מי שהיה כמוני אדם בוגר, שעבר את כל תקופת ההמתנה, שלפני מלחמת ששת הימים,     שמע את המוני השמועות שרצו באוויר ויצרו את אווירת הפחד מפני "אבדן בית שלישי", שלובתה על ידי משה דיין, כולל השמועה שביום מינויו לשר ביטחון המחליף את ראש הממשלה אשכול כשר ביטחון, הוא רצה לעשות ניסוי גרעיני - תוכן המאמר מבהיר, שדיין, פרס ובן-גוריון רצו לבצע פוטש נגד אשכול ולעשות "ניסוי גרעיני בחצי האי סיני, שם היה פרוש כמעט כל הצבא המצרי". תוכן המאמר המדובר הבהיר לי, שלוי אשכול היה מי שהציל את ישראל מאסון קיומי, אם תכניתם של בן גוריון, פרס ודיין היה יוצא לפועל ב-1967. אשכול היה, בעיני, הגיבור הלאומי של הריבונות המדינית השלישית של העם היהודי.

מי שמעוניין בפרטים המזעזעים יכול לקרוא את המאמר. המסקנה שלי מקריאת המאמר היא:

ישראל מיום הקמתה לא הייתה דמוקרטיה וזה נמשך עד היום. כל פוליטיקאי, שבמשך שבעים שנות הקיום של ישראל התהדר ב"עובדה", שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון - שיקר לאזרחים ביודעין. האשמה הזאת מוטלת על שלישיית מייסדי המדינה - בן גוריון, שמעון פרס ומשה דיין (האשמה הזאת אי-אפשר להטיל על בנימין נתניהו).

העובדה המצערת אותי היא שהמאמר הזה הביא לתודעתי, שישראל מעולם לא הייתה מדינה דמוקרטית וכל עוד אין לה חוקה, היא לעולם לא תהייה דמוקרטית.

עמימות הגרעין, שישראל נהגה בו בחכמה, הייתה ועודנה הכרחית, כי אחרי השואה הסתבר לעם היהודי, שרק נשק גרעיני הוא אבטחת הקיום של הריבונות הישראלית.