כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    ניסויים בבני אדם? לא. בבעלי חיים? למה לא

    1 תגובות   יום ראשון, 25/6/17, 11:26

     

    ניסויים בבני אדם? לא. בבעלי חיים? למה לא

     

    החשיפה המצמררת החדשה בפרשת ילדי תימן, הטוענת כי היו בין הילדים שנעלמו מי שנ...
    HAARETZ.CO.IL

     

     

    על הקשר בין הניסויים בילדי תימן לניסויים בבעלי חיים ב"הארץ":


    החשיפה המצמררת החדשה בפרשת ילדי תימן, הטוענת כי היו בין הילדים שנעלמו מי שנפלו קורבן לניסויים רפואיים, לא אמורה להפתיע. זה מנהגם של חזקים על חלשים. זה מנהגם של מי שתופשים עצמם כעליונים בעוד היתר נחותים.

    הסדרת חוקי האתיקה העולמיים של ניסויים בבני אדם החלה רק בעקבות חשיפת הניסויים הרפואיים של הנאצים במשפטי נירנברג, ולאחר מכן בהצהרת הלסינקי שפורסמה ב-19644.

     

    בישראל הוסדרו הניסויים בבני אדם רק בשנת 19800. כיום נערכים מאות אלפי ניסויים חשובים בבני אדם בכל רגע נתון, אלא שהם מבוצעים רק בהסכמה מדעת, הכוללת חתימה על טופס, המפרט את הסיכונים האפשריים כתוצאה מהניסוי, ולעתים קרובות בתמורה לתשלום.

    ואולם, גם לאחר ההכרה בצורך בגיבוש כללי אתיקה לניסויים בבני אדם, וגם לאחר קוד נירנברג והצהרת הלסינקי, בשנות ה-50 וה-60 עדיין היתה שכיחה הפרקטיקה של ניסויים  בבני אדם, ללא הסכמה מדעת ולעתים ללא הסכמה כלל. ניסויים כאלה נערכו בעיקר באוכלוסיות עניות, חלשות או לא-משכילות. אחת הדוגמאות המפורסמות היא מחקר שבוצע על ידי הממשל האמריקאי בגואטמלה בשנים 1945-1956, במסגרתו הודבקו אנשים במכוון במחלות מין, על מנת לבחון השפעות של תרופות-נגד שונות.

    הנבדקים לא ידעו שהודבקו במחלות, חלקם הדביקו את משפחותיהם, רבים מתו. דוגמה נוספת: בשנות ה-50 וה--60 ערך חוקר אמריקאי מחקר, שכלל הזרקת תאים סרטניים לאנשים בריאים ללא הסכמתם, לרוב אסירים וקשישים, ממדינת אוהיו.


    באמצע שנות ה-60 פירסמו פרופ' מוריס פפוורת' ופרופ' הנרי ביצ'ר מאמרים וספרים שבהם חשפו מאות ניסויים לא מוסריים בבני אדם. שניהם נהפכו לדמויות מפתח בחקיקה האמריקאית בנושא אתיקה של ניסויים רפואיים. פרופ' שמעון גליק במאמרו "ניסויים רפואיים  בבני אדם", מתאר כיצד "הנורמה המקובלת היתה להשתמש בחולים בבתי חולים ציבוריים או במחלקות ציבוריות (ואני מדגיש ציבוריים - דהיינו מיעוטי יכולת כלכלית - ולא חולים פרטיים) לצורך מחקרים לא רלוונטיים לטיפול בהם, וללא קבלת הסכמה מדעת". פרופ' גליק אף מודה בכנות ובאומץ, כי "מה שמפריע במיוחד הוא שכמעט אף אחד, כולל אנוכי, לא העלה תהיות בקשר להתנהגות זו. הדחף לבצע מחקר, הסקרנות לחקור והצורך לפרסם היו כנראה מספיק חזקים כדי לדכא רגשות מחאה שהיו צפויים לעלות ברופאים מוסריים בטבעם".

     
    עוד כתבות בנושא


    מספר הניסויים בבעלי חיים בישראל גדל ב-51% בתוך שנה 17.05.2017

     
    הקופים והצביעות של האוניברסיטאות 11.07.2013 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד

     
    זעם במע' הבריאות על סגירת תיקי הרופאים שערכו ניסויים בבני אדם 15.02.2011


    איך זה קורה? מדוע הרשו לעצמם מדענים לבצע ניסויים ללא הסכמה מדעת, ולעתים אף ללא התחשבות בעיקרון הראשון בשבועת הרופא "primum non nocere" – "ראשית, אל תזיק"?


    התשובה פשוטה להפליא. שני תנאים בלבד היו צריכים להתקיים: הסובייקט היה צריך להיות נחות בעיניהם, והוא היה צריך להיות חלש מספיק כדי לא להתנגד. תאמרו, היום זה לא היה קורה. האומנם?


    אמנם, כללי האתיקה הרפואית מעולם לא היו נאורים יותר, אך יש עדיין הרבה מה לשפר. ניסויים רבים בסיכון גבוה מבוצעים במדינות עולם שלישי, שם "קל יותר" (וזול יותר) לגייס פציינטים ולקבל אישורים מוועדות אתיקה, אף שרבים מהמשתתפים לעולם לא יוכלו להרשות לעצמם להשתמש בתרופות הנבדקות. ויש עוד מגזר אחד שנהוג לשכוח אותו: בעלי החיים.


    מאות מיליוני בעלי חיים עוברים כל שנה עינויי תופת במסגרת מחקרים אקדמיים ורפואיים. לא משום שלא כואב להם. לא משום שהם לא רוצים לחיות. לא משום שהם אינם דואגים לצאצאיהם. לא משום שהם אינם מסוגלים לחשוב או להבין. אלא אך ורק משום שבני האדם תופשים אותם כנחותים, ומשום שהם חלשים מכדי להגן על עצמם מפנינו. המחשבה המוסרית מעמידה את קורבנות הניסויים למשפט בטרם תחליט על גורלם - לא המעשה הפוגעני הוא שמעניין אותנו, אלא מערכת השיפוט שלנו לגבי הקורבן ולגבי הסיטואציה.


    בשנת 2003 נחשף בציבור סיפורו של מאליש, אחד מארבעה קופים שהוחזקו במעבדה באוניברסיטה העברית. במהלך הניסוי הוכנסו לגולגולתו 200 ברגים, וחוט ברזל הוחדר לעינו השמאלית. הוא והקופים האחרים הוחזקו כל העת קשורים בכלובים, מורעבים ומוצמאים על מנת שישתפו פעולה עם עורכי הניסוי. בהרצאה שהתקיימה השנה (2017) בתל אביב, תיאר מדען העושה ניסויים בבעלי חיים כיצד הוא מחדיר קוקאין למוח של חולדות באמצעות  צינורות. כאשר החולדה למדה להפעיל, באמצעות צינורות שהוחדרו למוחה, את אזור העונג במוח - היא חדלה להתנהג באופן טבעי והפעילה ללא הפסקה את המכשיר שגירה את מוחה, עד שקרסה מרעב ומצמא.


    הקלות שבה אנו ממהרים להגן על ניסויים אלו, בזמן שאנו יוצאים נגד ניסויים בבני אדם, צריכה לעורר בנו שאלות. הקוף מאליש סבל כפי שאנחנו לא נסבול לעולם, למזלנו, אך עם זאת אנו מאפשרים לנסיינים להמשיך ולבצע ניסויים דומים בבעלי חיים אחרים בגלל אי אלו הסברים שהנסיינים מספקים לנו, ושאנחנו מספרים לעצמנו.


    הקורבנות עצמם נעזבים על ידינו להתבוסס בסבלם ובאימתם, ואנו מגוננים על עצמנו מזעקותיהם בעזרת טיעונים על חשיבות המחקר. "אלו ניסויים שבעזרתם אנו מפיקים ידע חשוב למין האנושי", אנו מספרים לעצמנו, אבל האם ניסויים דומים, שייעשו בבני אדם ללא הסכמתם, יספקו אותנו אם יגידו לנו שבזכותם נגלה מידע רפואי חשוב? כולנו נסכים שלא.


    הבעייתיות החמורה הטמונה בניסויים בבני אדם לא נובעת מאנושיותם של הקורבנות, אלא  מהעובדה שמישהו שיש לו כוח עושה כרצונו במישהו אחר, חסר אונים. זהו הניסוי, הפעולה עצמה, שכנגדם עלינו להזדעק ואותם עלינו לעצור. אלו מבצעי הניסויים, בבני אדם ובבעלי חיים, שמולם עלינו לעמוד ולומר – לא עוד.


     

    ‏תילי בי‏ (‏תילי בר‏) 

    תהילה בר יהודה לקחה חלק בהקמת שבע חברות סטארט-אפ ביו-רפואיות וביצעה ניסויים מדעיים ורפואיים בבעלי חיים. החל מ-2015 היא פעילה בהתנדבות למען חיות מעבדה

     

     Oren Ben Yosef 

    אורן בן יוסף הוא רכז פעילות השטח והתקשורת של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי  חיים


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/7/17 23:40:
      כל הזמן עושים ניסויים בבני אדם . על כל תרופה חדשה יש מתנדבים בשכר שניכנסים לקבוצת בקרה לשם מחקר . מחקר וקבוצות בקרה = ניסויים בבניי אדם .