כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    זיכרונות המזכיר

    18 תגובות   יום שבת, 24/6/17, 15:25

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

     

     

     

    לא מכבר  הלך לעולמו חבר קיבוצך יוסי פיקרסקי.

    עוד אחד מאלה שהתפלחו לפניך.

    הצוציק היה בסך-הכל רק בן 75 אבל שְבַע אירועים מוחיים שסופם היה גם עיוורון טוטלי. עלייתו השמימה הייתה גאולה מייסורים.

    לך היו כמה וכמה התחככויות עם יוסי פיקרסקי.

    תעזוב בשקט את הסיפור של  elex (המפעל לכרסומות ממוחשבות שקבר את קיבוץ יזרעאל עמוק באדמה) , יוסי ניחן בחוש טבעי לעסקנות ציבורית מועילה.

    הוא היה גם גזבר הקיבוץ וגם שליח ל"הבונים" באוסטרליה ובכלל השתייך לציבור האוסטרלי בקיבוץ יזרעאל. בכמה וכמה ארועים כיכב הבחור כנציגנו מול המוסדות. 

    ביניהם ייזום פגישות עם פנחס ספיר ועם יוסף אלמוגי בקשר לבניית חדר האוכל (זה של עכשיו).

    ''

     

    אבל אתה מנסה להיזכר במשהו אחר.

    למה ואיך ומאיפה בחרו בך לקדנציה שנייה של מזכיר הקיבוץ?

    אלה, בערך, עיקרי הדברים הזכורים לא רק לטובה.

    בסוף הקדנציה הראשונה שלך כמזכיר הקיבוץ החליף אותך גדעון טלטש (צעיר ממך ב-10 שנים). אתה זוכר איך בסוף החפיפה, אחרי שפרסת לפניו את כל הפלונטר של המיזכור, שאל אותך הבחור: בסדר, הבנתי אבל איפה פה העבודה? 

    אתה כמעט נפלת עם הכסא לאחור וגם התפוצצת מצחוק.

    כשהתאוששת אמרת לו

    "אני יוצא מהדלת הזאת ואחרי חמש דקות מקסימום הדלת תפתח והעבודה תיכנס, שלא ידאיג אותך"

    . את גדעון טלטש החליף כמזכיר נפתלי סְלוֹמֵן הנודע בשם "תוֹלִי". תולי היה מה"אנגלוסקסים" של קיבוץ יזרעאל. הוא הגיע יחד עם "גרעין גניגר" שהשלים את הקיבוץ ב-1958. המנטליות הקיבוצית של החבר'ה האלה הייתה בהחלט שונה מזאת של החברים הצברים, ובכמה עניינים, אפילו יותר מוצלחת.

    איך שלא יהיה, תולי הביא אל תפקיד המזכיר מן גישה של "לא כל כך צריך מזכיר כמו שהיה מקובל עד עכשיו ועדיף שהכל יסתדר בלעדיו".

    בכלל היו לו כל מיני "יציאות" לא מובנות ולא כל כך חביבות. 

    ''

    אתה עבדת אז בנגריה.

    חוץ מהנגרייה היה הראש שלך כולו רק בעסקי תאטרון בתנועה הקיבוצית.

    בוקר אחד הוזמנת לחדר המזכיר. היו שם כמה חברים מהמזכירות ומוועדת המנויים (לא זוכר בדיוק מי) ומשום מה יוסי פיקרסקי בראשם.

    כולם יחד הציעו לך לחזור ולהיות מזכיר הקיבוץ גם מפני שלא מוצאים אף אחד אחר וגם מפני שהמצב הקיבוצי ביזרעאל הוא לא מי יודע מה.

    האחרים יצאו ויוסי פיקרסקי ואתה נשארתם בחדר לבדכם. יוסי המשיך לתבוע ממך להיענות לבקשה וטען שהמצב חמור ביותר, יותר ממה שהחברים תיארו ושצריך לקחת את העניינים בידיים ושיהיה פה בעל-בית כמו פעם.

    אתה זוכר מצויין שטענת כנגדו שמה פתאום יבחרו דווקא אותך לעוד פעם המזכיר ושזה לא בא בחשבון ושטוב לך לעבוד בנגרייה (מרכז כמובן) וגם לעסוק בכתיבה ובבימוי ולא בשום דבר אחר.

    יוסי פיקרסקי התעקש ולא ויתר. בשלב מסויים הוא כמעט בכה בדמעות מרוב דאגה למה שיהיה אם אתה תמשיך לסרב.

    אם אתה זוכר נכון, אז הסכמת להבחר כמזכיר רק בגלל הדמעות של יוסי.

    אתה גם זוכר שהמזכיר, נפתלי סלומן לא נוכח בכל הסצנה הזאת ואתה לא זוכר בדיוק למה, אולי מפני שהוא לא אהב את הסיפור ואולי מפני שחברי המזכירות התייאשו מכל הצורה של עבודת המזכיר והלכו לחפש מישהו אחר.

     

    ''

    מי שקורא את כל הנ"ל רשאי בהחלט לחשוב שיש פה איזו חזרה כללית על מה שאחת מקוראותיך ( הכותבת לאחאב בנך, המעלה את הזיכרונות באינטרנט), אהובה קליין, ציינה  בתגובה לרשימה קודמת:

    "זה לא פלא שכל פעם שהחברים בקיבוץ נתקלו בבעיות הלכו ישר לאביך היקר איש האשכולות.  הוא תמיד הציל את המצב  ועל כך יישר כוח!  כן ירבו כמוהו בישראל.  המשך שבוע טוב ויצירתי.   בברכה  אהובה."

    יכול להיות שבתוכך אתה מסכים עם  אהובה קליין אבל ההיגיון הקר שעוד נותר בך גורס שהמחמאה גדולה מדי וזה לא בדיוק מה שקרה. למה? אתה, כמו כולם, יודע שבתי הקברות מפוצצים מאנשים שאי אפשר היה להחליף אותם.

    ואתה גם יודע שאנשים אחרים חשבו עליך כל מיני דברים רק לא שאתה מי יודע מה חכם גדול וגיבור נורא. 

     

    ''

    לפני כמה ימים שאלת את חברך דריק דוידסון (גם הוא אנגלוסקסי במקור) אם הוא זוכר מה זה כל הענין עם החלפת המזכיר ולמה בחרו דווקא אותך למזכיר.

    דריק אמר שהוא לא זוכר. מה שהוא כן זוכר זה שההתנהלות של תולי כמזכיר לא נראתה גם לו וגם לכמה אחרים. מה לא נראה לו? שאלת.

    הוא השיב שהוא לא בדיוק זוכר, אבל מה שהוא כן זוכר שגם ההתנהלות שלך כמזכיר, גם היא לא תמיד מצאה חן בעיניו בכלל. 

    אתה הופתעת ושאלת אותו מה רע עשית?

    ההוא השיב בלי למצמץ:

    "אני הייתי אז סדרן עבודה. כמה חברים שהסתכסכו אתי בענייני סידור עבודה הלכו אליך ויללו על זה שאני עושה להם את המוות. מה שאתה עשית בנידון היה לזמן אותי לחדר המזכיר ולהציע לי להתפטר מהתפקיד".

    "נו?" שאלת "ואתה התפטרת?"  הוא אמר שכל הסיפור היה בגלל זה שבשעת השכבת הילדים (בלינה משותפת) הוא לא הסכים לטפל בכלום ורק דרש מהחברות והחברים האלה שיעזבו אותו בשקט ושיתפסו אותו רק בשעות העבודה.

    "נו?" המשכת. דריק המשיך: "אני אמרתי לך שאתה יכול להזדיין ואני לא מתפטר."

    אתה דווקא אוהב את הסיפור הזה, אותו שכחת לגמרי לגמרי.

    ''

    מה שאתה כן זוכר מצויין בתחילת המיזכור השני מ-1974 ואילך, זה שלפני שהספקת לקנח את האף ולהגיד "ג'ק רובינסון" נפלת ישר לתוך פלונטרים נוראיים, כמו המריבה המכוערת בין שלוש אחיות המרפאה, מה שהפחיד וציברח את כל הקיבוץ.

    על הפלונטר המסריח של תכנון חדר האוכל החדש וגם, למשל, לתוך הפלונטר של סילוק משפחה עם ארבעה ילדים שהגיעה לא מזמן ושהסתבר שהאבא הגיע הנה לא בגלל ציונות וסוציאליזם אלא בשביל לנטוש ולהשאיר פה את האישה והילדים ולהשתחרר מהצרות.

    מיותר לציין שהעונג להתעסק בדברים האלה היה כולו שלך וגם זכור מאוד מאוד מאוד לא לטובה.

    אבל על יוסי פיקרסקי לא התרגזת.

    מפני שהבחור הזה, עד כמה שאתה זוכר, לא כעס ולא רגז על אף אחד בחיים שלו. 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/6/17 11:32:
      אה, וזה ממש לא נכון הקלישאה הזאת, או לפחות לא מדויק, יש אנשים שאי אפשר להחליף אותם!!!
        29/6/17 11:31:
      פיסות החיים האלו, מררררתקות
      תודה על הסיפור. (מזכיר או מזקיר, מוכרת לי ה(א)חריות הלזו מאפיזודה חריפה בחיי, וכו-לה הייתי אחראית על המתנדבים שעבדו בבננות) https://www.youtube.com/watch?v=oRukGRAMIyk
        28/6/17 16:01:

      צטט: ד. צמרת 2017-06-27 20:51:56

      צטט: א ח א ב 2017-06-25 16:26:31

      צטט: ד. צמרת 2017-06-25 15:15:17

      המזקיר(המזכיר) והמזכירה עשו תורנות מטבח בחדר האוכל ו......... אני מכיר מקרוב לפחות 16 קיבוצים אך מעולם לא שמעתי על חברה שהתמנתה למזכיר המשק, תשאל את אביך שיספר לנו את סיפורה של המזכירה של קיבוץ XY

      קטונתי מלחלוק על חוות דעתך המלומדת והמנומקת. 

      דא עקא, ביזרעאל היו לפחות 5 נשים שמלאו את התפקיד וככל הנראה לא זוכר את כולן. (לא משמועה אלא מהיכרות). מעבר לכך קיבוצניקים הם בני אדם ואינם שונים משאר הבריות. 

       

      יפה, פעם ראשונה שאני לומד שהיו נשים בתפקיד.אולי נבקש מאביך שיספר לנו קצת כיצד שברה המזכיר(ה) הראשונה את תקרת הזכוכית.

      מעולם לא הייתה תקרה כזו. דווקא בתקופת הלינה המשותפת, נשים היו חופשיות הרבה יותר לבחור תפקידים בעלי השפעה, להתקדם וגם להצליח. מבחינה זו (וגם מעוד כמה) הקיבוץ צעד הרבה הרבה לפני המדינה. 

      סליחה אם אני הורס מיתוס. 

        28/6/17 10:43:

      אחאב חברי נשיקה

      היה מעניין ועצוב לקרוא את הזיכרונות של אביך היקר הפעם

      יהי זיכרו ברוך של חבר הקיבוץ יוסי .פ .

      כבוד גדול נפל בחלקו של אביך שביקשו ממנו ואף יוסי ז"ל התעקש שישמש כמזכיר

      אהבתי מאוד להתבונן בציורים שאביך צייר הצבעוניות והחיות בהן משקפת

      את הצבעוניות שניחן אביך

      ואת זה כולם היטיבו לראות (-: שם בקיבוץ

      * כוכב אהבה ויום ניפלא ובריאות טובה ודש חמה לאביך היקר

        28/6/17 09:51:
      צוציק אבל תחמן..יהי זכרו ברוך.
        27/6/17 20:51:

      צטט: א ח א ב 2017-06-25 16:26:31

      צטט: ד. צמרת 2017-06-25 15:15:17

      המזקיר(המזכיר) והמזכירה עשו תורנות מטבח בחדר האוכל ו......... אני מכיר מקרוב לפחות 16 קיבוצים אך מעולם לא שמעתי על חברה שהתמנתה למזכיר המשק, תשאל את אביך שיספר לנו את סיפורה של המזכירה של קיבוץ XY

      קטונתי מלחלוק על חוות דעתך המלומדת והמנומקת. 

      דא עקא, ביזרעאל היו לפחות 5 נשים שמלאו את התפקיד וככל הנראה לא זוכר את כולן. (לא משמועה אלא מהיכרות). מעבר לכך קיבוצניקים הם בני אדם ואינם שונים משאר הבריות. 

       

      יפה, פעם ראשונה שאני לומד שהיו נשים בתפקיד.אולי נבקש מאביך שיספר לנו קצת כיצד שברה המזכיר(ה) הראשונה את תקרת הזכוכית.

        27/6/17 20:02:
      התפלח הצוציק...
        26/6/17 18:23:

      צטט: א ח א ב 2017-06-25 16:26:31

      צטט: ד. צמרת 2017-06-25 15:15:17

      המזקיר(המזכיר) והמזכירה עשו תורנות מטבח בחדר האוכל ו......... אני מכיר מקרוב לפחות 16 קיבוצים אך מעולם לא שמעתי על חברה שהתמנתה למזכיר המשק, תשאל את אביך שיספר לנו את סיפורה של המזכירה של קיבוץ XY

      קטונתי מלחלוק על חוות דעתך המלומדת והמנומקת. 

      דא עקא, ביזרעאל היו לפחות 5 נשים שמלאו את התפקיד וככל הנראה לא זוכר את כולן. (לא משמועה אלא מהיכרות). מעבר לכך קיבוצניקים הם בני אדם ואינם שונים משאר הבריות. 

      תגובה לד. צמרת, אני מצרף רשימה של כל הבחורות שהיו בתפקיד המזכיר של קיבוץ יזרעאל:
      מרים דודסון, נעמי עמית, פיליפה סגל, ניצה הלוי, דינה בוקמן, ניצן ריבלין פלדמן, רחל מטלון, שולמית ויטלסון. 
       פרט מעניין לפמיניסטים - כמה וכמה מזכירים גברים עזבו את הקיבוץ לאורך כל השנים. כל הבנות הנ"ל יושבות פה לתפארת עם ישראל, אמן.
      אני מבקש ממך לצרף את הדוא"ל הזה על יד מה שענית אתה לד. צמרת.
      אמנון בקר

        25/6/17 16:27:

      צטט: קנולר 2017-06-25 13:15:55

      הרבה פעמים נוכחתי ב"ספר הזכרונות" הזה כי למרות דוק הנוסטלגיה והגעגועים לעולם נקי יותר ובריא יותר בנפשו הרי בקיבוץ החיים היו די אינטריגיים ומכוערים. מרות זאת אני אוהבת את הסיפורים ואת הטעם שלהם כמו עוגיות מדלן.

      אף אחד לא מושלם. גם קיבוצניקים. 

        25/6/17 16:26:

      צטט: ד. צמרת 2017-06-25 15:15:17

      המזקיר(המזכיר) והמזכירה עשו תורנות מטבח בחדר האוכל ו......... אני מכיר מקרוב לפחות 16 קיבוצים אך מעולם לא שמעתי על חברה שהתמנתה למזכיר המשק, תשאל את אביך שיספר לנו את סיפורה של המזכירה של קיבוץ XY

      קטונתי מלחלוק על חוות דעתך המלומדת והמנומקת. 

      דא עקא, ביזרעאל היו לפחות 5 נשים שמלאו את התפקיד וככל הנראה לא זוכר את כולן. (לא משמועה אלא מהיכרות). מעבר לכך קיבוצניקים הם בני אדם ואינם שונים משאר הבריות. 

        25/6/17 15:15:
      המזקיר(המזכיר) והמזכירה עשו תורנות מטבח בחדר האוכל ו......... אני מכיר מקרוב לפחות 16 קיבוצים אך מעולם לא שמעתי על חברה שהתמנתה למזכיר המשק, תשאל את אביך שיספר לנו את סיפורה של המזכירה של קיבוץ XY
        25/6/17 13:15:
      הרבה פעמים נוכחתי ב"ספר הזכרונות" הזה כי למרות דוק הנוסטלגיה והגעגועים לעולם נקי יותר ובריא יותר בנפשו הרי בקיבוץ החיים היו די אינטריגיים ומכוערים. מרות זאת אני אוהבת את הסיפורים ואת הטעם שלהם כמו עוגיות מדלן.
        25/6/17 00:09:

      הפוסט הנהדר ומעניין.

       אני כל פעם מגלה מעלות נוספות על אביך היקר.

      לדוגמא:  איך הוא נשבר מדמעות חברו ובשל כך השתכנע לשוב לתפקיד מזכיר הקיבוץ- מוכיח את טוב ליבו!

       

      ואם לא כולם היו מרוצים, נראה לי שכך טבעם של רוב האנשים, המחפשים את החסרונות ומתעלמים מהמעלות,

       את זאת אנו רואים גם בתנ"ך,

      כמה פעמים בני ישראל מקטרים ומתאוננים לפני משה?

      אני  ממשיכה  להתפעל מפועלו וחריצותו של אביך היקר- רק להתבונן  ביצירות היפהפיות- כמעיין המתגבר.

      [בלי עין הרע:]

      יישר כוח!

       שבוע טוב וחודש טוב ומבורך.

       בברכה

       אהובה.

        24/6/17 21:06:
      תמיד היו טענות על מזכרי הקיבוץ ולא כל אחד רצה לקבל את התפקיד זו עבודה קשה כמו להיות גננת רק של מבוגרים
        24/6/17 17:23:
      מעניין להיחשף לענייני קיבוץ, לתככים, לאינטריגות. וכל זה משובץ ציורים מרהיבים.
        24/6/17 16:41:

      אני לא מבין -  אז בימים ההם אף אחד לא הציע

      להביא מזכיר מקבוץ אחר? תמהני

        24/6/17 15:58:

      זיכרונות יפים

      וציורים מקסימים

      שיר העמק

      ''

      ארכיון

      פרופיל