פרשיות השבוע הם מטות מסעי כשהם מחוברים. החומש הרביעי בתורה, ספר במדבר, מסתיים בקריאת התורה של השבוע הזה. הדור החדש של בני ישראל, כבר אינו דור העבדים שיצא ממצרים בחיפזון ובכל פעם שנתקל בבעיות ובקשיים השתוקק לחזור לשם. דור זה עומד מוכן להיכנס לארץ ישראל ולקיים את הברית שכרת ה' עם אברהם אך גם בשלב זה אינטרסים אישיים צרים מעיבים על התמונה הכוללת ומחלישים את הנחישות הלאומית הדרושה לכניסה לארץ הקודש ארץ ישראל. בקשתם של בני גד ובני ראובן: "אל תעבירנו את הירדן" נחשבה על ידי משה ל"תרבות אנשים חטאה", מה היה חטאם בבקשה זו? לכאורה החטא היה שלא רצו לעבור את הירדן ולהתיישב בארץ ישראל המערבית, אבל העיון בפרשה מראה לנו שלמשה לא הייתה בעיה היכן יתגוררו שני השבטים, שהרי לבסוף התאפשר להם להתיישב בארץ הגלעד, אם כך מה היה חטאם? לא בחנם מספרת לנו התורה: "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד", מפני שהעובדה הזו היא שגרמה לבקשתם של שני השבטים שלא לעבור את הירדן, ועל כך הייתה הקפדתו של משה וכל כך למה? הפיתוי כעת אינו סירי הבשר, כביכול של מצרים, אלא אותן אדמות המרעה ממזרח לנהר הירדן שקורצות לשבטים מגדלי הבקר. לכן ראובן וגד, מפצירים במשה שלא לאלץ אותם לחצות את הירדן ולהיכנס לארץ-ישראל. בני גד ובני ראובן היו מסודרים מבחינה כלכלית, ובאותה העת היו עם ישראל באמצע הדרך, בדרכם לארץ ישראל כשעדיין לא הגשימו את כל שאיפותיהם, אבל כל זה כאילו לא נגע לשני השבטים, הם היו עסוקים בדאגה האישית לעתידם הכלכלי תוך התעלמות מהיעוד הכולל של האומה. רכישת רכוש כשלעצמה אינה שלילית, שהרי אבותינו אברהם יצחק ויעקב היו בעלי רכוש רב כמו שכתב הראב"ע (שמות כא ב) "ומקנה רב היה לאברהם גם ליצחק גם ליעקב". והעושר הרב לא זו בלבד שלא פגע בעולמם הרוחני והמוסרי אלא אף סייע להם לעבוד בהם את ה'. המדרש מסביר שבני גד וראובן לא כך נהגו, (תנחומא מטות ח), "וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחבבו את המקנה, וישבו להם חוצה לארץ ישראל, לפיכך גלו תחלה מן השבטים, שנאמר ויגלם לראובני ולגדי (דה"א א, ה כו), [מי גרם להם, על שהפרישו עצמן מן אחיהם בשביל מקניהם, ומנין? ממה שקראו בעניין ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד]". התסכול הכי גדול של משה הוא שבני ישראל לא מצליחים לראות מעבר לסיר הבשר או לפיתוי הבקר ולרווח האישי הכלכלי שיהיה להם . הם עומדים בפתחה של ארץ ישראל וחוזרים על אותה טעות בשיקול הדעת ובחזון שעשה הדור הקודם הם עסוקים רק ברווחים אישיים ודמיוניים לטווח הקצר ומסרבים להכיר בגדולתו של החזון לטווח הארוך של הקדוש ברוך הוא להם ולארצם. משה מקונן על העיוורון הרוחני הזה וחוסר הנכונות להעריך את הייחוד של עם ישראל וארץ ישראל על כל שבטיו יחד כעם במילים אחרות את משה מדאיג הסכמה ברמה לאומית שעלולה לגרום ההתנהלות הזו של שני השבטים הוא ראה כאן תחילתו של תהליך ההתנתקות כאשר חלק מן העם9 לא אכפת לו מה מתרחש עם חלק אחר של העם9 כשהחלק המבוסס של העם מרוצה מעצמו בתחושה ובאשליה שכאילו פתר את הבעיות שלו, שהרי יש לנו ארץ מקנה אנחנו ב"ה מסודרים מה לנו אחריות לאומית, אל יטרידו אותנו בנטל שותפות גורל של שאר העם היהודי, כשאני את נפשי הצלתי, ועל כן טוב לנו שאנחנו פה והם שם. זו הייתה ההתנתקות של בני גד ובני ראובן והיא דומה מאד להתנתקות המתרחשת כיום בחברה הישראלית בין חלקי העם.

בשני הפרשנות 244 פסוקים . 
גימטריה: ינוס שמה = 471 זה עיר מקלט = 471.

השבוע לפ0ני ה אב 1969 0פשיטה על האי גרין. א אב 1968 נהרגו גדי מנלה ואריק רגב. א אב 2006 נהרג רסן רועי קליין. כט תמוז 1105 נפטר רש"י, א אב 1943 המרד בטרבלינקה.

שבת מבורכת מענגת שלווה קרירה וחודש מנחם אב, טוב ומבורך.

תודה למוני.