עובר אורח
הכותב הוא עובר אורח.
שאינו מזדהה עם צורה וזמן,
שאינו מזדהה עם גוף והכרה,
שהוא חלק בלתי נפרד מכם
(אתה, את, אתם, הם).
-
המקור לאשר נכתב ומפורסם בבלוג,
אינו נובע מן ההכרה או החושים.
מי אשר יקרא את הכתוב,
יראה אל מעבר למילים
וייפתח לבו לאותו "מעבר"
יצא נישכר.
פוסטים אחרונים
- התקלפות 30/12/18
- כוונות 4/11/18
- סמדהי = אי-תלות 1/9/18
- מה פשר כל זה? 11/7/18
- להגיע לאלהים 14/5/18
- דרכו אל עצמו 1/4/18
פוסטים פופולאריים
-
סמדהי = אי-תלות
1/9/18 | 1189 צפיות
-
עפר ואפר
27/7/16 | 784 צפיות
-
דברים פשוטים
30/6/17 | 1184 צפיות
-
אבן מנסור אל-חלאג' - רואה בעיני רוחו .
9/2/17 | 2011 צפיות
-
אל המעיין
24/1/17 | 1177 צפיות
-
לך מחפש השקט
20/12/16 | 1270 צפיות
-
תלאותיו של אדם
2/2/17 | 1373 צפיות
-
אני רק אני
22/7/17 | 1297 צפיות
-
עשיית מצווה
22/2/17 | 1192 צפיות
-
כאשר יקמלו כל פרחי חלומותיך
8/3/17 | 1341 צפיות
-
החיים במערומיהם
4/12/16 | 1254 צפיות
-
אילן יוחסין
22/5/16 | 929 צפיות
-
השמים בתוכך
10/8/16 | 912 צפיות
-
דו שיח פנימי
11/6/17 | 871 צפיות
-
ככלות הזמנים
1/3/17 | 1286 צפיות
-
מסע
7/6/16 | 1202 צפיות
-
"אני חושב משמע אני קיים", האמנם?
12/9/16 | 2770 צפיות
-
בכוכב הארץ הקשה הדחוס הזה
15/10/16 | 1580 צפיות
טבע האדם
תגובות אחרונות
-
~ ~
בתגובה על התקלפות
-
~ ~
בתגובה על כוונות
-
* חיוש *
בתגובה על פריחת הדובדבן
-
~ ~
בתגובה על סמדהי = אי-תלות
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על רוח מדברית
-
יצחק. ב
בתגובה על מה פשר כל זה?
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חיוש יקרה,
אכתוב לך את עניות דעתי לגבי "הכל צפוי והרשות נתונה"
צפוי לגמרי לכל אדם באשר הוא אדם להגיע בחסד אלהים,
להכיר ולדעת עצמו כפי שהוא.
הרשות נתונה לכל אדם לבחור דרכו.
יש שדרכם אל אשר צפוי להם ישירה ומהירה,
יש ויעקלו דרכם, הלוך ועקל עד שיגיעו למחוז חפצם הצפוי.
כל אדם ובחירתו, כל אדם ודרכו.
הרשות נתונה.
יצחק חברי
אכן אדם מחליט מה ברצונו לעשות או לא לעשות דבר
ויחד עם זאת יש פרדוקס לגבי המשפט " הכל צפוי והרשות נתונה"
מישפט שפתאום קפץ לי בראש.....
וזה מה שהבאתי מהנייט על קצה המזלג :
הלימוד מנסה להתמודד עם הסתירה הקלאסית
בדף הלימוד מובאים שני מקורות שכל אחד מהם מחזיק בצד אחד
נכון, כתבתי שהבחירה היחידה שלנו - זו התגובה.
נכון, על פניו החסידה לא בוחרת אם לנדוד או לא - היא חכמה יותר מאיתנו, היא רוצה לשרוד בתנאים הטובים ביותר עבורה.
אנחנו בוחרים להישאר במקום גרוע במצב דפוק ולא לנדוד למקום טוב יותר.
אנחנו בוחרים לצאת למלחמות, לרצוח, לגנוב, לשנוא, להציק, להזיק, להרע - החסידה פשוט חיה בדרך הנכונה והטובה ביותר עבורה.
יש לנו בחירה - מוגבלת - ומה אנחנו עושים איתה?
אז על מה בדיוק הגאווה שלנו?
כל המעשים לעיל - הם הטבע שלנו, אנחנו לא מעל לטבע - אנחנו נולדים ומתים בדיוק כמו החסידה
אנחנו צריכים לאכול ולשתות בדיוק כמו החסידה
אנחנו מזדווגים לשם ההמשכיות - בדיוק כמו החסידה.
אנחנו צריכים לנשום - בדיוק כמו החסידה.
אנחנו טבע - יצירים של הטבע, זה הטבע שלנו - והבחירה החופשית המדומה - היא התגובה שלנו על פי מבנה האישיות שלנו שלא בחרנו אותו.
-
אשליה או לא,
בכל זאת את בחרת להגיב, וזה מה שאת בחרת להגיב. אף אחד לא בחר עבורך.
בני האדם בוחרים, בין מה שנראה להם טוב או רע נכון או לא נכון וכו'
החסידה לא בוחרת אם בא לה או לא, לאן בא לה ומתי. היא נודדת.
יצחק יקר
כל אדם חווה את חייו באופן שונה - אם אתה מרגיש חופשי ומאושר - תהנה מכך.
עמדתי שכולנו בובות על חוט - לא משנה אם מדובר בגוף, מוח אנושי או נשמה נצחית (או מילה אחרת שתבחר)
כולנו נבראנו שלא ברצוננו, וכולנו נשלטים ע"י הטבע או הבורא - איך שתרצה לקרוא לזה.
בעולמנו הצר, האדם קיבל פריבילגיה קטנה - אינטליגנציה ויכולת להחליט על התגובה שלו - בהתאם למבנה האישיות שלו.
כלומר, הבחירה החופשית היחידה שיש לנו - היא הדרך איך להגיב. כל השאר זו אשליה.
ומה עמדתך הפרטית?
תודה
יפה כתבת
זו עמדתך הפרטית
שבוע מצויין גם לך אהובה.
תודה רוסיני.
יצחק היקר.
יפה ובחן רב שוררת על האדם- ובחירתו החופשית.
יישר כוח!
המשך שבוע טוב ויצירתי.
בברכה
אהובה.
יפה כתבת...
ד. יקר.
לא נכתב "אין לבכות" כי אם אין טעם לבכות"
לא לי לומר למי מה כן ומה לא, מה אין ומה יש.
אבל...באמת אין טעם לבכות על חלב שנשפך.
כל אחד יחליט לעצמו מה הוא עושה או לא.