מייחל לשמוע ממך, דברים פשוטים, על חייך, חיים רכים, עדינים. מייחל לשמוע על טיולך בחורש תמים, בין ברקים לרעמים, בגשם המצליף המלטף עורך, ללא רחמים, . הגשם הנושק לעורפך החמים, כמו היו אלה שפתיים, מרפרפות על פנים, פנייך הטובות העטורות תלתלים, תלתלי שערך המזהיב המקסים. . ואת מספרת סיפורים קטנים, על חיות שפגשת, ברווזים, ברבורים, על חופים רחוקים - מעין נסתרים, ובריכות טורקיז מהבילות ומעיינות חמים. . ואוזני השומעות סיפורייך היפים שמחות למשמע התיאורים המפעימים, הכל מושלם ורווי מסתורין, ואיני שבע מלשמוע התיאורים, שבאזניי ערבים כפעמוני קסמים, הרבה אף יותר ממילות חיבובין. . ודברייך הפשוטים עושים בי קסמים, מעלים חיוכים, רגשות נעימים, מייחל שלא תיגמרנה המילים, ולא יפסק אף לרגע חיוכך התמים. |