כותרות TheMarker >
    ';

    חוק ו/אי סדר

    הבשורה על פי בל"ל

    8 תגובות   יום חמישי, 29/6/17, 16:30

    האח!! הידד!! (או קולולווווו!!!) בנק לאומי, הבנק השני בגודלו בישראל משיק בשעה טובה שירות חדש. אפליקציה חדשה. פפר שמה (.http://www.pepper.co.il/).  מעתה ואילך, גם מי שאינם לקוחות בל"ל יוכלו להפוך ללקוחות קבוצת לאומי. כל שעליהם לעשות הוא להוריד את האפליקציה ולפתוח חשבון בנק באמצעותה. למטרה נעלה זו, להשקת החידוש הזה, הבשורה החדשה הזו, משקיע הבנק מאות מיליוני שקלים. 

     

    ארשה לעצמי להעריך, שההשקעה באפליקציה הזו כוסתה מזמן. היא כוסתה על ידי סגירת סניפים ועל ידי פיטורי עובדים, ומי כמוני לקוח של בנק לאומי מזה זמן יכול להעיד, שרק בתקופה האחרונה נדד חשבוני  דרך שלושה סניפים שונים, כי האחרים, פשוט נסגרו.


    אבל מה אכפת לי מהעובדים השבעים של הבנק. בעזרת האפליקציה ניתן יהיה למשל, לפתוח חשבון באמצעות האינטרנט וגם לשלם חשבונות. איזה יופי. ובכל זאת, למרות היופי הזה, יש משהו שלא אוכל לעשות באפליקציה. לא אוכל להחזיר את גלגל הזמן לאחור לימים בהם לבנק לאומי היו הרבה יותר סניפים, הרבה יותר עובדים והוא ממש ספק שירות וייעוץ פחות או יותר אישי ללקוחותיו, ואולי זה לא סתם געגוע, אלא ערגה ממש. ערגה לתקופה קדומה יותר, בה בנק לאומי שמש בנק לאומי ולא חברה שנוטה להמר, בין אם זה בהלוואות לאילי הון חסרי אחריות ובין אם בסיוע להלבנת הון בארצות ניכר. מצד שני, זה לא באמת ראוי להאשים את הבנק על שמסע בזמן אינו אפשרי והערגה הזו היא בגדר נוסטלגיה אנכרוניסטית לימים שכלל לא היו ולכן אולי הגזמתי. אולי אין להתלונן יותר מדי על השקתה של פפר. עלי לשמוח על שאולי, עבור שכמותי, כאלה שעבורם המחשב והסלולרי אינם אסון בלתי נגיש, שלא כמו למשל, קשישים, אולי עבורנו, יהיה בכך אפילו מן השיפור. אולי.


    אבל כיון שכידוע אני אוהב להתלונן, כיון שאני כידוע, מעדיף לבקר בנקים ולא לשבח אותם, אני רוצה להעיר משהו נוסף על הבנקאות הדיגיטלית. ראשית, אני מבקש להזהיר. תהיה האפליקציה ידידותית ככל שתהיה, יהיו הדברים "נגישים" ככל שיהיו, שומה עלינו לזכור שהתקשרות משפטית עם בנק מסחרי בארץ הקודש היא התקשרות מורכבת. החוזה שנכרת בין הצדדים הוא חוזה המכיל אין ספור התחייבויות, הוא מוטה לטובת הבנק בצורה שספק אם יש לה אח ורע ואפילו, יש בו מידה לא מבוטלת של סיכון.

    כאשר לוחצים אישור באפליקציה של משחק, ייתכן ונמצא עצמנו רוכשים דקות משחק או אפילו מתמכרים לשעות למוצר מיותר, אבל לא זה המקרה באפליקציה של בנק. כאן למשל, נדמה לנו, שהבנק יעשה הכל, כדי לדאוג לאבטחת המידע, כדי למנוע גניבה, של סיסמאות או נתונים ויש להניח שזה אכן כך ובכל זאת, כיון שהתקשרות עם בנק מלווה באין ספור תנאים והתניות ייתכן ויש בהן בין היתר, כדי לשנות את הכללים הרגילים של הטלת האחריות. כשזה המקרה, לא אתפלא אם במוקדם או במאוחר יידרש הלקוח לשאת באחריות גם בשל תקלות באבטחת המידע, בשל גניבת סיסמא למשל. חוץ מזה, נכון שגם כיום, בפתיחת חשבון, איש אינו קורא את תנאי פתיחת החשבון, אבל עוביים של החוזים, המספר האין סופי של דפים, סעיפים ותתי סעיפים יש בו לפחות במידה מסויימת, כדי להזהיר אותנו. לא זה המקרה באפליקציה. בשכזו, אחרי שנאמר לנו שמדובר ב "חוויה בנקאית שונה לגמרי מכל מה שהכרתם. בנקאות שכולה במובייל, ללא עמלות עו"ש כמו שאתם יכולים לראות בתעריפון העמלות, עם מערכת טכנולוגית חכמה שתכיר אתכם ותתאים לכם תובנות ועדכונים, עליכם ועל מה שחשוב בניהול החשבון שלכם." (כך בציטוט מדויק מתוך האתר), אנחנו לוחצים SEND ונחתם חוזה. חוזה ארוך, משבר שיניים, בלתי ניתן להבנה אלא בידי מומחים לדבר. לא מדובר במשחק, גם לא ב"טופס". מדובר בהתחייבות משפטית משמעותית. כזו שיש בה סיכון. כך למשל, הריבית הנוהגת על אי פירעון הלוואה לבנק ישראלי עולה כיום על הריבית שנגבית בשוק האפור, הפיקוח על הבנקים מבלה עדיין בשנת חורף ולכן, הגרוב הזה, האקט הקוּלי הזה שמובטח לנו על ידי בל"ל, אינו שעשוע.

    הבנק יכול למשל, כמעט באחת, לסרב לחדש מסגרת אשראי, להימנע מלהעמיד הלוואה, לדרוש פירעון של מלוא ההלוואה, הבנק יכול לנקוט בהליכים משפטיים, לממש ערבויות, לחלט פיקדונות, וגם לפנות להוצאה לפועל. לא ירחק היום, שגם זה ייעשה באפליקציה. כל אלה יכולים להיעשות גם אחרי שימוש בפפר וכבר עכשיו זה נעשה בלחיצת כפתור ולכן, אני מציע להיזהר ולהישמר. האפליקציה הזו, פפר, היא בעצם כיבוש ענוג של הכיס שלנו, וזהו כיבוש שאינו נאור, אינו מתחשב ויש בו מן הסכנה, יש בו ויתור על חירויות. יש לקחת זאת בחשבון, גם כששוקלים להתחבר לאפליקציה המפולפלת הזו, שאינה באמת, ידידותית למשתמש, לא בכל תנאי.


    חוץ מזה, גם עם האפליקציה, הבנק והשירותים שהוא נותן לא יהיו טובים יותר באופן שמצדיק את המחיר הנגבה מאתנו שוב, בכל קריסה של טייקון ובכל תביעה של בנק, בכל פעם שלא התאמנו למסגרות, לתנאים ולכללים וזה לא הולך ומשתפר, ממש להיפך. כל שיפור טכנולוגי יכול לשפר, אבל בה בעת, הוא גם עלול להסיג לאחור את איכות השירות העיקרי שבנק אמור לספק ללקוחותיו והוא, שנבטח בו שישמור על כספנו. לבנקים בישראל יש חשיבות, גם בטכנולוגיה מתפתחת יש מן הטוב, אבל, וזה הדבר שאני מוצא מדאיג במיוחד, כשבל"ל מוכרים את פפר, מוכרים אותנו לכל מיני מקורבים, פפר מיועדת לצעירים, אבל היא לא אמורה לשוב ולמכור את משקי הבית והעסקים הקטנים כדי ששוב ייממנו עסקי אויר של מקורבים וידוע לנו כבר כמה שזה מסוכן. מסוכן ומכוער. לא די בכך, שאין לנו ברירה אמיתית אלא לעבוד מול מספר מוגבל מאוד של בנקים שהתחרות בינהם כמעט ולא קיימת, עכשיו גם מוכנס לתמונה אלמנט נוסף, פתייני, ממש לא הכרחי ומטעה.

     

    לאנשים צעירים חסר חינוך פיננסי. הבנקים כבר נכנסו לבתי הספר והבטיחו לספק אותו. האם מה שהם יעשו שם יהיה שיווק של "פפר"? או חינוך לאחריות כלכלית? מתן כלים לגיוס אשראי לפיתוח עסקים בריאים או לצריכת נעליים? אם פפר היא המודל, אין סיבה לאופטימיות.


    ושנית, וזה בעיני חשוב עוד יותר, קראתי שמנכ"ל בל"ל מתלוננת על  שבנקאות לא מעניינת אנשים. היא טועה. בנקאות מאוד מעניינת אנשים. מעניין אותם במיוחד, שהולך ואוזל האמון במערכת הבנקאית. יותר מדי הימורים, יותר מדי מקורבים, הרבה יותר מדי כספים מגיעים למקומות הלא נכונים, פערי ריבית בלתי סבירים בעליל והפלייה בוטה בין לקוחות. זה מה שמעניין אנשים וזה מה שגורם לחוסר אמון במערכת הבנקאות. הניסיון הזה, של פפר, ניסיון למכור שירותי בנקאות כאילו היו אלה משקאות קלים, לא ישיב את האמון הזה של הציבור בבנקים. ממש לא. הוא רק מאשר את החששות הקיימים, שהבנקאים ירדו מהפסים בשביל שורת הרווח ועל מנת לעשות לבית ידידיהם ואם לא ננתק מהם לפחות כמה מקרונות המשק, הרכבת תתרסק, פשוט תתרסק, וכשרוחו של ארנסט יפת מרחפת על פני המים עוד ועוד לקוחות, טובעים.

     

     

    בעז ברזלי, עו"ד

    רמת גן.


    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/7/17 23:57:

      צטט: זה מה שמדאיג אותי. פגשתי כמה שכאלה שקועים בחובות מיותרים לגמרי בשל אראי שדחפו להם.

       

      צטט: --()-- 2017-07-01 23:49:02

      בעז יקירי, סלח לי שאני מודיעה לך את זה בבוטות, אבל אין לי דרך אחרת -

      אתה לא הלקוח של האפליקציה הזאת. היא מיועדת למילניאלז.

      החברה האלה לא רוצים לראות פקיד,

      הם גם לא יאימינו לו אם הוא ייעץ להם.

      הם לא מוכנים לעמוד בתור - זה נראה להם אנכרוניסטי, ישן ולא לעניין.

      כל דבר בחיים שלהם הם מסדרים באמצעות אפליקציה.

      הם מנהלים את חיי החברה שלהם באמצעות אפליקציה,

      הם לומדים באמצעות אפליקציה,

      הם עושים דיאטה וספורט וכמובן צורכים תוכן ובידור

      ומבחינתם, ניהול הכסף שלהם לא צריך להיות שונה.

        1/7/17 23:55:

      צטט: --()-- 2017-07-01 23:49:02

      בעז יקירי, סלח לי שאני מודיעה לך את זה בבוטות, אבל אין לי דרך אחרת -

      אתה לא הלקוח של האפליקציה הזאת. היא מיועדת למילניאלז.

      החברה האלה לא רוצים לראות פקיד,

      הם גם לא יאימינו לו אם הוא ייעץ להם.

      הם לא מוכנים לעמוד בתור - זה נראה להם אנכרוניסטי, ישן ולא לעניין.

      כל דבר בחיים שלהם הם מסדרים באמצעות אפליקציה.

      הם מנהלים את חיי החברה שלהם באמצעות אפליקציה,

      הם לומדים באמצעות אפליקציה,

      הם עושים דיאטה וספורט וכמובן צורכים תוכן ובידור

      ומבחינתם, ניהול הכסף שלהם לא צריך להיות שונה.

        1/7/17 21:33:

      הבעיה אינה הקדמה. הבעיה היא ניצול שלה לרעה. על בנק ליידע צעירים בדבר תנאי החשבון אבל נוח לו שיקחו אשראי מיותר ויתעלמו מ"האותיות הקטנות". התוצאה היא עוד ועוד צעירים בחובות ועל זה, לא עושים פרסומות.

       

      צטט: levana feldman 2017-07-01 19:29:22

      1. אי אפשר לעצור את הקידמה הטכנולוגית. 2. הצעירים מעדיפים את האפליקציה על פני הפקיד. 3. הערה לחברי הזונות הפוליטיות, הפקדת שיק באפליקציה עולה 1.76 שח ועל ידי פקיד בסניף 6.80 שח. 4. הבנק נשאר בנק, גם אם מישהו מעדיף להשתמש באפליקציה. תנאי ההתקשרות הם אותם תנאים.
      תודה. הבנקים גוזלים אותנו כי... הם יכולים. הקדמה הטכנולוגית לא תמנע מהם לעשות כן. עם זאת, הם "מתייעלים" על חשבון העובדים הזוטרים והבכירים גוזרים לעצמם משכורות עתק. מי אשם? הרגולטור והממשלה. חוץ מזה הכל בסדר.
        1/7/17 19:29:
      1. אי אפשר לעצור את הקידמה הטכנולוגית. 2. הצעירים מעדיפים את האפליקציה על פני הפקיד. 3. הערה לחברי הזונות הפוליטיות, הפקדת שיק באפליקציה עולה 1.76 שח ועל ידי פקיד בסניף 6.80 שח. 4. הבנק נשאר בנק, גם אם מישהו מעדיף להשתמש באפליקציה. תנאי ההתקשרות הם אותם תנאים.
        1/7/17 19:29:
      1. אי אפשר לעצור את הקידמה הטכנולוגית. 2. הצעירים מעדיפים את האפליקציה על פני הפקיד. 3. הערה לחברי הזונות הפוליטיות, הפקדת שיק באפליקציה עולה 1.76 שח ועל ידי פקיד בסניף 6.80 שח. 4. הבנק נשאר בנק, גם אם מישהו מעדיף להשתמש באפליקציה. תנאי ההתקשרות הם אותם תנאים.
        30/6/17 00:14:

       

       

      ברוטוס:   מילא היו מבטלים את עמלות הפקיד כי אנחנו עושים בשבילם את כל העבודה, אבל היי, גם על הפקדת צ'ק דיגיטלית נשלם להם עמלה

       

       

      נטוס:      בנקים מעניקים לנו שירות גרוע ביותר. למי שאיננו לקוח בבנק ין כל דרך להגיע אל הסניף, כנראה שהם יודעים מדוע

       

      ..

       

      ארכיון

      פרופיל

      boazlaw
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין