כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע: האופל - אבן מופלאה. האומנם מביאה מזל רע? / חלק א'

    0 תגובות   יום שבת, 22/7/17, 16:39

    האוֹפַּל - אבן מופלאה. האומנם מביאה מזל רע?

    על הבדותה הספרותית שהוציאה את דיבתה

     כיצד מרקוס אנטוניוס מאהב קליאופטרה, נפוליאון וז'וזפין, המלכות ויקטוריה ואליזבת, שרה ברנאר, עשיר העולם  רוקפלר והסופר וולטר סקוט קשורים לזה?

     

    '' 

     

     

    ''

    חלק א'      (למעבר לצפייה במאמר השלם [כולל תמונותיו] לחץ כאן)

    לפני כאלפיים שנה חי ברומי אדם בשם נוניוס (Lucius Nonius Asprenas); האיש היה סנטור נודע וברשותו היה אוצר שהיה לו כציפור נפש: אבן אוֹפַּל בגודל אגוז לוּז המשובצת בטבעתו.

    לרוע מזלו, חבֵר הטריאומווירט השליט מרקוס אנטוניוס לטש עיניו באבן וחמד אותה. אנטוניוס ההדוניסט, שאת צרכיו עשה רק בכלי זהב, היה אז מאהבה של קליאופטרה היפה, שלמענה נטש את אשתו הרומית רמת המעלה, ואת האבן ייעד לה, ואולם נוניוס לא היה מוכן להיפרד מאבנו האהובה. לאחר שאנטוניוס גזר עליו נידויים וחרמות הוא העדיף את האבן על פני רכושו, מעמדו ומולדתו וברח על נפשו עם אוצרו לגלות.

    שערוריה זו לא נפקדה מספרי ההיסטוריה וכך זכתה האוֹפַּל המסוימת הזו לתהילת עולם. בזמנו הוערכה בשני מליון ססטרטים1, סכום עצום במושגי הימים ההם.

    __________

    1. לקבלת מושג: כוח הקנייה של מטבע זה בתקופת הרפובליקה הרומית היה 12 ססטרטים ל-50 ליטר חיטה, 30 ססטרטים לכ-25 ליטר שמן ו-180-240 ססטרטים עבור שור.

    ***

     

    ''

     

     

    אבן מופלאה היא האוֹפַּל, ששמה נגזר מהמלה Upalah שפירושה בסנסקריט "אבן יקרה". כבר לפני אלפיים שנה עמד על כך פליניוס הזקן, שתיאר אותה באופן זה:

    אבן הממזגת בתוכה את האיכויות שעליהן תהילתן של אבני החן היקרות ביותר. מהאוֹפַּל נשקף בוהק גחלת האש המעודנת ביותר של הקרבונקל, זוהר הארגמן של האמטיסט, וגוון ירוק-הים של האזמרגד - כאשר כל אלו יחדיו זוהרים במזיגה מופלאה.1

    פליניוס העמיד את האוֹפַּל כשנייה בסולם הערך אחרי אבן האזמרגד, אולם 250 שנה לפניו העריכוה כנעלה על כל אבני החן.

    לאורך ההיסטוריה כיכבה האוֹפַּל בכל לפידריוס (ספר על אבני חן) וסגולות רבות יוחסו לה על פי ספקטרום צבעיה. קיסרים העניקוה לנשותיהם. חיילים נשאוה איתם בצאתם לקרב כקמע.

    פליניוס, בניגוד למנהגו, אינו מזכיר בדיונו על האוֹפַּל שום מקור שממנו שאב ידע. תמוה גם הדבר שאין הוא מציין סגולה כלשהי לאבן, כגון לרפואה או סגולה אחרת, כפי שהוא נוהג לעשות לגבי אבני חן אחרות.

    בימי הביניים קישרו את השם Opal כנגזר מהמונח Ophthalmius שמשמעו "אבן העין", או קרוב למשמע זה. ועל פי חוקי האנלוגיה הגורסים "דומה משפיע בדומה" סברו שניצוצות האש הצבעוניים שעולים ממנה יעילים לבריאות העיניים, ל"הארת" השכל ולחיזוק הזיכרון. בהודו האמינו שהאוֹפַּל חוסמת את פעולת עין הרע המקנאה.

    גם אנסלמוס בואטיוס דה בוט (Anselmus Boëtius de Boodt), מינרולוג וחוקר טבע שהיה רופאו של הקיסר רודולף ה-2 (מאות 17-16), קובע בכתביו כי האוֹפּל, בהכילה את כל הצבעים, ניחנה בתכונותיהן ובטבען של כל האבנים2. משמע הצבע כטבע מאפיין.

    __________

     1. פליניוס הזקן, "חקר הטבע" (Naturalis Historia), כרך ל"ז, פרק 21 - ספר המצוי עמי בכתובים בעברית. בפרק זה נכלל גם סיפורו של נוניוס מלווה בביקורת נוקבת על תאוות הבצע של אנטוניוס, וגם על עקשנותו של נוניוס.

    אבן האוֹפַּל מוגדרת על ידי פליניוס כיקרה, ואולם בעוד שלאבנים יקרות כיהלום, רובי ואזמרגד קיימים תבחינים המסווגים אבנים דומות בצורתן, באיכותן ובמשקלן - אין הדבר כך באוֹפַּל. כל אבן מתייחדת בתמונתה, בשפעת צבעיה, בוהקם ונדירותם, אין אבן דומה לרעותה כמו באבנים אחרות. ההבדל בין תמונת אבן לאבן מתבטא לעתים בפער מחירים עצום, בלא קשר למשקלן.

    בביקורי בהונג קונג בתערוכה בינלאומית לאבני חן משכה את עיני אבן אוֹפַּל נדירה בצבעה, צהוב בוהק, שהיתה מוגבהת בחלון ראווה. גודלה כ-3X3 ס"מ. כדי לגעת בה קראו לבעלים, וכששאלתי למחירה ענו: חצי מליון דולר.

    2. במדרש העברי המתאר את צבעי מפת השבטים כצבע אבניהם בחושן. ליד אבן הישפה נאמר: "ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לשנים עשר הצבעים" (במדבר רבה, פרשה ב', סימן ז'). תיאור זה מעורר תמיהה, האם זו אבן נפרדת המכילה את 12 הצבעים של אבני 12 השבטים, כלומר האבן ה-13? מה עוד שהיו שסברו כי היו אבנים נפרדות לאפרים ולמנשה, שני בניו של יוסף, במקום אבנו האחת של אביהם.

    ***


    מרבודיוס (Marbodius, המאות ה-11 וה-12), בישוף העיר רֵן (Rennes) בצרפת, כתב בטרם מוּנה לכהונתו זו את Liber de lapidibus, שהיה הלפידריוס רב ההשפעה ביותר בימי הביניים. בין השאר הוא מציין שם שהאוֹפּל ניחנה בכוח להעניק לעונד אותה את סגולת "הרואה ואינו נראה". שוב קשר ל"מבט" ול"עין". 

    ריפוי ממין אחר בהקשר ל"אבן עין", מבלי להתיחס לזהותה אם אוֹפַּל היא בכלל, מתואר בספר החיצוני "קדמוניות המקרא". ספר זה מכיל התיחסות לסגולות אבני החן יותר מאשר המופיע בספרי המקרא והספרות החיצונית.

    בספר קטע בו מתוודים בני ישראל לפני קנז, האיש שיצא בגורל להיות ראש לישראל:

    אלה הן האבנים היקרות אשר לאמורים במקדשיהם. אשר למחירן אין ערוך, כי לנכנסים בלילה לא יהיה צורך באור נר, כי מזהיר אור האבנים הטבעי וביניהן היה מזהיר יותר[...] כי אם גם אחד האמורים היה עיוור, היה הולך ושם את-עיניו עליה ואור עיניו שב אליו (קדמוניות המקרא, כ"ה/12).

     

     סוף חלק א' (למאמר זה שלושה חלקים)

    למעבר לחלק ב' לחץ כאן

    למעבר לחלק ג' לחץ כאן


    כל הזכויות שמורות © 

     

    אברהם אלישע הוא תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

     אתרנו : אברהם אלישע - מאמרים


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין