כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    אחת המעידות

    23 תגובות   יום שבת, 8/7/17, 14:25

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

     

     

    קודם התנצלת על כל מעידה שלא תבוא, אז הנה אחת מכל המעידות שלא הסכימה לא לבוא.

    בין השאר ביקרת בכמה רשימות בעלון עוד דברים בחיי היום יום של הקיבוץ כגון:

    אופי השימוש ברכב הקיבוץ ע"י אנשי "מיטרוניקס" וגם את לוח המודעות האלקטרוני שנתלה שם באולם הייצור, שבו נכתב באופן מאיר  עיניים כמה רובוטים הורכבו באותו היום וכמה יש עוד להרכיב. אתה טענת שזה דומה למוסר העבודה באולמות הייצור של חברת "פורד", יצרנית המכוניות, וגם לטיב יחסי העבודה בקפיטליזם החזירי בכלל.

     

    ''

     

    אז מתישהו ישב מישהו שכבר הזכרת את שמו וכתב לעלון הקיבוץ את הרשימה דלהלנצ'יק:  

     

    הרהורים על פרסומים בעלון

     

    ישנם שלושה נושאים שנכתבו עליהם כתבות שברצוני להתייחס אליהן: מיטרוניקס, תמוז, והנגרייה.

     

    מיטרוניקס:

    אין לי דעה על הלוח האלקטרוני אשר הותקן באולם היצור של מיטרוניקס. לכן שאלתי את אחת העובדות שעובדת בקו היצור לדעתה. היא ענתה שמרוצה.

    לפני ההתקנה, העובדים האחרים היו שואלים אותה: "כמה עשינו, כמה עוד יש לעשות?" ועכשיו – כולם יודעים. זה גם מוכיח שהמפעילים את הקו מתעניינים במה שקורה. דרך אגב, כל בוקר רואים "בוקר טוב" על הלוח, אבל עד שהמבקרים והביקורתיים מגיעים, הברכה כבר לא אקטואלית.

    ''

    הבעיה שהכי מדאיגה אותי, שהחברים יפסיקו לעבוד, או שלא ירצו להתחיל בכלל. לא כל כך בגלל העבודה עצמה או בגלל הדינאמיקה של העובדים, אלא בגלל הביקורת שמקבלים על כל צעד ושעל מחברי משק - אלה שפעם עבדו במפעל ולא מרוצים מהשינויים שחלו בו או אלה שרוצים לעבוד רק בתנאים שלהם, או סתם מתוך קנאה.

    לדוגמא:

    בזמנו אלברט נסע לחו"ל עם צוות עובדי הייצור, לאחר עונה מוצלחת במיוחד. החברים בחרו לראות רק צד אחד ולא את העובדה שהוא חבר הקיבוץ היחידי שמתמיד בעבודה הקשה בקו הייצור של מיטרוניקס.

    דוגמא שניה: כל התהיות על  צי הרכב של המפעל, כמו המיול ורכב השרות – כאשר נשאלו כל השאלות עליהן אף אחד מהשואלים לא בירר מי משתמש בהם. אילו בירר היה יודע, שבדיוק בזמן הזה שני הרכבים הנ"ל שימשו את גידולי השדה ולא את עובדי מיטרוניקס.

    בערב המיוחד לשאלות הציבור אל מנכ"ל מיטרוניקס ואל בעלי תפקידים אחרים, לא הגיעו כל אלו אשר נוהגים לתהות ולבחוש בחצר הקיבוץ.

     

    תמו"ז

    הנהלת תמוז פיטרה כעשרה עובדים למטרות ייעול, ביניהם שני חברי משק. השניים לא עבדו במשרה מלאה ולכן לא התאימו לתכניות הייעול החדשות. אך האם מותר לי לתהות מדוע, אם כך, לא יכלו אותם חברים למלא את תפקידו של השומר  בשער ועל ידי כך לחסוך הוצאה גדולה?

     

    ''

    הנגריה

    יש מה שנקרא "שאלות קיטבג" בעגה של הצעירים. כאשר חבר ותיק שואל בעברית, הרבה יותר צחה משלי, מדוע ישנם כל כך הרבה שכירים  במפעלים? מדוע יש שם זר (מישהו חיצוני מעפולה שכר את הנגריה שלנו. א"ב) על דלת הנגריה? אלה "שאלות קיטבג", במיוחד משום שהשואל היה בעצמו מרכז הנגריה – מוצלח, אם יורשה לי להוסיף – ויודע בדיוק כמונו, ש"שם זר" מופיע אחרי שחיפשו משך זמן רב חבר שיקבל את ניהול הנגרייה.

    כמו כן, במפעל שהוא עצמו הקים, פינו חברים את מקום עבודתם לשכירים. ואם יש אבטלה סמויה, מדוע שלא ישמרו בשער ויחסכו שומר שכיר?

     

    מה לעשות, זו דרכו של הטבע – שלא משאיר מקום ריק.

     

    מן-דהוא

    8.8.2003

      

    למען הגילוי הנאות – אותו מן-דהוא הגיע מדרום-אפריקה עם תואר מהנדס אזרחי מדופלם. הוא תכנן וביצע את הדרך החדשה לירידה אל השדות בעמק.

    במשך הרבה שנים כונתה זו בשם "דרך מן-דהוא".  בין השאר עבד מן-דהוא כמרכז הרפת, מרכז המשק, מחנך בבית הספר המשותף בעין-חרוד ובבקרת המוצר ב"מיטרוניקס". הוא היה מעורב עמוקות בכל עינייני הכלכלה  במשק והיה ממש חבר מרכזי בכל הצד המשקי של קיבוץ יזרעאל. טוב ויפה, אבל אותך הוא הצליח להוציא מהכלים (משימה לא קשה).

    עורכת העלון, כדרכה, הראתה לך את רשימתו של מן-דהוא לפני שפורסמה בכוונה שתגיב אם תרצה.

    ''

    על מה להגיב? הכתובת הישירה של כל "המבקרים והבוחשים והתוהים והכותבים וגם הנוטשים וגם אלה שלא באים לאסיפה עם מנהל המפעל"  הם אתה בכבודך ובעצמך עם הלשון הצחה  מן-דהוא מציין. אז על מה להגיב? אתה לא רוצה להלאות שום קורא פוטנציאלי בכל פרט שברקע האמור. אז ענית לעורכת העלון שתדע לה:

    יש ברשימה של מן-דהוא עיוות עובדות.

    אתה לא נטשת את הנגרייה. הוציאו אותך משם בכדי לשמש כמזכיר הקיבוץ.

    אתה לא אחראי לכך שלא נמצא לך מחליף קבוע. ביקורתך על "מייטרוניקס" לא הייתה שלך בלבד, זאת על דרך ההמעטה.

    אתה לא נטשת את מפעל הכבלים הקשיחים. קרעת שם את התחת במשך 12 שנים וחדלת בגלל ארבעה מעקפים בלב. אותך החליף לא שכיר אלא בן-משק כשר למהדרין. מפעל הכבלים גדל בנפח הייצור (והרווח) ונזקק להרבה עובדות שלא נמצאו בקיבוץ אלא בעובדות שכירות מבחוץ. מי שפרשה ממפעל הכבלים לא הייתה בדיוק מועמדת לשמור בשער. ועוד...ועוד..ועוד... 

     

    ''

    את כל זה שפכת על עורכת העלון והיא עשתה כנראה אותו הדבר על הראש של מן-דהוא. שנה שלמה לאחר מכן הוא נמנע מלדבר אתך וגם הקפיד לא לשבת אתך בשולחן אחד של ארוחת הבוקר, ככה מפני שאפילו הוא תפס שאתה יצאת מכליך ולמשמע כל הקשקוש. האמת שגם אתה נהגת ככה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/7/17 23:03:

      יישר כוח לאביך היקר.

       

       על התיאור הנפלא של הזיכרונות מחיי הקיבוץ,

       העלון המקומי וההתנהלות באותם ימים.

       נהניתי גם ,כתמיד ,מהיצירות המרשימות והעשירות בצבע.

      סוף שבוע נעים ומבורך.

       בברכה

       

       אהובה.  

        13/7/17 16:31:
      איש חיל הוא אמנון אביך.
        12/7/17 08:20:

      צטט: rossini 2017-07-10 08:49:00

      לכאורה בקיבוץ יש שלווה ובטחון.

      יש שמסתפקים בכך. עיניין של בחירה.

       

      חייב לציין שהדיוקן עוצמתי מאוד.

      אין טוב בלי רע...

        11/7/17 23:53:
      תודה. מעניין כתמיד.
      תודה. אותי נורא מצחיק שקוראים לרכב "מיול"...
        10/7/17 08:49:

      לכאורה בקיבוץ יש שלווה ובטחון.

      יש שמסתפקים בכך. עיניין של בחירה.

       

      חייב לציין שהדיוקן עוצמתי מאוד.

        10/7/17 08:24:
      הקיבוצים מתקדמים ומפורטים אך הקינאה והסכסוכים עדין לא פגו.
        9/7/17 21:22:
      * העלית לי חיוך על השפתיים עם הביטויים, השפה, החשיבה, והסיפורים של פעם, מהימים של אבא שלי. הוא בטוח היה נהנה מהסיפורים.
        9/7/17 17:47:

      צטט: * חיוש * 2017-07-08 15:17:09

      אחאב חברי היקר נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      היה מעניין לקרוא על הלך הרוח בקיבוץ, הדיבורים של חברי הקיבוץ

      וברגע האמת לא מגיעים לאסיפה ולא נישמע קולם בפומבי,

      על קינאה ומאבקי  כוח.

      כחברת גרעיו ושירות בנח"ל  ובקיבוץ - בחצר הקיבוץ שהייתי בו טעמתי מהצד מכל אלו,

       והחיים בקומונה בקיבוץ - כבר לא כל כך קסמו לי,

      וכבדיחה אישית אספר שחלק מחבריי  לגרעין שמו את עינם וקינאתם  בזמן שראו אותי רכובה

      על אחד הסוסים בליווי חבר הקיבוץ שטיפל בסוסים, גם כשסיפרתי שזהו הצ'ופר שקיבלתי

       על הימים שהייתי מגיעה לחוות הסוסים ועוזרת לסרק, ולטפל  בסוסים  ולנקות את האורווה 

      לא ממש עזר....

      הציורים של אביך מלאיי חיות וצבעוניות ממש כמו אופיו שלמדנו להכיר

      ציור הדיוקן מרשים בעיניי

      * כוכב אהבה וד"ש חמה לאביך היקר, בריאות טובה ועוד המון שיתופים מהזיכרונות


      יהודים לא?

        9/7/17 17:47:

      צטט: דוקטורלאה 2017-07-08 17:21:52

      מי שקורא את רשימת התלונות, בלי לדעת באיזה קיבוץ היא נכתבה, מרגיש הזדהות עם הנושא. בכל הקיבוצים העבודה העצמית לא הספיקה, המפעלים דרשו עובדים נוספים, או מומחים, שלא היו בקיבוץ, צריך היה לגייסם מהחוץ. זה הכעיס מאד את אלה שהאמינו בעבודה עצמית. אני קראתי חומר מסוג זה מהרבה מאד קיבוצים. רצו להפעיל מקומות עבודה רציניים ולא הבינו כי חייבים לספק להם כוח אדם הולם. רק עבודה פרימיטיבית אפשר לבצע עם מי שחי במקום. אין לנושא עובדי החוץ פיתרון מעשי, פרט לרמה ירודה של פעילות בקיבוץ.

      לא פשוט להשתנות. בכל גיל ובכל סיטואציה. 

        9/7/17 17:46:

      צטט: ד. צמרת 2017-07-08 17:22:02

      יש שלט פליז בשערי מפעל מיטרוניקס המזכיר מי יזם את הקמת המפעל? בארצנו אין מוקירים את פעלם של היזמים שהזיעו ותרמו בעוד כל ה"קוטרים" שותים תה בחלב. אם אין כעת לאחר שהמפעל נמכר על הקיבוץ להעניק את הוקרתו לתרומת המייסדים.

      א. יש שלט. 

      ב. 60 אחוז ממניות המפעל עדיין בידי הקיבוץ. 

      ג. יש עשרות חברי קיבוץ העובדים במפעל. 

      ד. כנראה שאת העתיד קשה לחזות. 

        9/7/17 17:45:

      צטט: ~ ~ 2017-07-08 17:45:28

      ציורים נהדרים

      ותלונות זה חלק מהטבע הישראלי - לא?

      הן חלק מהטבע הכללי. כשזה מוגזם ...זה סתם

        9/7/17 17:44:

      צטט: barir 2017-07-09 08:15:24

      תודה, אחאב. אוהבת לקרוא את מזכונות אביך ובמיוחד להתבונן בציוריו.

      תודה לך מרסיה :-) 

        9/7/17 17:44:

      צטט: debie30 2017-07-09 08:38:01

      טוב שכל הזכרונות מתועדים. ציורים נפלאים

      תודה :-) 

        9/7/17 17:42:

      צטט: קנולר 2017-07-09 13:41:05

      מסובך. חיים לא פשוטים בקיבוץ.

      אין מקום פשוט. הקיבוץ נותן מענה לבטחון וחברה, אבל מקשה על הפרט ...

        9/7/17 13:41:
      מסובך. חיים לא פשוטים בקיבוץ.
        9/7/17 08:38:
      טוב שכל הזכרונות מתועדים. ציורים נפלאים
        9/7/17 08:15:
      תודה, אחאב. אוהבת לקרוא את מזכונות אביך ובמיוחד להתבונן בציוריו.
        8/7/17 17:45:

      ציורים נהדרים

      ותלונות זה חלק מהטבע הישראלי - לא?

        8/7/17 17:22:
      יש שלט פליז בשערי מפעל מיטרוניקס המזכיר מי יזם את הקמת המפעל? בארצנו אין מוקירים את פעלם של היזמים שהזיעו ותרמו בעוד כל ה"קוטרים" שותים תה בחלב. אם אין כעת לאחר שהמפעל נמכר על הקיבוץ להעניק את הוקרתו לתרומת המייסדים.
        8/7/17 17:21:
      מי שקורא את רשימת התלונות, בלי לדעת באיזה קיבוץ היא נכתבה, מרגיש הזדהות עם הנושא. בכל הקיבוצים העבודה העצמית לא הספיקה, המפעלים דרשו עובדים נוספים, או מומחים, שלא היו בקיבוץ, צריך היה לגייסם מהחוץ. זה הכעיס מאד את אלה שהאמינו בעבודה עצמית. אני קראתי חומר מסוג זה מהרבה מאד קיבוצים. רצו להפעיל מקומות עבודה רציניים ולא הבינו כי חייבים לספק להם כוח אדם הולם. רק עבודה פרימיטיבית אפשר לבצע עם מי שחי במקום. אין לנושא עובדי החוץ פיתרון מעשי, פרט לרמה ירודה של פעילות בקיבוץ.
        8/7/17 16:00:

      איזה מזל שאצלנו בשכונה אין עלוןמגניב

        8/7/17 15:17:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      היה מעניין לקרוא על הלך הרוח בקיבוץ, הדיבורים של חברי הקיבוץ

      וברגע האמת לא מגיעים לאסיפה ולא נישמע קולם בפומבי,

      על קינאה ומאבקי  כוח.

      כחברת גרעיו ושירות בנח"ל  ובקיבוץ - בחצר הקיבוץ שהייתי בו טעמתי מהצד מכל אלו,

       והחיים בקומונה בקיבוץ - כבר לא כל כך קסמו לי,

      וכבדיחה אישית אספר שחלק מחבריי  לגרעין שמו את עינם וקינאתם  בזמן שראו אותי רכובה

      על אחד הסוסים בליווי חבר הקיבוץ שטיפל בסוסים, גם כשסיפרתי שזהו הצ'ופר שקיבלתי

       על הימים שהייתי מגיעה לחוות הסוסים ועוזרת לסרק, ולטפל  בסוסים  ולנקות את האורווה 

      לא ממש עזר....

      הציורים של אביך מלאיי חיות וצבעוניות ממש כמו אופיו שלמדנו להכיר

      ציור הדיוקן מרשים בעיניי

      * כוכב אהבה וד"ש חמה לאביך היקר, בריאות טובה ועוד המון שיתופים מהזיכרונות


      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין