כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    איה פלוטו - תיק גב לילדים

    1 תגובות   יום שני, 17/7/17, 12:08

    כל ערב בשעה שש ושלושים לערך מתחילה הקראת הסיפורים היומית, בלעדיה אף אחד בבית לא באמת הולך לעיסוקיו, או לשנת הלילה שלו, או למנוחה אחרי היום הארוך, או מה שזה לא יהיה שאנשים שיש להם זמן פנוי עושים כשהם מסיימים את עיסוקי היום יום שלהם. שכחתי, הילד כבר בן חצי שנה פלוס ואני ממש לא זוכר איך הזמן הפנוי שלי היה נראה לפני. הבחירה בין הספרים השונים לרוב נעה בין להקריא שוב פעם את 'תירס חם' ל'בית של יעל', לפעמים גם מגוונים ומקריאים את אחד ממיליארד הספרים האחרים שרכשתי כדי שלי יהיה מעניין, הילד בסך הכול אוהב תמונות יפות. אם יש ספר אחד שמביא לאותן קריאות השמחה החוזרות על עצמן בעיקר בזכות הציורים היפים שלו ולא בגלל ערכו הספרותי, זהו 'איה פלוטו' שכתבה לאה גולדברג. אולי, כשהילד יגדל, הוא גם יבין מה אני מקריא לו וכמה עלילה בעצם יש בספר הזה שנע בין כלב שבורח מהבעלים שלו כי נמאס לו לקפיצה למים ושחייה עם דגים ומה שעוד יש בו שכרגע איני מצליח לשחזר במחשבותיי.


    ילדים אפשר לקנות לרוב על ידי דברים שהם מכירים, הדברים שמביאים אותם לקריאות שמחה, של הצבעה על משהו שהם מכירים, ובעיקר הם הדברים שהם מכירים משתלבים עם דברים חדשים שהם חווים. זה יכול להיות ספסל ברחוב, או פרסומת מתנופפת ברוח. זה יכול להיות שלט חוצות שמכסה חצי קניון וזה יכול להיות גם ספר צביעה. הילד הולך לגן בעוד חודש וחצי והבחירה הפשוטה לתיק גב קטן שיהיה לו (ועד שהוא יסחב אותו בעצמו ייקח אותו כמה חודשים) הייתה בין תיק פשוט לתיק שיוציא לו את העיניים. וכשראיתי שיש תיק עם כלבלב בשם פלוטו שהוציא לילד שלי את החשק לשום דבר אחר ישר השגתי לו אותו, לא הייתה פה שום בחירה אחרת.

     

    ''


    אני יודע, מותגים זה מחלה, הם ממוסחרים, הם בכל פינה ובכל צעד ובכל מקום, והמטרה שלהם היא להוציא לנו את הכיס ממקומו ולילדים את העיניים. אבל אם זה משיג את המטרה ומרגיעים את הבכור אז זה כן בסופו של דבר למטרה טובה. בסופו של דבר כולם מרוויחים פה.

     

    תיקי סדרת 'משהו מהספרים', בייבי סמארט - קישור  לאתר

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/17 08:24:
      נחמד, זה רעיון. (במקרה שלי - לנכדים, כמובן)

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין