| "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל ...." כך קידש החתן את בת דודתי היקרה באירוע מרגש שנערך שלשום בצפון.
גדלנו יחד, שיחקנו, בכינו, צחקנו, התבגרנו, עיצבנו לעצמנו זהות, בנינו חיים חדשים, התנתקנו, חזרנו, התנתקנו שוב אבל תמיד נשארנו זה בלבה של זו.
זוהי חתונתה השנייה. מהראשונה הברזתי באלגנטיות בטוענה שהתקבלה למזלי בהבנה רבה : "המרחק את יודעת....". אבל עכשיו, משהצפנתי 365 ק"מ, ומש"תפרו" במיוחד בשבילי "הזדמנות חוזרת", ארזתי את הפרוטזות שלי ונסעתי לשמוח בשמחתה של האחת שידענו ימים יפים יחד.
בדרכי חזרה מהאירוע יצא לי להיזכר בהרצאה אותה העברתי לפני מס' חודשים באזור המרכז. דקות ספורות לאחר סיומה ובשעה שעליתי על נתיבי איילון, יצא לי להאזין לתוכניתה של פסיכולוגית ידועה. לשידור עלה בחור בשנות ה- 30 לחייו שסיפר על נישואיו הקרובים לבחירת לבו, על ההכנות הרבות לקראת ערב החתונה כמו גם על ההתרגשות הרבה בה הם נמצאים. עוד הוא הוסיף, שלאחרונה הם מוצאים את עצמם בוויכוחים בלתי פוסקים על מקום האירוע, התפריט שיוגש, עיצוב ההזמנות, הדי.ג'יי, התאורה, האפקטים, ועוד...
מס' שניות לפני שנאלצתי לסגור את מקלט הרדיו ולמהר להרצאה הבאה שלי, עוד יכולתי לשמוע אותו מספר ששמלת הכלה שזוגתו ראתה מגיעה ל- 16,500 ₪ שלא לדבר על המאפרת, מעצב השיער, ועוד...
לאחר יום ההרצאות הזה ובדרכי חזרה לאילת יצא לי לחשוב על שבועת הנישואין אשר זוגות נשבעים זה לזו ביום חתונתם. האם הם באמת קשובים למילים של הרב ? האם החתן באמת מבין את המשמעות מאחורי הקדושה הטהורה הזו ? האם הם עצרו לרגע ושאלו את עצמם לשם מה באמת התכנסנו כאן הערב ?
יש משמעות עצומה מאחורי כל מילה ומילה הנאמרת בטקס הנישואין, הצרה היא שבעולם חומרי כשלנו, יותר ויותר זוגות עסוקים ב"מה יגידו האורחים ביום שאחרי" ולא באמת בעצמם. הם עסוקים ביצירת הרושם על המוזמנים, בכך שחתונתם תהיה "חתונת השנה" ובעוד דברים חומריים חסרי משמעות, ופה בעצם הטקס הזה מאבד את מהותו.
אתם באים לטקס הזה בראש ובראשונה על מנת להינשא. הקשיבו למילים שבקדושת הנישואין, היו ערים למעמד בו הנכם נמצאים, אתם נשבעים הערב את שבועת הזוגיות, את שבועת האמונים, האושר, המסירות, הכנות, האהבה....יש יותר טהור ופשוט מזה ?
אם תרצו או לא, הטקס הזה יחלוף כהרף עין, בשנייה אחת בודדה. אז תנו כבוד וערך לשנייה הזו. במקום שהיא תעלה לכם ביוקר, חסכו את הכסף לירח דבש במקום חלומי, להשקעות עתידיות בקן המשותף שלכם, להגשמת חלומות משותפים, לדירה, ריהוט, אולי תכנית חיסכון לגוזלים שיבואו. ישנם המון דברים אליו תוכלו להפנות את הכסף, דברים בעלי ערך רגשי ורוחני שיכולים להסב אושר לשניכם. חסכו מעצמכם הוצאות מיותרות וזכרו שהאירוע הזה הוא קודם כל שלכם ורק לאחר מכן של האורחים שלכם.
בא לכם להרשים ? סבבה....אבל עשו זאת בפרופורציות הנכונות ואל תכניסו את עצמכם לחובות שיישארו הרבה יותר זמן מארבע השעות בהן באתם בברית הנישואין.
והעיקר, שיהיה במזל.
נ.ב.- אם אתם רואים כלה פוטנציאלית בסביבה, מסרו לה ת'כתובת שלי בקפה.
|
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המון תודה....וברוכה נוכחותך בין מילותיי.
סופ"ש נעים.
תודה הילה וברוכה הבאה.
צודק במאת האחוזים!
ערב קסום,
זו הסיבה שאני כאן ניקה יקרה שלי. להראות פן אחר, נוסף, מעט שונה....להביא זווית ראיה (גם אם חדה היא) בתקווה שתחלחל ותזיז שם משהו.
תודה על מילותייך הטובות.
אייל.
אייל
קסום בעיני שאתה נמצא במקום
בו יש לך את היכולת לראות להבין ולדעת את שאתה מבקש ואומר
בפוסט מעורר השראה שלך
יחד עם זאת ובעיקר בגלל שמדובר בך
אתה יכול להבין כי לא כולם נמצאים באותו מקום מדהים שבורכת
להיות בו
ולכן הם לא רואים ויודעים את שאתה מבין
הם רואים ומבינים מהמקום שלהם
או שלא(:
ניקה
שבת שלום יקירה....
גלביות לבנות....שתי טבעות....חוף ים....רחש קט של גלים...חברים אהובים....והמון המון אהבה.
כך בדיוק אני מדמיין את החתונה האינטימית שלי....פשטות וטוהר.
שיהיה במזל טוב,
אייל.
היי אייל
לפני שבוע בשיחה על נישואים עם בתי
בת ה -27 די התפלאתי לשמוע שהיא לא מעוניינת
להתחתן באולם עם כל ההמולה, די שמחתי
כי הייתי מאד רוצה שבתי תתחתן על שפת הים
בחתונה רוחנית עם אנרגיות של אהבה וטוהר בלווית מעגלי תופים.
שהיא ובן זוגה יהיו לבושים בגלביות לבנות או משהו דומה
והכי הכי חשוב שיחיו חיים טובים.
בקרוב אצלך ואצל כל מי שלבו חפץ.
היי יקירה,
התפאורה היפה ביותר היא ה א ה ב ה. אולי אפילו יפה מכל חומר אחר שאני מכיר.
יותר מכך, אם יש רגעים עצובים בהן הצביעות עולה גם כסף, הרי אלו אותם זוגות (בודדים כרבים) שהגיעו אל המעמד הזה ללא אותן כוונות טהורות, ואשר השקיעו הון על מנת לספק את התפאורה המושלמת, את ההסחה שטטאטא את חוסר האושר והפערים התהומיים הקיימים בין שניהם (והאמיני לי שאני מכיר מקרוב לא מעט כאלה)
סופ"ש רגוע, ומי ייתן והצעת נישואין לא תהיה עוד משחק ילדים שבסופו מתנתקים איש מאישה ומרחיבים את הסטטיסטיקה המזעזעת של טרנד הגירושים.
אייל.
הדרך בה הבטת על הפרטים, המקום אליו לקחת אותם.. קסום.
החתונה היא רק תפאורה, אבל לימדו אותנו לשאוף לתפאורה גדולה :)
בעיני, אם אין שם אהבה בין שני בני הזוג, אין שם קידוש.
מכירה סיפורים על הרבה מאוד אנשים שנישאו לא מתוך אהבה. עצוב.
המון תודה ידידי.
סופ"ש נעים,
אייל
איל אתה יותר מב ס ד ר
בזאת
כוכבת
"הרי את מקודשת לי".
ארבעת המילים הללו מספקות את התפאורה הכי ייחודית שאני מכיר. צריך רק להתמקד בה.
אחלה סופ"ש,
אייל.
הגישה שלך נכונה, תיארת את זה כל כך נכון, לפעמים אין גבול לתפאורה
ולכל מה שמסביב, זה כ"כ מיותר.
תודה במבי יקרה,
על הכוכב ועל מי שהנך.
מי ייתן והחיים האמיתיים יהיו זוהרים לא פחות מערב האירוע עצמו. לא פשוט ליישום אבל גם לא בלתי אפשרי.
אייל.
כל כך צודק, בדיוק אתמול חזרתי מחתונה מאד מפוארת וחשבתי בליבי את אותם הדברים שכתבת כאן....תמיד חתונה מזכירה לי את סיפור סינדרלה - בשעה 12 (בחתונה קצת יותר מאוחר) הכל חוזר לקדמותו ואז בעצם מתחילים החיים האמיתיים....
שולחת לך כוכב.
ערב נעים דארלינג,
יפה כתבת.
ה ח ת ן ו ה כ ל ה ! ! ! הם אלה שעושים את האירוע. הם וסיפור האהבה המיוחד שלהם.
כל השאר חסר ערך. לא זיקוקים, לא מפיות, לא תפאורה, לא זיקוקים, לא הלהקה ולא האוכל...זוהי השבועה שעושה את ההבדל. וככל שתהיה היא יותר מרגשת וכנה, ככל שתהיה היא יותר חודרת....כך יהדהדו פעימות לבם של הנוכחים באולם.
פשטות....זה כל הקסם.
אייל.
הי איל,
אני התחתנתי לפני 22 שנה, ואז לא היו מארגני חתונות
שהתאימו את צבע המפיות לריח הנרות,
ואת סידורי הפרחים לילדי האורחים,
אבל בכל זאת היו מתכננים חודשים מראש וטועמים מאות מנות עד שבוחרים תפריט.
למותר לציין שאני לא עשיתי זאת!
מספר חודשים לפני חתונתנו התחתנה חברה שלי, בארוע צנוע ונחמד.
ובחתונה שלה החלטתנו שזה מתאים לנו והחתונה שלנו היתה זהה בתפאורה:
אותו מקום, אותו אוכל, ואותם פרחים, אבל..... מיוחדת בגלל החתן-כלה.
ערב נעים דארלינג,
האקסית האחרונה שלי לימדה אותי את אחד הדברים היותר מדהימים שקרו לי בעשור האחרון - לשוחח בשתיקה.
היינו מביטים זה בעיניה של זו דקות ארוכות ללא מילים. רק ליטופים איטיים,מבט חודר, לעיתים גם תוך כדי ריקוד איטי, ושיחה עמוקה ללא מילים. איני יכול להעביר כאן את התחושה המיוחדת הזו, דבר אחד אני כן יכול לומר :
שבחתונה שלי אתעלם לחלוטין מהסובבים אותי, אביט לכלתי עמוק בתוך עינייה, היישר אל עמקי נשמתה, ואקדש אותה בערב המיוחד הזה שיהיה שייך בראש ובראשונה לי ולה.
מי ייתן ואעמוד מאחורי כל מילה ומילה שכתבתי כאן, כי זו המהות האמיתית של הערב המרגש הזה.
בקרוב אצלך יקירה,
יולי.
אייל,
יפה כתבת על המציאות הזאת שמלווה חתונות. אני מסכימה עם כל מילה, אבל משום מה נראה קשה ליישום. תחשוב. זה אירוע גדול. מתכוננים לקראתו. יש הרבה רגש וסערות ביום הזה, ואז בזמן החופה צריך להתרכז בכל מילה ומילה.. נראה לי קשה.
זה כמו שלפעמים אני מאוד נסערת ומנסה לעשות מדיטציה. זה קשה, אבל אפשרי..
ברמת העיקרון אתה בהחלט צודק. ואני בכלל בעד חתונה ללא חגיגה..