כותרות TheMarker >
    ';

    הקרב על הסניוריטי – בבית המשפט העליון

    0 תגובות   יום שישי , 14/7/17, 13:28

    הבחירה בשופט הוותיק ביותר – נותנת אמנם יציבות מול יתר השופטים, אך לא תמיד הוותיק ביותר, הוא גם המתאים ביותר או הטוב ביותר.

    רק ב-7-10 מדינות דמוקרטיות בעולם, פועלת שיטת הסניוריטי ביתר בחירה ע"י השופטים עצמם, או הפרלמנט או מינוי של הנשיא כפוף לשימוע של הסנט – כמו בארה"ב.

    שיטה זו של ארה"ב מוצעת היום לישראל בשינוי קטן שבמקום נשיא הכנסת היא שתבחר.

    מכאן ברור – שהרוב בכנסת באותה עת תבחר בנשיא בית המשפט העליון לפי השקפתו ואין שום פגם בשיטה זו.

    ההחלטה של אונסקו – על חברון ומערת המכפלה כמו על ירושלים, היא בורות, איוולת היסטורית, עצימת עיניים פוליטית, שבסוף פועלת לטובת ישראל.

    על העולם הנוצרי והאחר קראו או קוראים את הברית הישנה ושם הנושאים האלה ברורים לחלוטין.

    ראש הטופס 

    תחתית הטופס

    הקרב על הסניוריטי

    נשיא בית המשפט העליון – הוא לא רק יו"ר ההרכב ומשבץ הרכבים במקרים חריגים או מייצג המערכת מול השלטונות. הוא גם עומד בראש מערכת אדמיניסטרטיבית גדולה, של כוח אדם, שיבוצים קידומים ומערכת תקציבים, חלוקתם וישותם.

    נשיא בעל השפעה על מינוי, נשיאים במחוזי ובשלום ברחבי הארץ ומגדיל משפטי שצריך להאיר ולהעיר למערכת כולה.

    אבל הנקודה העיקרית (החשובה ביותר, שלא דנו בה בדיון על הסניוריטי) – הוא "רוח המפקד".

    רוח המפקד בפסיקה – בכיווני המחשבה המשפטית – היא בעלת חשיבות רבה.

    נשיאים כריזמטיים, כמו מאיר שמגר, פרופ' ברק הכתיבו לא במעט את רוח הפסיקה, את כיווני האידאולוגיה המשפטית והשפעתם על השופטים היתה רבה וכמובן נטייתם המחשבתית מדינית.

    השופטים מטבעם גם מושפעים וגם רוצים לשחק בצוות המוביל.

    השיטה של "חבר מביא חבר" מאותה קבוצה מאותו מליה, מה שכונה בזמנו "חברים מרחביה", חייבת להשתנות, ואכן לאחרונה מונו שופטים חדשים שאינם חברי רחביה וזה מוסיף גיוון חיוני לעליון.

    הטענה שכל שופטי העליון ראויים וטובים – לא מדויקת. חלק מהשופטים הגיעו בשל קשרים חברתיים, פוליטיים, עסקניים.

    אי לכך – שיטת הסניוריטי יכולה בהחלט לעבור דיון מעמיק יותר לגבי ההשלכות בעתיד.

    וכדי לא לזעזע מיידית את המערכת – סוכם כי השופטת אסתר חיות, הסניורה התורנית תהיה נשיאת בית המשפט העליון הבאה.


    ההחלטה המעוותת והמגוחכת של אונסקו

    לאור ההחלטה הדרמטית של אונסקו שמשכתבת מחדש את ההיסטוריה האנושית ובמיוחד את ההיסטוריה של עם ישראל ולפני שהם משנים גם את ההמנון ושירי ירושלים רצ"ב שני שירים של שולי נתן ויהורם גאון על ירושלים כי תמיד אבל תמיד תהיה לנו ירושלים של זהב.

    ההחלטה של אונסקו על חברון ומערת המכפלה, נשמעת כמו קטע של סטנדאפיסט שבכוונה מעוות את ההיסטוריה ואת הכתוב בתנ"ך שכנראה המצביעים דלגו עליהם כשהכריחו אותם לקרוא בכתבי הקודש. אילו אונסקו היו מחליטים שחברון היא אתר מורשת של החיטים ומערת המכפלה של היבוסיים זה היה יותר הגיוני מההחלטה שנתקבלה. האיוולת שבהחלטה פועלת בצורה הפוכה ומעניינת לטובת ישראל בארץ ובעולם. כולם רצים לבדוק במקורות ראש הממשלה והנשיא השגרירים בעולם יגיבו על האיוולת והנושא יקבל תאוצה חיובית. בבחינת בא לקלל ויצא מברך.

    משהו קטן יפה וטוב

    צאו לטייל במרחבי ישראל. הטענה שהטיולים בארץ הם שטיפת מוח ימנית, זה אבסורד בהתגלמותו.

    כשהייתי נער בקיבוץ כפר מנחם שהשתייך לזרם של מפ"מ של פעם או שמאל של היום, לא דובר על פוליטיקה ולא שטפו אותנו במלל פוליטי – אלא באהבת הארץ, כך זה גם היום.

    לטייל לסייר - לטייל לסייר במרחבי ישראל אינה שטיפת מוח דתית או אידאולוגיית פוליטית. מדובר בשטיפת מוח ועיניים חושית לימוד לאהבת הארץ להבנת הארץ להכרתה ואהבתה. קח תרמיל קח מקל וצא לטייל במרחבי ישראל . זאת הסיסמה שצריך לאמץ ולהפסיק להפוך כל נושא לאומי למאבק פוליטי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין