זה היה לה היום הארוך בשנה יום בו נשמתה נבחרה לה להיות יקומית מסתחררת במופעים רבי תפוצה למימדים תמונותיה לה גמעו מרחקים היאך ליוותה שיירה רחוקה בזמן לא זמן את אדמת הארץ. ומופעי השמים כולם בחרו לה את היותה בת שמיים ובת כוכבים מתהלכת בינות הארץ לשמיה התכולים ביום הארוך ביותר בשנה באה היא אל ימתה לרעות את גליה בים תענוגותיה הוא ים תעתועיה במופעי ניצוץ נשמתה האירה לה בחדרה מול ירח חיוור התבשרה שהשמש לה נבחרה להקרין עצמיותה במסך האשליה אשליות טיבן להתמוגג ולהתרחק ממסכי האמת הצורבת החום בה עלה עת לבושה היתה בעור וחתומה באורה עד יפעתה לה נבחרה לשרת את הברואים באהבתה להפריח שממות ולהקים בריות מערש דווי לעולם של בשורות לריפוי מלא של דרך כל דרך בה התהלכה בין המימדים אוהבת ומאירה כל העת |