כותרות TheMarker >
    ';

    אזוטריקה מיוונית esoterikos פנימי שבצנעה

    חלק מהכתיבה כאן אינו כדי לספק תשובות יעדו כדי למלא חלל/חסר. הכתיבה מושקעת כדי לתת לקורא חומר בסיס לאחוז בו, אולי כלים או משהו בכיוון "האחר". מדע ברובו מסיק מעולם החומר וכבודו במקומו מונח, כאן מדובר בנושאים מעולם העל חומר. דהיינו האנרגיות המובילות ואשר שם הכל מתחיל, משפיע וגורם לדברים לקרות..

    0

    שאגת הזעם, הכאב או האריה השואג, תל חי, החיבור הסמוי למקור

    30 תגובות   יום שבת, 24/6/17, 01:14

     

    ''

     

    הרבה מכירים את פסל האריה השואג שנמצא בקיבוץ תל חי. אינני יודע כמה מכירים בו את ההיבט הסמוי, האזוטרי (Connection).

    פסל זה פוסל בידי הפסל אברהם מלנקוב ז"ל בסביבות שנת 1925 והוא עשוי מאבן שחם. האריה מפוסל בסגנון פיגורטיבי עתיק ובהשראת תבליטים מספוטמיים. פני הפסל פונים לצד מזרח וראשו מורם בשאגה.

    האופן בו שואג האריה, כשראשו כלפי מעלה אינו מסמל כוח או ניצחון, אלא מהווה שאגת כאב. סגנונו של הפסל היה לאבן דרך של האמנות הכנענית.

     

    בימים ההם כאשר הגיעו החלוצים הצעירים מארצות אירופה, הם היו משכילים ובוגרי אוניברסיטאות אשר וויתרו על קריירה למען גאולת המולדת. עבודתם הייתה קשה והם החלו התיישבותם בייבוש הביצות.

     

    בניהם היו גם בוגרי פקולטות מפורסמות לאומנות באירופה.

    גם היה אחד בוגר פקולטה לאומנות הפיסול אשר שמו היה אברהם מלנקוב.

    האיש לא חסך מעצמו ולמרות עייפותו הוא לא וויתר על אהבתו לפיסול וגם לאחר יום קשה בשדות. מידי סיום יום וכאשר שאר החברים הולכים לנוח מהעייפות, היה אברהם מלנקוב יוצא עם כלי הפיסול ובשקדנות ביצע את עבודת הפיסול המיוחדת לו.

     

    העבודה השקדנית נמשכה זמן רב. עם הזמן חבריו החלו להתבדח על חשבונו והיו כאלה שאמרו שהאריה שלו דומה לחתול.

    בין החברים היו כאלה אשר גם הם היו בוגרי פקולטות. גם להם הייתה את השכלה מתאימה באומנות הפיסול. גם הם למדו ויודעים את כל פיגורות, סגנונות פסלי האריות מאז שחר פיסול האריות בעולם. גם הם ביקרו במוזיאונים וכו'.

     

    אבל פסלו של אברהם מלנקוב היה שונה לחלוטין מכל מה שהם למדו ראו וידעו.

    לאף אחד לא היה שמץ הבנה מה אברהם מלנקוב מפסל, דהיינו מה הסגנון..

    מה שהוא עשה לא היה מוכר להם משום ספר או מוזיאון היסטורי המראה גם פסלי אריות וסגנונות מימים עברו.

    מלנקוב המשיך בשלו והוא פיסל "עצמאי פתוח ומהראש" וזה היה אסור.. הוא היה צריך לעשות את אומנותו בדרך שלימדו אותו באוניברסיטה אך הוא לא עשה כך.

     

    הבוטות נמשכה והיו גם כאלה אשר יצאו בלילות ועשו את צרכיהם המכוערים על ומאחרי הפסל המתגבש. בסופו של יום בשדות, כשהיה האמן מגיע אל עבודת הפיסול הוא ספג את בושתו בשקט. מבלי להגיב על הבוטות הנעשית בשם הצחוק והבדיחה של המשועממים הזקוקים לגירויים..

     

    העבודה בשדות הייתה קשה. האיש אברהם  נפגע קשות אך לא נטש את עבודת הפיסול. העבודה הייתה רבה ונמשכה זמן רב. עם חלוף השנים וכאשר האומן סיים את עבודת פיסול האריה השואג. הוא אברהם מלנקוב ארז את חפציו וחזר לאירופה הקרה. ליבו היה שבור עליו והוא לא העז להתלונן.

     

    לאחר המלחמה וכאשר הוקמה מדינת ישראל. בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת החלו חפירות ארכיאולוגיות ברשותו של הפרופ' יגאל ידין באזור מגידו וחצור אשר בגליל.

     

    בחפירות אלו נתגלו ממצאים מרהיבים ובין השאר נמצאו גם שרידי פסלי אריות זהים לפסל אשר פוסל ע"י אברהם מלנקוב. הסוג וסגנונו של מלנקוב הינו חסר תקדים כי הוא אינו בסגנון מזרחי, סיני או אירופאי.

     

    במילים אחרות. עד לרגע הגילוי בחפירות, היו פסלי אריות אלה בחזקת נעלם. פיסול עתיק אשר נקבר אל מתחת לאדמה לפני אלפי שנים והוא או דוגמתו במשך אלפי שנים לא ראו אור עולם.  

    מעניין, מה הייתה הסגולה הסמויה, הנסתרת אשר חיברה אדם ספציפי זה, אל חיבור ספונטאני, אינסטינקטיבי. אל האדמה אשר מתחתיו ואל השוכן בה בתוכה ומחוצה לה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      .

      .

      ''

        29/6/17 21:55:
      חזרתי. יש דברים בלתי מוסברים, אני מאמינה שאינם מקריים למרות שלא תמיד אנו מבינים מה הם מנסים לומר לנו.
      .
      היי
      ממליץ לך לעבור אל הפוסט הבא
      אני חושב ששם הרחבתי
      תודה על התגובה, ביי לבנתיים

      .

      .

      ''

        29/6/17 16:14:
      אכן זהו יומן לימוד ראוי. לפחות אני למדתי ממך (וכמו שאני רואה, גם עוד כמה חברים פה בקפה). בלי ספק הסבר מענין לפסל שלמדנו בבית הספר, ביקרנו בטיול שנתי כזה או אחר ואחר כך עם הילדים והתיחסנו אליו כלאחר יד. תודה
      .
      יורם יקר.
      עכשיו הגבתי לך ובפוסט ניפרד אתה והקוראים מוזמנים
        29/6/17 21:55:
      חזרתי. יש דברים בלתי מוסברים, אני מאמינה שאינם מקריים למרות שלא תמיד אנו מבינים מה הם מנסים לומר לנו.
        29/6/17 16:14:
      אכן זהו יומן לימוד ראוי. לפחות אני למדתי ממך (וכמו שאני רואה, גם עוד כמה חברים פה בקפה). בלי ספק הסבר מענין לפסל שלמדנו בבית הספר, ביקרנו בטיול שנתי כזה או אחר ואחר כך עם הילדים והתיחסנו אליו כלאחר יד. תודה

      .

      .

      ''

        אתמול 12:43:
      * אני כל כך נרעשת מהגילוי הזה שהאריה אינו שואג בגאווה אלא בכאב, וכל כך המומה מזה שבעצם גם אני לא שמתי לב לזה שאינני יכולה להתרכז בשום דבר אחר. אצטרך להרגע ולחזור כמובן מאוחר יותר. איך אף אחד מרוב באוכלוסיה לא שמה לב לעובדה הזו, שהרי כל מי שמכיר בעלי חיים, מכיר אריות רואה ברור שזו שאגת כאב ולא גאווה, ממש לא קשה אפילו לראות זאת, צריך רק לשים באמת לב, ולא לאכול אוטומטית מה שמאכילים אותכם. לשים לב, ואני אומרת זאת כמובן גם כלפי. אחזור אחר כך כמובן, די מעוצבנת על עצמי כעת.
      .

      סמדר יקרה, השארתי את התגובה שלך לסוף.

      המלל שלך מדבר בעד עצמו.

      הבאתי לקהל הקוראים נושא, גירוי.

      כל אחד והגירוי וההבנה הברורה שלו לנושא הגס.

      אני מוסיף שאין צורך להוסיף שגסות מתקיימת מסביבנו ואצלנו גם כיום ובכל תחומי החיים.

      מרוב עצים לא רואים יער, זאת החברה שאנו חיים בה.

      שיכתבו לילדים שלנו היסטוריה תיירותית.

      .

      .

      ''

        היום 8:13:
      אין ספק שיש חיבור בין עולמות של מעלה ועולמות של מטה. הפוסט מעולה! תודה לך.
      .
      .
      יפה שאת רואה את ההיבט הסמוי והקשר בין מעלה ובין מטה
      ניפלאות החיבור, השראה -
      הניגלת לנו במלוא הדרה ומחיי היום יום של האחר
      תודה על הביקור

      .

      .

      ''

        אתמול 20:29:
      תודה על העלאת הדמות המסקרנת (והזנוחה).
      .
      היי מכבית. תודה על התגובה והמילה המתאימה (הזנוחה)
      לזה התכוונתי
      זנחו, שכחו ונתנו לו למות ערירי בבי"ח רמבם בחיפה
      עשו עוול להיסטוריה אבל "הוא" הסמל, הפסל נישאר ולעד
        26/6/17 08:13:
      אין ספק שיש חיבור בין עולמות של מעלה ועולמות של מטה. הפוסט מעולה! תודה לך.

      .

      .

      ''

        היום 19:55:
      שקדנותו של האיש מעוררת השראה.
      .
      שימי יקר
      נכון, מין ההשראה הזאת כתבתי
      אדם משכמו ומעלה
      חבל שעטפו והעלימו אותו במרתף
      תודה על העלאת הדמות המסקרנת (והזנוחה).
        25/6/17 19:55:
      שקדנותו של האיש מעוררת השראה.

      אהובה יקרה

      הנושא של הממצאים הארכיאולוגיים שבה גם אותי

      בפועל אברהם מלנקוב עמד על אדמה אשר מתחתיה –

      היה דבר סמוי

      מין ההשראה, החיבור והתת מודע יצר את עבודתו המדיפה כל פעם ומחדש נצח...

      יהי זכרו ברוך

        25/6/17 12:43:
      * אני כל כך נרעשת מהגילוי הזה שהאריה אינו שואג בגאווה אלא בכאב, וכל כך המומה מזה שבעצם גם אני לא שמתי לב לזה שאינני יכולה להתרכז בשום דבר אחר. אצטרך להרגע ולחזור כמובן מאוחר יותר. איך אף אחד מרוב באוכלוסיה לא שמה לב לעובדה הזו, שהרי כל מי שמכיר בעלי חיים, מכיר אריות רואה ברור שזו שאגת כאב ולא גאווה, ממש לא קשה אפילו לראות זאת, צריך רק לשים באמת לב, ולא לאכול אוטומטית מה שמאכילים אותכם. לשים לב, ואני אומרת זאת כמובן גם כלפי. אחזור אחר כך כמובן, די מעוצבנת על עצמי כעת.

      .

      שיח יקר

      הבסיס הראשוני היה להקים גלעד אבנים פשוט לזכר הנופלים וזהו.

      הרעיון לפסל בא מין ההשראה של מלנקוב אשר גם הציע וגם התנדב לעבוד לאחר שעות העבודה.

      מכאן זה התחיל והתגלגל אל בושה וחבל.

      קולונל מרגולין ואחרים נכנסו לתמונה בהמשך.

      יהי זכרו ברוך.

      .

      .

      שטוטית יקרה

      תודה על הביקור והתגובה

      אהבתי לשמוע ממך שלבסוף עבודתו ניצחה..

      זה הוא, זאת עבודתו ותודה לו

      .

      .

      צחי שלום

      טוב שאתה מכיר את הנושא ונותן לדוגמא

      את הצייר אורי רייזמן מקיבוץ כברי

      בשורה התחתונה גם זה וגם זה מכוער

      המשך יום נעים לכולנו

      .

      .

      דודי יקר

      נכונים דבריך, אבל עדיין זאת הייתה תקופה אחרת

      לא מתאים, משהו שם היה חולה וחבל

      מנהיגי הישוב ידעו, גם יצחק שדה ידע........

      .

      .

      גילה יקרה

      האגו של אנשים יכול לעשות הרבה דברים

      אבל כאן זה עבר את ההיגיון

      כשבחנתי את עצמי כיצד אני הייתי נוהג

      התוצאה הייתה בלבול וכישלון

      תודה על הביקור

      .

      .

      חיוש יקרה

      את כיוצרת ככותבת יכולה להבין להרגיש ולעשות כבוד

      במקרה הזה ההפקרות ערבלה אצלי קצת דברים בראש

      זאת הסיבה לפוסט

      אבל האיש עצמו היה גדול מהחיים

      תודה על התגובה

        25/6/17 00:19:

       תודה על ההסברים היפים על  פסל האריה -

      וגם על האומן : אברהם מלנקוב ז"ל עצמו  - היוצר הדגול.

      מעניינים גם התגובות של האנשים השונים באותו זמן-

      והממצאים המעניינים שנתגלו בחפירות הארכאולוגיות.

       שבוע טוב וחודש טוב ומבורך.

       בברכה

       אהובה.

        24/6/17 23:29:
      סיפור בהחלט מרתק ומעניין אבל נדמה לי שלקולונל מרגולין מפקד הגדוד, שמע שהחייל אברהם מלינקוב הוא בוגר האקדמיה לאמנות, שחרר אותו מהשגרה החיילית והעמיד לרשותו אהל מיוחד וחומרים, שיוכל לעסוק באמנות הפיסול שבו בזמן אנשי הישוב אכלו מרורים מהקמת הישוב היהודי ולא יכלו לשאת את עצם העניין שאברהם התעסק באמנות ופחות במאמץ הקמת הישוב..כשפרצו המהומות והשלטון לא עשה כלום לבלימת פגיעות הרצח ביהודים, הודיע מלניקוב לגנרל מרגולין שהוא מפסיק להתעסק באמנות והוא מתכוון להשתתף במאמץ ההגנתי של הישוב.. יאמר לזכותו שבעניין האריה השואג הוא ראה דברים שאחרים לא ראו ורק כשהתגלו הממצאים הארכאולוגים הבינו כמה גדולתו באמנות !
        24/6/17 22:07:
      כל הסיפור הזה מרתק. עצוב יחס החברים לפסל ולפסל. אבל בסוף הוא ניצח האריה השואג ניצב בתל-חי עד עצם יום זה.

      .

      ''

        היום 6:25:

      מעניין ומשכיל.

      מה שאותי מפליא בסיפור, זו היתייחסות הסביבה,

      הרי מדובר,כפי שתארת, באינטלקטואלים מביני תרבות.

      ההסבר שאני יכול לחשוב עליו ,הוא שהחלוצים ציפו למשהו בסיגנון

      מתאים לתקופה...אם בכלל היה זה הזמן לעסוק באומנות...

      .

      הקטע שנגע בי זה הטעות בשיפוט, הביזוי ההשפלה

      מישהו פעם אמר:

      יחסו של האדם אל מי שלא מתנהג כמותו ואינו שותף למנהגי העדר היה

      תמיד מאוד אכזרי, החריגה הנ"ל נמצאת בכל שדרות החיים של האדם

       

      תודה על התגובה


        24/6/17 11:47:

      מעניין  והוסיף לי יידע.

      תופעת הזלזול ואפילו הוקעת אנשי האמנות,,שאינם עובדים מספיק

      בשדות, מוכרת לי היטב מספורו של הצייר אורי רייזמן מקבוץ כברי

        24/6/17 11:09:
      אווירה של ארץ ישראל עשירה בתשעה קבין של מסתורין אין ספק שהפסלים הקדמונים העבירו למלניקוב חמישה קבין של יצירתיות כנענית או שמא חתית. מידע אישי:" יצחק שדה שהיה ממקימי הפלמ"ח היה אף הוא פסל אבן והוא עזר למלניקוב בסיתות הארי השואג, לפסל בסדר גודל שכזה דרושות לפחות תריסר ידיים"
        24/6/17 10:19:
      תפיסת עולם, אמונה, קוד אמנותי, ועמדה אישית הן כנראה חלק בלתי נפרד מביקורת, זוהמה אנושית, וצדקנות.
        24/6/17 08:20:

      בוקר טוב של שבת עמנואל חברי נשיקה

      היה מעניין ומחכים הסיפור העצוב של אברהם האמן

      גם הוא חזר לאירופה כשליבו "שואג " בכאב ובשתיקה רועמת ממש כמו

      תנוחת פסל  האריה שעיצב.

      כשקראתי את שכתבת על מה שעוללו לו הסביבה וחבריו / מרעיו

      ליבי ניכמר עליו

      הרי אמן זהו אדם אשר נעזר בכישרון יצירתי כדי ליצור אמנות

      האמן - זהו אדם שמביא את היחודיות והמקוריות  וזה מה שעושה את היצירה למופלאה.

      למה הכוונה ? :( כמה מישפטים פילוסופיים שעלו בראשי כרגע)

      *   זה כמו שאכתוב שיר מרחשי ליבי ואנשים יבקרו וישללו אותו - הרי זו יצירתי !

           והכתיבה שלי - מייחדת  אותי מכותבים אחרים ואם כולם היו כותבים אותו

      דבר יוצרים באותה תבנית - הרי היה הכל כל כך משעמם!

      *  גם אלוהים ברא את הארץ - רב אמן - האם מישהו חלק על אותה יצירתיות? /

           האם מישהו ניסה לשנות ? 

      *  מאז ילדותי כשאני מביטה בתמונה של מונה ליזה ( וזו דעתי האישית ) אינני מוצאת בה

           בדמות-  יופי כל שהוא ואני אישית לא הייתי תולה על קירות ביתי את התמונה.

           אבל אין חולק שהצייר ליאונרדו דה וינצ'י  הוא אמן ענק ויצירותיו מרשימות מאוד

           גם ליאונרדו שימש השראה להערצה, מחאה, לעג וחיקוי

           זהו מנת חלקם של אמנים - יש שיאהבו  את יצירותיהם ויש שלא .

      * כוכב אהבה ושבת נהדרת

      תודה על השיתוף המעניין והמחכים שהבאת לנו


       





        24/6/17 06:25:

      מעניין ומשכיל.

      מה שאותי מפליא בסיפור, זו היתייחסות הסביבה,

      הרי מדובר,כפי שתארת, באינטלקטואלים מביני תרבות.

      ההסבר שאני יכול לחשוב עליו ,הוא שהחלוצים ציפו למשהו בסיגנון

      מתאים לתקופה...אם בכלל היה זה הזמן לעסוק באומנות...

      בוקר טוב ונעים

      את השרידים שמצאו ראיתי במוזאון תל חי כשהייתי חייל

      בוויקי קצת מלבינים ומיפים את ההיסטוריה

      אז שיהיה להם לבריאות אני לא מתעסק עם וויקי

      אבל בשורה התחתונה את תסכימי שהוא היה אדם משכמו ומעלה

      מאנשים כאלה גדלנו, יהי זכרו ברוך

      תודה על התגובה הראשונה *חיוך

        24/6/17 02:02:
      עצוב . אנשים שהם חרפת המין האנושי . זו אומנות לספוג את כל כאב ההתעללות בשקט בשקט עד שסיים עבודתו . חוץ מהאריה השואג בתל חי היכן הושמו שאר פסליי האריות שנמצאו בחפירות ? אברהם מלניקוב יהי זכרו ברוך . אגב , בויקפדיה כתוב שהוא נפטר בחיפה וניטמן בכפר גילעדי .