כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    ראו אותן בדרכן האחרונה

    0 תגובות   יום רביעי, 21/6/17, 21:12

    ראו אותן בדרכן האחרונה.

    למאבק לשחרורן של הנשים יש פנים ויש כתובת, ולכן אני אוכל לתמוך בו גם כשפניו אינם פניי, ומובן שיש הבדל בין לדבר איתי עליו - גבר שתומך בהפסקת אי השוויון המתריסה כל כך בין נשים וגברים, ובין אישה אשר היא-היא הקרבן של החברה הגברית, אשר מתייחסת אליה בזלזול מחריד.
    זהו מצבו של כל מאבק למען קבוצות מוחלשות של בני אדם, אך זהו אינו המצב של המאבק לשחרור בעלי חיים.

    למאבק למען בעלי החיים... אין פנים. ליתר דיוק - יש פנים, והן זועקות 'הצילו!' מהרגע בו ראו את העולם אליו ייעדנו אותם, אבל החברה האנושית בוחרת, כמעט כולה, להתעלם מרצונם של בעלי החיים, ולא להבין את שפתם הברורה, כאילו שאיננו מסוגלים להבין מה "הם" רוצים. לכן - למאבק אין פנים, ואנו - פעילות ופעילים למען בעלי חיים, נראים כמגינים על כסא ריק, או יותר נכון - על מאבק ריק.
    לכן אפשר לקבל את מי שצוחק על המאבק הזה, לכן ניתן לקבל מי שאומר "חייה ותן לחיות", כשכוונתו היא "חייה ותן לי להרוג בעלי חיים". זהו מאבק אשר לכאורה חסר בנושא הקורא לשחרורו, ולכן אני, הפעיל לשחרור בעלי החיים, הופך להיות הנושא שלו, כך בעיניי הציבור.
    והנה כך, רק מתוך ההתעקשות לא לראות את בעל החיים הזועק לעזרה, נראית הטבעונות בטעות כדת - קבוצת אנשים המגינים על כסא ריק, המייצג ישו(יו)ת הנמצא(ו)ת בכל מקום בעולם, אומרות את רצונן ורק אנו מקשיבים לה(ן).

    ביקשתי פעמים רבות לשמוע מדוע בני אדם חשובים יותר, אובייקטיבית, מבעלי חיים, אך מעולם לא קיבלתי תשובה לשאלה זו, אלא רק כעס וזעזוע, שכן בשפתה של האורתודוכסיה ההומניסטית, השוואה בין אדם וחיה אוטומטית מורידה מהאדם, ולא מעלה מהחיה.

    ובינתיים, במדבר של הממשי, הנה הישויות. הן אמיתיות, מפחדות, ותיכף יירצחו. אני מסתכל על מבטן של הכבשים במשאית, ויודע שהוא כבר כבוי, ושהן מתו בשביל הנאה אנושית ממותן. חייהן ומותן הם הדברים האמיתיים היחידים במאבק הזה. כל השאר - המצאות ותעלולי לשון ומחשבה שלנו בני האדם, אשר מיועדים לאפשר את שחיטתן הנצחית. רוצים לדעת אורתודוכסיה רעילה מהי?
    להמשיך לגדל ולהרוג את הכבשים, אפילו שאנו יודעים שהן רוצות לחיות ומפחדות ממותן כפי שאנו מפחדים משלנו, להמשיך לגדל ולהרוג פרות אפילו שאנו יודעים שתעשיית המוצרים מן החי היא המזיקה ביותר לכדור הארץ, להמשיך ולעשות את הרע הזה אפילו שאנו יודעים שמעשים אלו כבר אינם תואמים לא לרוח התקופה, ובטח שלא לפניו המצולקים והכואבים של העולם עליו אנו חיים, לדרוש שחיינו חשובים יותר עד לרמה בו הם יכולים לסבול כדי שאנחנו נאכל ארוחת צהריים.
    זוהי האורתודוכסיה הגמורה - שאינה מסוגלת לקבל שינוי, בין אם מוסרי ובין אם סביבתי, ואין זה משנה כיצד נראה העולם סביבה.

    והן, המצולמות, הן כבר מתו.
    את הוידאו הזה צילמתי מתישהו על הכביש לירושלים, אני חושב.
    היום תעבור בו משאית אחרת עם כבשים אחרות.
    עוד מוות ועוד מוות.
    "חיה ותן לחיות"... אף מילה לא תוכל לכסות את צחנת המוות.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה