כותרות TheMarker >
    ';

    קפיצה למים הקרים

    לסמוך על עצמי

    15 תגובות   יום שבת, 1/7/17, 03:46

    הייתי בתחילת דרכי הרוחנית (אבל אז עוד לא ידעתי את זה) במסגרת עמותה, שעד היום אני מוקירה לה תודה, על הכלים הנפלאים שהקנתה לי לחיים. 

    באחד השיעורים הראשונים, המרצה עשתה לנו תרגיל דמיון מודרך.

    "דמיינו אינסוף".

    עצמתי את עיניי בהתרגשות ובחגיגיות.

    זו הייתה עבורי אחת הפעמים הראשונות שעשיתי תרגיל כזה.

    ואולי הפעם הראשונה בחיי שנתבקשתי לחשוב באופן מעמיק על המילה "אינסוף".

    "דמיינו אינסוף" היא חזרה ואמרה.

    עצמתי את עיניי ואימצתי את מוחי - מיכל, תתרכזי, תחשבי רגע עם עצמך, מהו "אינסוף"?

    את מסוגלת לדמיין אינסוף? ולא, אל תהיי בנאלית, ותדמייני את הפס של אופק הים הנפגש עם השמיים, לא זו מטרת התרגיל. תצללי לעומק התרגיל. קחי את עצמך לגבהים. אל תסתפקי בלדמיין את הים. נסי לחשוב, מהו "אינסוף"? עצמתי חזק יותר את העיניים, ודמיינתי את השמיים כשהם זרועי כוכבים בלילה. הזהו "אינסוף?"

    זה לא היה נראה לי מספק. עדיין שטחי מדיי.

    שמרתי על עיניים עצומות ואימצתי את מוחי עוד יותר. מהשמיים זרועי הכוכבים "עפתי" בדמיוני אל הכוכבים עצמם, על מנת "לראות" אותם מקרוב, ובעקבות כך, "לראות" מסביבי כוכבים רחוקים עוד יותר שנגלו לעיניי בהעצימי את התעופה, כוכבי לכת, וגלקסיות ואת שביל החלב.

    ועדיין זה לא היה נראה לי מספק על מנת להמחיש "אינסוף" מהו, אז נשמתי עמוק, והתאמצתי עוד יותר, ועשיתי בדמיוני "זום אאוט", וראיתי איך מערכת השמש מתמזערת וסביבה צצות עוד ועוד מערכות נוספות, ותוך כדי שאני מחזיקה את התמונה הזו בראשי, התרגשתי להבין כמה עצום ואדיר הוא היקום, ובלתי נתפס, ואינסופי.

    "האם אני עושה את העבודה?" ניקרה בי המחשבה.

    חזרתי למציאות.

    פקחתי עיניים והבטתי סביבי. כולם עצומי עיניים ושותקים, הם וודאי מבינים את התרגיל טוב ממני, מעניין מה הם רואים בדימיונם? וקיננה בי שוב התחושה שאני לא מתאמצת כפי שמצופה ממני, ולא מבינה את התרגיל לעומקו.

    אזרתי עוז, והתגברתי על המבוכה, (ככל הנראה בזכות האמביציה העצומה שהייתה לי בזמנו להתפתחות רוחנית), ושאלתי את המרצה – "תוכלי אולי להסביר למה את בדיוק מתכוונת כשאת אומרת "אינסוף""?

    ועצרתי שם.למרות שרציתי להמשיך לדבר ולתאר לה את כל המראות עוצרי הנשימה שראיתי הרגע בדימיון, כדי להבין אם אני אכן עושה את התרגיל נכון, או שמא...

    היא הביטה בי, ואז הביטה בכולם, ואמרה:
    "אתם רואים? זו בדיוק הבעיה היום. שכשאומרים לאנשים לדמיין "אינסוף" הם אפילו לא מבינים מה זה".

    ואז הביטה בי שוב:

    "תדמייני ים. אופק של ים. הפס הזה בו הים נפגש עם השמיים. את מסוגלת לדמיין את זה?"

    ואני הנהנתי.

    ועצמתי שוב עיניים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/11/17 16:24:

      דמיון מודרך הוא כלי נהדר לעבודה עצמית.
      חייכתי לעצמי במילות הסיום שלך...
      לפעמים זה יותר פשוט ממה שאנחנו מדמיינים,
      וכן... לסמוך על עצמך חיוך

        28/8/17 16:22:
      מעולה :-) אני מדמיין אינסוף כשאני עומד בין שתי מראות או יותר וכל מראה משקפת את דמותי משתקפת במראה האחרת ועוד ועוד ועוד... עד אינסוף
        3/7/17 00:33:

      צטט: שיר_שטוטית 2017-07-02 22:47:43

      כוכבית גם מהשיר

      תודה שטוטית יקרה על הפירגון הכפול והמכופלנשיקה
      המון נשיקות ולילה מבורךנשיקה
        3/7/17 00:32:

      צטט: Da Vinci 2017-07-02 16:51:08

      פה חשדתי!
      לא שאני מותח ביקורת חלילה על כל הקונספט של דמיון מודרך (ואני כן, אבל נשים את זה רגע בצד).
      אבל אם כבר, לשיטתם: האם לא נדרש שמדריך בקורס דמיון מודרך יהיה בעל דמיון? 

       

      מאידך אפשר גם לנסח זאת  בצורה חיובית יותר ולומר:

      עלתה התלמידה על רבתה. 

       

      או בדרך שלישית:  היא נעצרה בקו החוף ואת לקחת את המגבת. 

       

      ''

       

       

      הא!! דה וינצ'י, איזה אלוף! כמו תמיד אתה בוחר את השירים הטובים ביותר:)) 

      אחד האהובים עליי...אכן, מלא דמיון! עשיר ומקורי כל כך...

       

      והמורה? - פשוט רצתה להקל עליי ולעזור לי לעבור את "המחסום"חיוך

      דווקא אהבתי אותה מאד, התגברתי על התגובה הזו שלה, ולא לקחתי ללב:)) מגניב

        3/7/17 00:25:

      צטט: barir 2017-07-02 08:23:58

      תודה, בדיוק מחר אתחיל קורס דמיון מודרך. מחכה לחוויה המרתקת1

       

      וואו, barir, איזה כיף לך!!!!!! מדהים, תהני, וספרי איך הייתה החוויהנשיקה

        2/7/17 22:47:
      כוכבית גם מהשיר
        2/7/17 16:51:

      פה חשדתי!
      לא שאני מותח ביקורת חלילה על כל הקונספט של דמיון מודרך (ואני כן, אבל נשים את זה רגע בצד).
      אבל אם כבר, לשיטתם: האם לא נדרש שמדריך בקורס דמיון מודרך יהיה בעל דמיון? 

       

      מאידך אפשר גם לנסח זאת  בצורה חיובית יותר ולומר:

      עלתה התלמידה על רבתה. 

       

      או בדרך שלישית:  היא נעצרה בקו החוף ואת לקחת את המגבת. 

       

      ''

        2/7/17 08:23:
      תודה, בדיוק מחר אתחיל קורס דמיון מודרך. מחכה לחוויה המרתקת1
        2/7/17 02:50:
      תודה ליריקה יקרה:) אני יכולה רק לקוות שבאמת כך... ונכון, מסכימה, דמיון מודרך, הוא חיבור למקורות של עצמך, וכל ההתעסקות בפרשנויות ולמה בדיוק התכוונה המרצה, לא רלוונטיות בכלל ... אבל אז לא ידעתי את כל זה... ונכון שבאותו תרגיל התערער בי הביטחון מאד, אבל בהמשך, המראות שדמיינתי נשארו כמין סוד כמוס ביני לביני, והזכרון הזה עזר לי בהמשך בתובנות אחרות לגמרי... מעז יצא מתוק:) תמיד זה כך, לא? :)))
        1/7/17 23:31:
      כוחה של קבוצה לחזק ולהאיר את היחיד או לגרוע, תלוי בהרבה גורמים ובמקרה הספציפי גם יחד. אצלך נראה שהאור הפנימי חזק ויציב גם כשבחוץ מחשיך קמעא. לעניות דעתי, תרגיל בדמיון מודרך כשמו כן הוא, מיועד לחיבור אישי עם המקורות של עצמך כך שלא משנה למה מתכוונים במושג אלא במה אתה מפתח עם עצמך בדרך אליו.
        1/7/17 21:49:

       

      תודה על התגובות גילהסטחי, ~~, מסתכל סביב ושטוטית היקרים:))

      ככל הנראה יש אינסוף אפשרויות לדמיין אינסוף :)))

      מה שלקחתי מהמקרה הזה, זו ההבנה, שהדפוס שלי, הוא להטיל ספק בעצמי.
      יש לי איזשהו חוסר ביטחון מובנה כנראה:)
      אפילו אם אני עושה עבודה טובה ומעמיקה, אני תמיד בטוחה, שאני לא עושה אותה כמו שצריך, ושכולם הרבה יותר טובים ממני, ובוודאי עושים את העבודה הרבה יותר טוב ממני ...

      התשובה של המרצה שלי אז הייתה סטירת לחי, במובן הטוב של המילה.
      זו רק דוגמא אחת למקרים כל כך רבים שעמדתי בסיטואציה דומה ...
      אין ספק, *לסמוך על עצמי* - אחד השיעורים הרוחניים הלא פשוטים, שעד היום בעצם לא השלמתי:)
        1/7/17 18:28:
      אין כמו דמיון. באשר להתפתחות רוחנית אני לוקחת זאת לכיוון מודעות עצמית. אז דמייני שהכל מתוק . שבוע טוב מיכלי יקרה
        1/7/17 17:33:

      תדמייני אין סוף. אפשר?

      אי אפשר.

      באינסוף קווים מקבילים נפגשים.

      באינסוף פונקציה ששואפת לאפס, מגיעה לאפס.

      באינסוף קורים כל מיני דברים שלא קשורים למציאות שלנו כאן ולכן לא ניתנים לדמיון.

      אין לנו את הדימיון בשביל לדמיין את זה.

      אפשר רק לחשוב על מונחים מתמטיים לאינסוף. 

      קו האופק הוא לא אינסוף. הוא סתם קו של קצה הראייה. לא צריך שום דמיון לראות מה קורה מעבר.

      הבקשה עצמה היא לא רלוונטית, ובכך שכולם חשבו על אותו הדבר מעידה יותר מכל על מוגבלותו של בן האנוש.

      אין מילים לתאר אינסוף, כי אין סוף. תמיד אפשר יהיה להוסיף עוד 1 למספר הכי גדול שאפשר לחשוב עליו. 

       

      לו אני הייתי מנחה תרגיל כזה, הייתי מבקש לדמיין ותאר במילים את הרגש שעולה שם בחדר.

      או לצייר את התחושה שקורית.

      או כל דבר אחר שאדם מסוגל לחוש, לתאר ולהפיץ החוצה.

      אני ממש לא רוחני מספיק בשביל אינסוף.

      דודו

        1/7/17 08:09:
      היו לך הכלים שהיית צריכה שימלאו אותם במהות. היית מלאת נכונות ומוטיבציה ומתוך הסיפור עולה שאת מסוג התלמידים שעולים על מוריהם.
        1/7/17 05:04:

      יפה הדימיון והמראות הנשקפים

      אומרים שלדימיון אין סוף

      אצלי כשאומרים אינסוף דבר ראשון שקופץ לי זה פשוט עיגול - לא משנה מה הגודל שלו.

      עיגול - אין לו התחלה ואין לו סוף.

      ארכיון

      פרופיל

      Themis Θ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין