כותרות TheMarker >
    ';
    0

    סדר יום של פעילות שמאל

    4 תגובות   יום שלישי, 27/6/17, 08:52


    לצערינו אין מודעות ואין הערכה למאמץ, להשקעה ולנחישות של פעילות השמאל. אנסה לשחזר סדר יום של פעילת שמאל שמאל, בעיקר ה״מנהיגות״ כדי שנבין כמה הן עובדות קשה.
    הבוקר מתחיל מיד אחרי הפעילות היום יומית הרגילה: הוראות לעוזרת, ארוחת בוקר עם חברות בבית הקפה בשנקין/דיזינגוף/צפון תל אביב/הרצליה ושאר מעוזי השמאל. ספרית ולפעמים קוסמטיקאית ואז מוכנים לעבודה.
    הפעילות מתחילה במחסום ווטש, עימות עם החיילים צעירים קצת צעקות, קצת איומים והרבה הרגשה טובה. ארוחת צהרים עם חברות לנשק (רצוי במסעדה חדשה שרק נפתחה ושכתבו עליה בעתון),זו גם הדמנות טובה להתעלל קצת במלצרית צעירה שבטח הגיע ממקום רחוק כמו אשדוד או אשקלון.  אם בבוקר הקוסמטיקאית לא היתה פנויה וטיפלה בחברה אחרת בארגון זה זמן טוב לקצת טיפול ואיפור. אבל אין יותר מדי זמן חייבים להחליף בגדים, להביא את טלית ותפלין לרוץ לכותל קצת עימות עם שוטרים צעירים, עם מתפללים ועם מנשקי מזוזות שהגיעו מחוץ לתל אביב, קצת צעקות, קצת איומים והרבה הרגשה טובה. 
    בין לבין נסיעה לכנס זוכרות פחות מענין ופחות סיפוק אין עימותים עם חיילים ושוטרים אבל לפעמים יש  קצת עימותים עם סוטדנטים, אבל חשוב מאד אין כמו זוכרות שמסיתות נגד ישראל . צריך גם למצוא זמן לתמיכה באוכלוסית הנכים והקשישם. אוכלוסיה הנכים והקשישים היא תגלית חדשה, שנתגלתה פתאום אחרי שבנימין נתניהו זכה שוב בבחירות. לא בטוח איפה אנשים אלה  (אפילו לא בטוח אם זה אנשים) מפוזרים, אבל מסתבר שזה בהחלט עוזר במאבק נגד ראש הממשלה ולמטרה נעלה זאת,  ולכן אפשר להתיחס גם ל״אנשים״ אלה. 
    חייבים גם להפגין נגד שרת הרבות שלוקחת את הכספים שגובים מהבבונים (עם ישראל) ומעיזה להעביר חלק קטן מהם למקומות רחוקים ושכוחי אל, שבספק אם גרים שם בני אנוש. השרה הלא תרבויתית הזאת גם דורשת שלא מספיק שאנשי התרבות מסכימים למחול על כבודם ולקחת את כספי הבבונים, הבבונים מעיזים להעלות דרישות כמו לא להשמיץ בבונים.
    בימי שישי יש מטלות נוספות ודילמה, מצד אחד הרבה יותר מענין לזרוק אבנים על חיילים בעבלין, מתערבים באוכלוסיה המקומית הסובלת מאקיבוש, לפעמים גם איזה אונס או שנים בקיצור הרבה סיפוק. מצד שני צו האופנה האחרון זה להפגין ליד ביתו של היעוץ המשפטי, מאד משעמם אין עימותים, אין חיילים או שוטרים צעירים אפילו אין אונס, אבל אופנה זה אופנה.
    תמיד אפשר למצוא זמן נוסף כדי להפגין נגד רמת החיים הקשה, מצוקת הדיור במרכז תל אביב,  2 מיליון הילדים הרעבים בשיראל (בהזדמנות אחרת אפשר גם להפגין על שהילדים הרעבים סובלים מהשמנת יתר), פליטים סודאנים ואריתראים, סתימת פיות של מישהו ואם מחפשים טוב מוצאים מספיק סיבות טובות
    בערב, מיד לאחר ההפגנה על רמת החיים הקשה, יושבים לארוחת הערב עם החברות במסעדה אופנתית. לבסוף חוזרים הביתה. אבל גם אז המאבק לא תם. יש ימים שהבעל האלוף חוזר הביתה (הוא לא תמיד חוזר וטעמיו עמו) אבל כשחוזר הבעל זו משימה חשובה מאין כמוה. יש לזכור, זה לא רק המשכורת השמנה מאד שעל הפרק (משכורת של רמטכל כפולה ממשכורת של ראש ממשלה) אבל בעיקר המעמד. המיקום בשולחן בבית הקפה נקבע ע״פ הדרגה של הבעל וההצהרה האחרונה של הבעל  לתקשורת. חייבים לשבת עם הבעל, חייבים לקבל מיפוי מדויק של המחסומים ומספר החיילים שהבעל שלח לכל מחסום, ולקבל הערכת מצב איפה אפשר לייצר יותר עימותים. במקביל ולא פחות חשוב עובדים עם הבעל על ההצהרה הבאה של האלוף לתקשורת. חשוב מאד, אם ההצהרה תכיל את המילים הנכונות והאהובת על התקשורת אקיבוש, פשיזם, נאציזם, הכשלת השלום, מספרים וכ׳ מובטח שאם יקבל קידום בעתיד התקשורת לא תעשה מזה ענין אלא להיפך.  בקיצור עושים הכל שהבעל יקודם
    אבל בל נטעה, תיארתי את הימים הרגילים. אבל יש והרבה ימים מיוחדם.  ימים שיש בהן ארועים כמו יום הזיכרון האלטרנטיבי שחובה להשתתף בו ולהראות את הנחישות נגד ישראל. יש כמובן את החגיגה השנתית של הנכבה, הזדמנות פז להתעמת עם סטודנטים, הצהרות לתקשורת ותמיכה בפלסטינאים אוהבי השלום שנושלו מאדמתם למרות רצונם הכן לחיות בשלום. יש מצעדי גאווה ומצעדי שרמוטות, אפשר להתערטל קצת ולהתעמת אולי עם מנשקי מזוזות, אפשר גם לצאת לאזור חרדי ולהתעמת עם חרדים חשוכים בקיצור השמים זה הגבול. עם קצת מוטיבציה ניתן למצוא סיבות טובות להפגין ולחגוג. 
    הצרה שהבבונים, אני מתכוון אלינו, עם ישראל, לא מבין את מה שעומד על הפרק. פעיליות אלה יביאו בהכרח לשלום עולמי ואחווה אוניברסלית. ורק קופים, טיפשים, חסרי השכלה, ניאנדרטאלים, גזענים, פשיסטים בקיצור עם ישראל לא מבינים זאת. 
    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/6/17 02:47:
      חחחחחחחחח אכן עבודה קשה. התעייפתי רק מלקרא את עבודת הנמלים שהן עושות..
        29/6/17 07:15:

      צטט: גלית א' 2017-06-28 12:06:48

      טקסט סקסיסטי, מיזוגני, גזעני, מטופש ומופרך ברמות על.
      יפה שהגדרת את עצמך כבבון טיפש, חסר השכלה, ניאנדרטל, גזען ופשיסט, הפוסט הזה הוא ההוכחה.

      אבל אל תכנה כך את עם ישראל, כי רוב הישראלים אינם בבונים כמוך. 

      ואת זה אני אומרת בין האספרסו לסושי, בבית קפה צפונבוני, אחרי שחזרתי מהקוסמטיקאית ולפני שאני נוסעת לריב עם חיילים במחסום (שאחד מהם הוא אולי בני) ולנעוץ סכין בגבם של פטריוטים כמוך.

      אני כמובן לא צריכה לעבוד לפרנסתי כי הקרן החדשה משלמת לי משכורת.

       

      באמת שאין גבול לטמטום.

       

       

      גלית, אמנם את אוכלת אורז עטוף באצת ים שמוכרים לך בתור סושי. אבל מבטיח לך שהשכלתי גבוהה משלך ואפילן מהשכלת הגרוש שלך. מה לעשות הבבונים למדו ללכת ולקבל תארים באוניבסיטאות בארץ 

       

      פשוט חשבתי שאחסוך לך את הצורך להסתכל במראה 

        28/6/17 12:06:

      טקסט סקסיסטי, מיזוגני, גזעני, מטופש ומופרך ברמות על.
      יפה שהגדרת את עצמך כבבון טיפש, חסר השכלה, ניאנדרטל, גזען ופשיסט, הפוסט הזה הוא ההוכחה.

      אבל אל תכנה כך את עם ישראל, כי רוב הישראלים אינם בבונים כמוך. 

      ואת זה אני אומרת בין האספרסו לסושי, בבית קפה צפונבוני, אחרי שחזרתי מהקוסמטיקאית ולפני שאני נוסעת לריב עם חיילים במחסום (שאחד מהם הוא אולי בני) ולנעוץ סכין בגבם של פטריוטים כמוך.

      אני כמובן לא צריכה לעבוד לפרנסתי כי הקרן החדשה משלמת לי משכורת.

       

      באמת שאין גבול לטמטום.

        27/6/17 13:57:
      יפה!

      ארכיון

      פרופיל

      מוטי הרכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין