הרבה פחות רגשי.

       

      זה היה הולך ככה:

       

      אני: יש לי ברירה?

      הוא: לא במקום היציאה הזאת!! מוגזם!!

      אני: צודק, מצטער, תרגיש יותר טוב ואז ניפגש.

      הוא: סבבה אחי, סולח.

       

      וזהו, נגמר הנושא :-) 

        1/5/07 16:39:

      אבל בגלל דבר כזה? וואי, מה אני אגיד לך, חברים זה מה זה חשוב, חברים טובים זה מה זה נדיר.. אני מאד מבין מצד אחד, מצד שני, מקווה שתתני צ'אנס.

       

      חברות, עם כל החסרונות שנלווים לה לפעמים, היא מצרך יקר כמעט כמו כנות בעולם הזה. לא?

       

      בכל אופן, אני מציע לך חברות וירטואלית עכשיו וניפגש לקפה כל יום. אה?

      פרופיל

      michal_he
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      חם חם חם