כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע - מבחר פתגמים מן השפה הערבית: הזיווג - גזירה וגורל

    0 תגובות   יום רביעי, 12/7/17, 11:21

     אברהם אלישע - מבחר פנינים מן המשל הערבי

     

    הזיווג - גזירה וגורל

    الجازِة قِسْمة ونصيب 

    א(ל)גָ'אזֶה קִסְמֶה ונַצִיבּ

     

    אמירה זו משתקפת בשפת עמים רבים. בשפה האנגלית: "הנישואין הם מפעל הפיס".

    בנצרות, בזרמים מסוימים, הנישואין מקודשים ואינם ניתנים לביטול. באסלאם יכול האיש לשאת 4 נשים, ויש אף נישואין לשם הנאה בלבד. וזאת עם אופציה לגבר היכול לגרש אשתו בהצהירו: "מגורשת" שלוש פעמים.

    במורשת היהודית, על מנת להמחיש עומק הרצינות והקדושה לקשר בין בני זוג, מעלים את ערכו על ידי ייחוסו כפעולה אלוהית: האל עצמו מזווג זיווגים. בתלמוד נאמר: כי ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: "בת פלוני לפלוני" (סוטה, פרק א' דף ב'). תפיסת הזיווג מושרשת כדבר כה גורלי, עד שהיא מהדהדת עם אותות השמיים האסטרולוגית. הדבר בא לביטוי בכותרת המופיעה ברוב הכְּתוּבּוׂת: בסימנא טבא ובמזלא מעליא ורק לאחר מכן בסייעתא דשמיא1.

    פרופ' יהודה ליבס בהתייחסו לספר הזוהר כותב: השאיפה להתאחדות אֶרוטית היא [...] שמרווה את תבל כולה, כי תכלית כל המציאות היא הרמוניה וזיווג בין הזכר הקוסמי לבין הנקבה. הזיווג הוא גם תכלית האדם ותכלית הדת, ואף שיא המסתורין.2 

    ובזוהר עצמו: ובוא וראה, כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב"ה, כולן בסוד אחד, וכשהן יורדות לעולם, כולן מתפרדות בצורת זכר ונקבה, ואותם זכר ונקבה מחוברים יחדיו [...] וכשהנשמות יוצאות, זכר ונקבה כאחד הן יוצאות, אחר כך, כיוון שיורדות, מתפרדות הן, זו לצד זה וזו לצד זה, והקב"ה מזווגן אח"כ. ולא ניתן הזיווג אלא לקב"ה בלבד, שהוא יודע זיווגן לחברן כיאות (זוהר, ח"א פ"ה ע"ב).

    מצד שני, בחירת בן זוג עומדת לרשותו החופשית של האדם. היא אחד משלושת הדברים שהבן אינו מחויב לציית בהם לאביו ולאמו והדבר לא ייחשב לו כהפרת מצוות כיבוד אב ואם.

    תפיסת חשיבות הזיווג ניכרת עוד מימי בראשית, מימי האבות, כאשר בני משפחת רבקה עונים לאליעזר עבד אברהם: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְ-הוָה יָצָא הַדָּבָר (בראשית כ"ד/50). ניסוח זה מתאר תרחיש שהשם המפורש מובנה בתוכו. בתור שכזה הריהו כמורה הלכה להפניית גורל הזיווג לאלוהי השמיים. ברור שייחוס זה יש בו מן הנחמה, ובעיני המאמין גזירה שיש להשלים עִמה. זו סיבה להשקיע את מרב המאמצים להצלחתה, ומצד שני לקבלתה בהשלמה שאין להלין עליה. והחכם באדם מאשר: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְ-הוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת (משלי י"ט/14).

    __________

    1. מענין שספר הזוהר הקבלי מזהה המונח מזל עם שם שמיים, כלומר השם המפורש נקרא מזל.

    2. יהודה ליבס, זוהר וארוס, "אלפיים", גיליון 9, תשנ"ד.

     

     

    כל הזכויות שמורות ©

    אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות 

    תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

     אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין