מוני ידיד כתב על הפרשה מוקדשת לעילוי נשמת סרן נתן כהן שנהרג ב כה תמוז ב צוק איתן, בנו של ידידי סאל דוד כהן.

פרשת השבוע "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם", סיפורו של פנחס מתחיל לקראת סיומה של פרשת בלק. התורה מספרת על בלעם הרשע, שעל אף שלא הצליח לקלל את עם ישראל, כבקשתו של בלק בן ציפור, בסופו של דבר, הצליח "להפיל" את עם ישראל בחטא הזנות עם בנות מואב. בשיאו של החטא, מספרת התורה על נשיא שבט שמעון זמרי בן סלוא, שבא על כזבי בת צור המדיינית וכל זאת נעשה לעיני כל בני ישראל. כל עם ישראל, כולל ההנהגה הבכירה, שבראשה ניצב משה רבינו, עומדים בהשתאות ובהלם נוכח העבירה החמורה ואינם עושים דבר כדי לעצור את המעשה. בשלב מסוים, קם פנחס בן אלעזר ועושה מעשה. כאשר פנחס רואה שכל העם וההנהגה בהלם ואינם מגיבים, לוקח פנחס רומח והורג את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור. או אז, נעצרת המגיפה, ובתחילתה של פרשתנו, אומר ה' למשה, כי לא רק שהסכים עם פעולתו של פנחס אלא שבזכותו של פנחס, נעצרה מגיפה חמורה מעל בני ישראל והוא זה שמנע את כיליונו של עם ישראל. כאות הוקרה, מעניק ה' לפנחס ברית כהונת עולם. במשנה במסכת אבות נאמר: "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". ובסיפור הזה של פנחס אנו רואים "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם... לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום". אלא ההסבר הוא שיש שני סוגי קנאות, הקנאה שמוציאה את האדם מן העולם, היא קנאה שנובעת מאינטרס אישי ומתוך נקודת התבוננות של מדוע לאחר יש ולי חסר, זאת נקודה של חוסר שקיים אצלי שמביאה אותי לקנא במה שיש לזולת. קנאה מסוג זה מוציאה את האדם מן העולם כיוון שאותו אדם לעולם לא ימצא את סיפוקו ואת מרגוע נפשו, ולכן הוא מוציא את עצמו מן העולם בחולשה התוקפת אותו. זאת בניגוד לקנאתו של פנחס שעליו מעידה התורה כי קנאתו היא לשם שמיים בלבד ואין לו מניע אישי כזה או אחר. במדרש חז"ל אנו רואים שהשבטים רצו להעניש את פנחס כנ"ל גם מלאכי השרת על שהוא הרג נשיא שבט בישראל, עד שבא ה' ונתן לו "את בריתי שלום". ללמדנו שרק ה' יכול להעיד שהקנאה באמת נובעת ממקום קדוש וטהור. ולמרות זאת המילה "שלום" בצמד המילים "בריתי שלום" מופיעה בפרשתנו עם ו' קטועה. ידוע שהאות ו' מסמלת את החיבור בין השמיים והארץ ומסמלת את ששת כוחות הנפש שבאדם , אך למרות שכאן מתקיימים שני הדברים גם יחד, דווקא כאן אותה ו' היא קטועה, אם כן, מדוע? רוצה התורה ללמד אותנו שפעולה של קנאה ככול שטוהורה היא תהיה ותגיע אפילו רק ממניעים טהורים, אבל אם היא מגיעה רק באירוע חד פעמי, הוא דבר קטוע ואפילו גם לא רצוי.