הספרון של עמוס עוז - "שלום לקנאים שלש מחשבות". הביקורת על הספרון של אברהם בורג - מאמר ב"הארץ" היום - "עמוס עוז, פנאט של פתרון שתי המדינות". ואני הקטן, מעז כאן להוסיף את דעתי במלוא הצניעות המתבקשת כי שניהם צודקים, אבל שניהם טועים מכיוון שהם דנים על דברים שברומו של עולם, נכונים וידועים, אבל טועים בכך שחוסר האפשרות להגיע להסכם עם הפלסטינים נמצא במקום אחר, שהוא מחוץ לעניינים הנכבדים ששניהם חושבים שהם הבעיה בסכסוך עם הפלסטינים. והבעיה, לדעתי היא במקום אחר לגמרי: בשלטונו בו העשור של בנימין נתניהו, לדעתי - השקרן הלאומי - שגרם לריקבון מוסרי שבו נאנקת ישראל, ללא קשר לסכסוך עם הפלסטינים. רק הבראת ישראל מהריקבון המוסרי תאפשר לישראל לדון עם הפלסטינים בידיים נקיות. רק אז יתאפשר דיון לעניין האמתי שעליו הסכסוך נסוב זה יותר ממאה ועשרים שנים. הריקבון המוסרי שגרם בנימין נתניהו לישראל מונע ממנה לגשת ולדון עם הפלסטינים לבעיות האמתיות שבגללן נגרם הסכסוך לפני שנים רבות כל כך.

הספרון של עוז והביקורת של בורג עליו הם דברים החשובים להבנת הסכסוך אבל אינם יכולים לעזור לפתרון הסכסוך כל עוד בנימין נתניהו שולט בישראל, מנסה להורידה מהדמוקרטיה הנהוגה בה מיום הקמתה אל דרך פוליטית משונה, שבה מעורבבים, דת, אמונות משיחיות מוזרות, רמייה תוצרת נתניהו בכל דרכי השלטון ואכיפת החוק, ראש תביעה כללית משוחד על ידי נתניהו, מעשים פליליים שבהם נחשד נתניהו על ידי המשטרה ונחקר בה כבר זמן רב אבל במקביל מנדלבליט מזנב בחקירה ועושה כל מה שביכולתו על פי החוק כדי לעקב אותה עד בוש ורק בית המשפט העליון נשאר עדיין כמגן בודד מול שלטון הרמייה של בנימין נתניהו.

על כן הרשיתי לעצמי - אני הקטן, בצניעות המתבקשת, להיכנס בוויכוח האקדמי החשוב בין עוז הסופר לבין בורג הפוליטיקאי בדימוס, ולציין את המכשול היחיד לתחילת דיונים על שלום בינינו לבין הפלסטינים: השלטון הלא מוסרי של בנימין נתניהו. כן נכון, גם החמאס מפריע אבל במידה זעירה לעומת שלטון נתניהו.

ועוד פרט קטן, לדעתי חשוב: הימין העמוק בישראל שם מבטחו על משענת קנה רצוץ -נשיא ארצות הברית דונלד טרמפ. הוא בדרך להדחה, ללא כל ספק. הוא האסון העולמי. בנימין נתניהו הוא האסון הפרטי שלנו הישראלים.