ההיסטוריה של המחר
 ישנן כמה וכמה החלטות בחיים שלוקח זמן להבין שלא מדובר בטעות פאטאלית, אלה בחלק מתוך פאזל רב חלקים. החלטה משמעותית שכזאת הייתה עבורי לעשות את התואר הראשון בסוציולוגיה ותקשורת המונים בעוד מסלול חיי המקצועיים הוביל אותי בסופו של דבר לעסוק במנהל תאגידים ולהסב את השכלתי לתואר שני בכלכלה ומנהל עסקים. שנים הסתובבתי ובבטני תחושה, שבזבזתי זמן יקר ואנרגיה על תחום לימודים, שבינו לבין העיסוק שלי בפועל, אין שום קוים מקבילים. בדיעבד, מסתבר שלא יכולתי לתכנן את מסלול ההכשרה המקצועית שלי בצורה מוצלחת יותר. עולם ישן עד היסוד נחריבה העולם בו אנו חיים משתנה במהירות והופך כמעט בין לילה מהמקום בו נולדנו ובגרנו לסביבת מחייה אחרת לגמרי. נשמע לכם מופרך? תשאלו את הילרי קלינטון שחותמת אבטלה מאז ה-8 לנובמבר, את חוסני מובארק, שלפני שהספיק לומר ג'ק רובינסון מצא את עצמו עובר מלשכתו המפוארת לתא הכלא. תשאלו את נהגי המוניות ברחבי העולם, שמגרדים בראש לנוכח השתלטותה של UBER על מרחב המחייה שלהם, את דאעש הקוראים תיגר על הגבולות הגיאוגרפיים כפי שאנחנו מכירים אותם או את מנהלי משרדי הפרסום הגדולים בעולם שעד לא מזמן עיצבו את תרבות הצריכה שלנו וכיום, מאכלסים אומנם עדין משרדים מפוארים, אך בפועל מלקטים שאריות של גוגל, יו-טיוב ופייסבוק.  מה הקשר בין נהג מונית שאיבד את פרנסתו למועמדת המובילה לנשיאות ארצות הברית, שניצחה בנוק-אאוט בסקרים המקדימים אך מצאה את עצמה בסופו של דבר רק במקום השני והמכובד ? איזה קווים מקבילים עוברים בין מרכזי הקניות המתרוקנים בארה"ב למועמאר קדאפי שבלילה אחד עוד לן בארמונו המפואר ובזה שאחריו מצא את מותו בידי המון זועם ומשולהב? על מנת לבנות את המתח כמו שצריך הבה ונפתח בסיפור אישי קצר. אז למה לי פוליטיקה עכשיו? לפני מספר לא מבוטל של שנים עברתי תהליך של אבחון במטרה לקבוע את מידת התאמתי לתפקיד מסוים. החלק המרכזי באותו אבחון כלל מפגש עם פסיכולוג תעסוקתי, שביקש לפענח האם תוכי כברי. הרגע המשמעותי ביותר באותו ראיון הגיע כשנשאלה בידי אותו פסיכולוג שאלת מיליון הדולר: מה לעניות דעתי החולשה הכי גדולה שלי. מבלי להסס שלפתי אז את התשובה, שבזמנו נראתה לי כמובנת מאליה: הסלידה שלי מעיסוק בפוליטיקה. בסופו של דבר קיבלתי אומנם את התפקיד לו הייתי מועמד (טעויות כידוע קורות), אך במבט מפוקח לאחור, אין לי ספק, שכשתהיה לי גישה למכונת זמן, אנצל את אחת הגיחות אתה כדי לחזור אל אותו רגע מכונן ולומר בדיוק את ההפך הגמור. משהו בנוסח: היות ואני סבור, שבמנהל עסקים כמו בחיים בכלל, הכול מושתת על מערכות יחסים (מול לקוחות, ספקים, עובדים ובעלי עניין אחרים), פוליטיקה על רובדיה השונים הנה הנדבך החשוב ביותר בעשייה האנושית.  ההיסטוריה של המחר אם נעזוב לרגע אותי (וננסה לשאוב השראה מאדם בעל שיעור קומה באמת) אזי בספרו המופלא "ההיסטוריה של המחר" מנסה בין השאר יובל נוח הררי לענות על השאלה המרתקת מה הוביל לדומיננטיות של הגזע האנושי בכדור הארץ. דומיננטיות ברמה כזו, שאפשרה לו בחלוף זמן קצר להחריד במונחים אבולוציוניים, להפוך משוכן עצים פרימיטיבי (הנמצא במאבק הישרדותי מתמיד) לאלוהי הכדור כולו, שגורל שאר הפריטים החיים בו נמצא הלכה למעשה בידיו. הררי קובע בפסקנות שמה שהעלה את הגזע אליו אנו משתייכים לגדולתו הנה יכולת לתקשר בין מספר גדול של פרטים ולרקום יחד אתם שיתופי פעולה שונים. לדברי הררי בעזרתם של שיתופי פעולה אלה - ירדו אבותינו מן העצים, בניהם השתלטו על כדור הארץ והילדים שלנו עושים כעת את דרכם אל המאדים. עוד מרחיב הררי וקובע ששיתוף פעולה פורה זה נובע לאו דווקא מהיכולת האנושית לרקום מחשבות מורכבות באופן עצמאי. אלה בעיקר דווקא מהיכולת יוצאת הדופן שלנו לחשוב ולהתנהל כקבוצה בסדרי גודל חסרי תקדים בטבע. כיצד תובנה זו מהווה בעצם את פתרון החידה שחדתי לכם בתחילת דברי ? תרגמו את המסקנה הזו לשינוי הדרסטי באופן בו אנו כפרטים אנושיים מתקשרים בעשור האחרון האחד עם השני, למותן של האליטות הישנות מהן שאבנו מידע (מורים, ספריות ומומחים התחלפו תוך זמן כמעט אפסי במנועי חיפוש אינטרנטיים שונים) וגסיסתן המהירה של ערוצי התקשורת המסורתיים (חשבו לרגע מהיכן אתם צורכים חדשות כיום ומהיכן צרכתם אותם רק כמה שנים לאחור) ותקבלו את הסיבות שעמדו בבסיסן של כל אחת מהמהפכות שציינתי בתחילת דבריי... (ה)אפי-לוג ממבט ראשון שינויים כל כך מהירים הנם דבר מפחיד אך אין זה אומר בהכרח שהכדור הכחול שלנו הופך למקום טוב או רע יותר. חלוקה דיכוטומית שכזו הנה למתחילים. מה שזה כן אומר שהרבה מאוד מהנחות היסוד עליהם בנויה החברה, הכלכלה ואפילו המוסר שלנו עוברים במהירות טלטלה מסחררת. מה כדאי לעשות בנידון? קודם כל להחזיק חזק. אחר כך לקחת נשימה עמוקה ולבחון מחדש את הדרך בה אתם מתקשרים עם העולם. עד כמה שזה נשמע דרמטי ההווה שלכם כמו גם עתיד כדור הארץ תלוי בעיקר בכך. Everyone thinks of changing the world, but no one thinks of changing himself- Leo Tolstoy |