כותרות TheMarker >
    ';

    על הקצה

    עילה למחיקה

    6 תגובות   יום חמישי, 22/6/17, 22:42

    חשבתי שאני חוזר לדיבור שהשארתי כאן, ומצאתי דף ריק, לבן. שכחתי את הדיבור שהיה ונוסף לכך שכחתי מה באתי לומר. אפשר להגיד שיצאתי קירח מכאן ומכאן בגלל אותה מחיקה. ולא שאני מצטער עליה עכשיו, רק רציתי לראות את הסיבה לנתק, להתנתקות הכללית. כאילו מישהו הוריד את המפסק הראשי, ומישהו מפינת החדר קרא: הלו, סליחה, אני עדיין ער, מה קרה. משהו כזה פחות או יותר. אם כי לא בטוח שהמשל מתאים לנמשל. מן הראוי לחזור לאחור ולבדוק, ואם אמצא אי התאמה אז כמובן למחוק. אסור שתהיה אי-התאמה, זה החוק.

     

    זה חוק חדש יחסית. פעם האי-התאמה לא הפריעה לאף אחד. למעשה, בגלל שלא נהגתי לבדוק לאחור, והעיקר היה לדהור עם זה שאף פעם לא טועה, כלל לא ידעתי על קיומה של אותה אי-התאמה שאני סוחב אחרי לכל מקום. היא לא עלתה בדעתי עד שהתחלתי לכתוב ברשת, ואז התחיל הברוך הגדול, כשהתברר מה אני משאיר מאחור. מאז כבר אין מקום לזה שאף פעם לא טועה, ונולד זה שתמיד טועה ומדבר שטויות.

     

    בראשית היה צ'אט שהיה מחולק לשני מדורים, מדור ראשי שהיה מעין סלון שבו כולם מדברים עם כולם, ומדור עם חדרים פרטים לשיחות אישיות, וקו תקשורת מגמגם שהיה מעיף אותך החוצה כל כמה דקות. זה היה מלהיב ומתיש באותה מידה. אחר כך הקו השתפר ונפתחו אפשרויות נוספות; להצטרף לפורום כתיבה שבו כולם מדברים עם כולם, או כמו שבחרתי לעשות, לפתוח בלוג פרטי ולדבר רק עם מי שאתה מעוניין. זה היה מלהיב ומתיש באותה מידה. אחר כך הלכתי לבדוק, אולי הפורום בכל זאת מתאים יותר, וגם הוא היה מלהיב ומתיש באותה מידה. כבר לא ידעתי מה לעשות, אי אפשר לסגת ואין לאן לעבור. ואז הגיע הפייסבוק שחיבר את הקצוות; הוא בלוג אישי מצד אחד, ופורום כללי שבו כולם מדברים עם כולם, ויש בו גם מקום לדיבור פרטי כמו בצאט.

     

    על פניו הפתרון המושלם לכל מי שמבקש מקום לעבוד. אלא מה, בפועל הוא בעיקר מתיש ולא מלהיב במיוחד, לא אותי בכל אופן. כי אין התלהבות שאינה רוכבת על דיבור, חיצוני או פנימי, זה לא משנה לרוכב, העיקר שהוא עובד ומתקדם, ואילו הדיבור בפייסבוק נע במעגלים קבועים שחוזרים על עצמם, כי לא מספרים שם את האמת אלא רק את מה שרוצים להציג לפני החברים.

     

    היום אני מסודר, בלי עין הרע. יש לי שני חשבונות בפייסבוק, אחד אישי משפחתי וחברים קרובים, ואחד כללי יותר שמגיע עד לוויכוחים פוליטיים. ונוסף לכך יש לי חמישה בלוגים בקפה שביניהם אני מטייל. אז נכון שהיום אף אחד לא מדבר אתי, אבל עם כל כך הרבה מקום לדבר, זה לא ממש משנה.


    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/6/17 15:15:
      ברומא התנהג כמו רומאי, ועל אחת כמה וכמה בפייסבוק. לגבי אלה שמדברים או לא מדברים אתי, מכל מלמדיי השכלתי, ולכן הדיבור והשיחה חשובים בהחלט, אי אפשר לזלזל, סתם נחמתי את עצמי, וחוץ מזה אני לא יכול להתלונן כי אני בעצמי כמעט לא מדבר עם אחרים.
        23/6/17 14:44:

      מעניין מאד החשבון פייסבוק  שלך כמו לכולם...חברים ילדים סבא וסבתא...ונכדים.
      ברכות לימי הולדת ואירועים ולייקים אחד לשני....בקיצור שמח אצלך!


      בקפה יש גם מיליון אנשים ביום .. עוברים ומתנדפים!

      אז מה חשוב מי מדבר איתך?.. העיקר אתה כותב וכותב וכותב... וזה טוב!

      ..

        23/6/17 13:21:
      נפלאות השחרור של הטעויות, זה יפה, אם מותר לאמץ. בדיוק הכנסתי תוספת לפוסט ובה אני טוען שאף אחד לא מדבר אתי, אז אל תשים לב שימי, לא התכוונתי אליך.
        23/6/17 13:16:
      נפלאות השחרור של הטעויות. באשר לשטויות אני בעד כמה שיותר, כי בלעדיהן, סתם נהיה אנשים רציניים שעושים כל הזמן רק מה שצריך...
        23/6/17 12:26:
      אין כמו התחלה חדשה, אפילו אם היא סתם תגובה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן (1)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין