כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע : בלק

    7 תגובות   יום חמישי, 6/7/17, 17:16

     עני ורוכב על חמור

    השבוע נתחיל את ימי בין המיצרים , המתחילים בצום י"ז בתמוז ומסתיימים בט' באב . בט' באב נחרבו בית המקדש הראשון והשני ויצאנו לגלות .

    "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת , צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" .

    הצומות עתידים להפוך לימי שמחה , לימי גאולה לעתיד לבוא .

    עוד מהגן לימדו אותנו שהמשיח יבוא כשהוא רוכב על חמור .

    המקור לכך הוא מספר זכריה פרק ט' :

    "גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא ;

    עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר , וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת".

    אמנם , לפי דברי הגמרא בסנהדרין (צ"ח ע"א) זאת רק אחת מן האפשרויות :

    " רבי יהושע בן לוי רמי כתיב (דניאל ז, יג) 'וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה' וכתיב (זכריה ט, ט) 'עני ורוכב על חמור'! זכו עם ענני שמיא , לא זכו עני רוכב על חמור".

    ר' יהושע בן לוי מקשה סתירה בין שני מקורות , מצד אחד המשיח יבוא על ענני השמים , ובמקור אחר הוא עני ורוכב על חמור !

    אלא שהדבר תלוי , אם זכו- יבוא על ענני שמים .

    אך אם לא זכו - עני ורוכב על חמור .

    זכו או לא זכו , זה לא תלוי בכוכבי השמים או במזל , אלא במעשים מצד עם ישראל .

    אם יעשו מעשים כאלה שעל ידם יזכו , יבוא המשיח על ענני שמים , בצורה ניסית ,

    נעימה ומכובדת יותר .

    אך אם לא יתנהגו ישראל כראוי , יהיה המשיח עני ורוכב על חמור , גאולה בצורה של צרות וייסורים .

    אך גם באופן זה , זה עדיין משיח , זאת עדיין גאולה .

    עני ורוכב על חמור אמנם מתפרש בגמרא בסנהדרין בתור אפשרות יותר נמוכה ,

    אבל גם לאפשרות זאת יש משמעות עמוקה לגבי המשיח .

    כך מסביר המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה' :

    "דע כי כל רכיבה הוא מורה על שהרוכב נבדל מן אשר רוכב עליו ומתעלה עליו... לא התנשאות שהוא למלכים שהם מתנשאים בגבורתם או בעושרם , אבל (אלא) התנשאות מעלה קדושה ומעלה נבדלת שהיו קרובים אל מעלה אלוקית , נתן להם הקב"ה להיות רוכבים על החמור שזה מורה שהוא רוכב על החומריות" .

    כלומר, המשיח מצליח לרכב מעל החומריות , ואף לשלוט בה .

    לא החומריות היא שמנהלת את המשיח , אלא להיפך , הוא ששולט במידותיו ובענייני החומר .

    ועוד ממשיך המהר"ל להסביר את עניין החמור בדווקא ולא בעל חיים אחר :

    "כי אין בין הבהמות הטמאות שהוא מיוחד למצווה כמו החמור , שהרי אצלו פטר רחם נוהג , מה שאין כן בשאר בהמות טמאות וסוד הדבר הוא דבר נפלא כי החמור הוא נוטה אל הפשיטות (טבעיות א-לקית) יותר מכל שאר בהמות טמאות שהוא חומרי יותר...". בחומר יש פחיתות שהוא נוטה מאד אל החומר .

    אך יש בו גם יתרון , יש בו נטייה למצווה , מצוות פדיון פטר חמור , וזאת כי יש בו צד פשוט , אל הטבעיות .

    גם בלעם רכב על נקבת החמור , על האתון . בלעם לא היה עני , וגם לא רצה להיות כזה , כפי שאמר :

    "וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱ-לֹהָי...".

    גם אם בלעם לא רצה כסף וזהב , זה לא מצניעות וענווה , להיפך , הוא מעיד שמצדו הוא דווקא כן ראוי לזה , "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים..." (רש"י).

    אז עני לא היה בלעם , וגם לא רצה להיות כזה .

    וגם רכיבתו של החמור לא הייתה רכיבה על החומריות .

    בלעם לא שלא בחומר , אלא הכבוד והכסף הם שניהלו אותו , הם שדחפו אותו ללכת ולעשות הכל על מנת לנסות לקלל את ישראל , גם אם ידע בבירור שה' לא רוצה בכך . ולא רק שבלעם לא יתעלה על החמור שלו , אלא להיפך האתון שלו היא שעלתה על בעליה : " וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ..." ,

    מה שבלעם לא ראה , והיא אף מצליחה לדבר , לרכוש תכונה אנושית :

    "וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" , ובטענתה , ניצחה האתון את בלעם , עד כדי שחייה של האתון מוצדקים משל בלעם : "וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה'... כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי" .

    הבסיס לנבואה והנהגה, הוא כפי שהתווה לנו משה , ענווה ושליטה על החומריות .

    שתי תכונות אלו לא היו לבלעם , אלא אף להיפך .

    אלו גם התכונות של המשיח , שעל ידיהם יגאלו ישראל .

     

     

            

    http://cafe.themarker.com/image/1110450/

     

    בלעם , מלאך אלוקים והאתון
    ציור של רמברנדט ון-ריין (1606-1696)    

     

     טהרת הקשר הזוגי, והא-לוהי

    בפעם השלישית שבלעם מגיע לברך את ישראל , הוא אינו מחכה לקבלת דבר ה' , הוא יודע שמאת ה' לא תהיה לו תשובה חיובית , ה' רוצה לברך את עמו ולא לקללם :

    "וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו .

    וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱ-לֹהִים".

    בלעם יודע שה' רצה לברך את ישראל ולכן , אומר רש"י :

    "אזכיר עונותיהם , והקללה על הזכרת עונותיהם תחול" .

    הוא שם את פניו 'אל המדבר' . רש"י מסביר : 'כתרגומו'- כתרגומו של אונקלוס .

    וכך כותב אונקלוס :

    "וְשַׁוִי לָקָבֵיל עֶגְלָא דַעֲבָדוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא אַפּוֹהִי".

    בלעם שם את פניו אל העגל שעשו בני ישראל במדבר !

    בלעם חושב שאם הוא יביט את עוון העגל ויזכיר את עוונם של ישראל ,

    אז ירצה אולי ה' לקלל את עמו !

    אך גם בפעם הזאת בלעם לבסוף מברך את ישראל .

    מה גורם לו לכך?

    בלעם רואה את ישראל 'שוכן לשבטיו'  -

    "ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין , ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה , שלא יציץ לתוך אהל חבירו" (רש"י) .

    בלעם רואה את הצניעות , את שמירת הפרטיות , את השמירה על קדושת המשפחה בכל בית ובית מישראל , ובשמירת הצניעות בין בית לבית .

    זה אמנם מה שגם גורם לבלעם מאוחר יותר לתת לבלק את העצה כיצד ניתן להכשיל את ישראל בבנות מדיין , 'אלוהיהם של אלו שונא זימה' , אבל הקדושה הזאת שבחיי המשפחה הישראלית , היא זאת שמשרה על בלעם את ההשראה לברך את ישראל בפעם השלישית .

    ואף בברכה זו ניכרת ההשתאות של בלעם על קדושת המשפחה הישראלית :

    "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל"  -

    "מה טבו אהליך - על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה" (רש"י).

    בהמשך , מסביר רש"י את הפסוק על המשכן ובית המקדש , ואף הם קשורים לקדושת הקשר שבין איש לאשה בישראל .

    וכך אומרת הגמרא ביומא (נ"ד ע"א) :

    "בשעה שהיו ישראל עולים לרגל - מגללים להם את הפרוכת ומראים להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להם : ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה". הקשר החזק שבין איש לאשה , כשהוא נעשה בקדושה , זה הסמל לקשר שבין כנסת ישראל לבין קודשא בריך הוא !

    כוחם המיוחד של ישראל הוא בקדושת וטהרת המשפחה .

    הקשר שבין זכר לנקבה כשהוא בקדושה אז הוא משל לקשר שבין ישראל לבין הקב"ה . זה המיוחד שבישראל , וכאשר פוגמים בקשר שבין איש לאשה , אז פוגמים גם ח"ו גם בקשר שבין ישראל לבין הקב"ה .

    כמה אנחנו צריכים לחזק את קדושת הקשר הזוגי בישראל , וככל שנחזק זאת ,

    נחזק גם את הקשר שבין כנסת ישראל לבין א-לוהי ה .

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      תודה, פרשה מסקרנת ולא פשוטה לביאור, זה קסמה.
        8/7/17 01:43:
      על כולנו ללמוד מבלעם, ולא להיות "שכירי חרב"... גם אם נשכרו שירותינו, ע"י לקוח, או ע"י מעסיק, עלינו לשמור על היושר הפנימי שלנו, להתחבר לקב"ה, לזכור שאנחנו כלי של הקב"ה ולא של "שוכרנו" - ואז, רק אז, באמת נעשה את המוטל עלינו!
        7/7/17 22:42:
      ענווה ושליטה בחומריות. גישה ראויה, ויפה הדרך היצירתית שמובילה מן הטקסט המקראי עד אליה.
        7/7/17 12:25:

      יש לי מה ללמוד אצלך.

      שבת שלום יש יקר.

        7/7/17 11:30:

      לשלמה היקר, רעי ועמיתי, אלופי ומיודעי נ"י

       

      נאה דרשת ואנחנו נאה נקיים ובא לציון גואל. 

      לא במרצדס ולא ברולס רוייס, אלא על חמור,

      כי עני ונושע הוא והענווה של משה דבקה בו

      ובא לציון גואל לקיים את ברכתו של בלעם

      כמו שמקובע  בספר התפילה.

       

      שבת שלום לך וליקיריך

         באהבה שאינה תלויה בדבר,

              ב ר ו  ך     

        6/7/17 21:28:
      קודם כל החכמתי. אבל ברשותך שאלת תם... הדת הנוצרית מבוססת על גאולה. (דת יפה לכשעצמה) מהמעט שאני זוכר הדת שלנו מבוססת על בסיס נפלא "שלא לשמה בא לשמה" מי המחפש שכר ימצא את המצווה...
        6/7/17 19:47:
      שבת שלום....