כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע פתגמים בערבית: אדם יכול להתגרש מאשתו - הוא אינו יכול להתגרש מגרושתו

    0 תגובות   יום שלישי, 4/7/17, 21:17

    אברהם אלישע - מבחר פתגמים מן השפה הערבית:

     

    גירש אותה ושב להביט בשוקיה

    طَلَّقا وْرِجِع يِطَّلَّع بْسيْقانا 

    טַלַּקָא ורִגֶ'ע יטַּלַּע בִּשִׂיקָאנָא


    "אדם יכול להתגרש מאשתו - הוא אינו יכול להתגרש מגרושתו". המונח גירושין טעון ומלא מתח. המילה "גט" הטעונה במשמעות הפירוד אינה מילה עברית, אלא ארמית. הצירוף הלשוני העוקב של האותיות ג',ט' אף בתוך המילים לא קיים במקרא וגם לא בשפה העברית בכללה. במקרא כתוב:


    כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי יְ-הוָה (דברים כ"ד/ 1-4).


    בדיוק ההיפך באסלאם. המוסלמי יכול לגרש את אשתו בשילוש ההכרזה "גרושה את". לשאתה שוב הוא רשאי רק לאחר שהיא נישאת נישואין מלאים. "נישואין מלאים" במשמע לאחר שחוותה יחסי מין עם אחֵר ומתגרשת ממנו. תהליך זה נקרא تجحيش תַגְ'חִיש, אשר לו קונוטציות לא נעימות. אולי קשר להן, ולו חלקית, עם האמירה העתיקה: "ששני בני אדם הנישאים זה לזה לאחר גירושין, הרי זה כאילו הם ארבעה במיטה". אצל הדרוזים רשאי הגבר לגרש את אשתו בהכרזה אחת, אך בשום מקרה אינו רשאי לחזור ולשאת אותה לאשה.

    על פניו מובהר שחוקי הדת מבקשים להרתיע ולכפות על הגבר איפוק וזהירות לפני שהגבר מבקש לגרש את אשתו - בעצם לא מבקש, אלא פשוט מגרש.

    הפולקלור רווי בסיפורים אקזוטיים בנושא זה, והנה שניים מהם:

    מעשה באדם שבדרכו לביתו, בעיר חלבּ אשר בסוריה, עבר בשוק וקנה معلاق מִעְלָאק1. בהגיעו לביתו הפציר באשתו למהר ולהכין לו הבשר על האש, כי רעב הוא מאוד. האשה החלה בהכנותיה, ולהפצרות האיש הגישה לו בינתיים עוגיות غْرَيْبة ע'רַיְבֶּה להרגעת רעבונו. בייאושו איים: אם לא תגישי לי את הבשר עד שאגמור את העוגיות - הרי את "מגורשת בשלושה". האשה, מקוצר הזמן, לא הצליחה במשימה ועל פי הדין הגירושין נכנסים לתוקף.

     

    ''

    ע'רַיְבֶּה غريبة  

    עוגיית סולת מזרחית יבשה, מצטיינת ב"קריספיות" שמותירה פירורים

    (לצפייה בתמונות המאמר מומלץ להיכנס באמצעות דפדפן גוגל כרום)

     

    האיש שאהב מאוד את אשתו, אֵם ילדיו, פנה לקאדי השַרְעִי בבקשת סיוע במניעת הגירושין. הִקשה הקאדי, והאיש בשלו: "אתה יודע אני גם רוצה לתרום לנצרכים (רמז לשוחד), ואנא עזור לי להציל את נישואי". חשב הקאדי ואמר: ידיד לי והוא חכם, הלא הוא ה"חכם בָּאשִי" (הרב הראשי) של היהודים, הבֵא מרכבה וניסע אליו אולי הוא ימצא לך פתרונים. וייסעו שניהם ל"חכם בָּאשִי". זה קיבלם במאור פנים והשניים ישבו ושטחו בפניו את הבעיה. שמע החכם ולאחר רגע קט של ריכוז בתוך עצמו פסק: "לך לשלום לאשתך - חוקית היא לך". התפלא הקאדי ושאל: "הכיצד"? ענה החכם: "המעודך גמרת לאכול אי פעם ע'רַיְבֶּה? והרי כל עוד נותרים פירורים, משמע שהוא לא גמר אכילתם" - שהיה תנאי לגירושין. בהעדר תנאי זה הרי אין הכרזתו הכרזה מחייבת כלל. (מובא בספרו של אמנון שמוש, אחותי כלה, מסדה, 1974).

    ''

    בית הכנסת העתיק בחלב - מקום בו היה כתר ארם-צובא 

    (לצפייה בתמונות המאמר מומלץ להיכנס באמצעות דפדפן גוגל כרום)

     

    סיפור דומה ועתיק מזה מסופר על הרב משה קַפְּסַלִי, רבה הראשי של יהדות טורקיה במאה ה-15. הרב היה אישיות מוערכת על ידי הסולטאן סלימאן הגדול. סולטאן זה אהב מאוד את אשתו המלכה.

    פעם, כאשר היו על יד פלג מים, קמה המלכה ללכת. הסולטאן הפציר בה שתישאר, אך היא מיאנה. הסולטאן בכעסו הטיח כלפיה: "אם תעברי את המים האלה הרי את מגורשת בשלושה". היא לא צייתה.

    הסולטאן אכול חרטה פנה לחכמי הדת למציאת פתרון למניעת הגירושין והוא נענה בשלילה. אז קרא הסולטאן לחכם (א)לקַפְּסַלִי ושטח בפניו את בעייתו. ביקש החכם להתבונן במקום האירוע, ובהבזק מחשבה פסק: "אין הגירושין גירושין". תמהו חכמי השריעה, והחכם השיב: "הסולטאן התנה, 'אם תעברי את המים האלה' - אך עד שהיא עברה, אותם מים זרמו והיו כאינם - על כן לא יכלה 'לעבור אותם', אלא על מים שבאו אחריהם". אחרת היה אם המים היו עומדים. כך ניצלו נישואיו לשמחת כולם (יצחק יחזקאל יהודה, משלי ערב, החברה הא"י להיסטוריה ולאתנוגרפיה, 1932-4, עמוד רל"ב - ספר שהוא אוצר חוכמה של אדם מופלא).

     

    ''

    חותם הסולטאן סולימן הגדול 

    (לצפייה בתמונות המאמר מומלץ להיכנס באמצעות דפדפן גוגל כרום)

     

    ממשל זה אפשר למשוך בהשאלה היסק תמים ומודע: הנפש ממשיכה להתאוות לדברים שהיו בשליטתנו ונפרדנו מהם בפזיזות ובמקח טעות גורלי המעלה חרטה. אך בהסתר, אולי מן הנפש עצמה, מתקיימת כאן משיכה דווקא לאסור - כשהמדובר באשה שהיתה אשתו ואשר עתה הפכה מושא לתשוקתו של האחר, ר' הפתגם:

    חביב מכל על האדם - מה שהוא מנוּע ממנו  

    أَحَبُّ شَيءٍ إلى الإنسان - ما مُنِعَا

    אַחַבֻּّ שַיְאֵן אִלָא (א)לאִנְסָאן - מָא מֻנִעָא

    (להסבר על פתגם זה לחץ כאן)

    __________

    1. معلاق מִעְלָאק: מכלול האיברים הפנימיים בבהמה. השם בערבית הוא על אופן הצגתו - תלוי כאשכול באטליזים במזרח ונמכר בשלמותו. בעברית קֶרֶב, קרביים שבבהמה, על שם מקומַם בגוף. במזרח מקובל לעשות בו מה שקרוי "על האש".

     

    אברהם אלישע הוא תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

      אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין