מי שעוקב אחרי הפרסומים שלי בפייסבוק יודע שהחל מ 2014 אני עובד על פרויקט גדול בתחום של אילוף כלבים. זהו אחד הדברים הגדולים והמשמעותיים בחיי כרגע, מכמה סיבות.

ראשית, אני באמת אוהב כלבים. מאז שאני זוכר את עצמי תמיד היו לנו כלבים בבית, מכל הסוגים - פינצ'ר, תחש, פודל, דני ענק, לברדור, בולדוג צרפתי ועוד ועוד. אהבתי את כולם, אבל באיזשהו שלב היחסים שלי עם אותם כלבים קיבלו תפנית כשהתחלתי לאלף אותם, בתור תחביב. עד כמה שזכור לי ההתחלה הייתה עם כלבה שלנו בשם "טופי", כלבת לברדור שלקחנו אותה (ואת עצמנו) לשיעורי אילוף קבוצתיים בפארק הירקון אחת לשבוע. בשבילי זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת ומספקת. כאמור תמיד היו לנו כלבים אבל זה תמיד היה מלווה בתסכול ואי נוחות מסוימים מהמשמעת הירודה שלהם, או בואו נאמר מהקושי שלנו להשתלט עליהם. תוך כדי שאני כותב את הדברים עולה למשל זיכרון ילדות מאוד רחוק שבו אני יוצא לטייל עם כלב כלשהו על הכביש והכלב מושך אותי הרבה יותר ממה שהייתי מסוגל להתמודד איתו ואני זוכר את עצמי נופל ונחבט בראשי.

לקחת את המושכות לידיים עם אילוף כלבים

אחרי כל ההקדמה הזו, אתם בוודאי מבינים למה כ"כ התלהבתי מהאפשרות לקחת את המושכות לידיים וליצור מערכות יחסים טובות ונעימות עם הכלבים שהיו לנו. אז "טופי" שלקחנו לאילוף קבוצתי הייתה כלבת לברדור. ממרחק הזמן אני לא זוכר אותה כ"כ טוב לצערי. אני זוכר שחיבבתי אותה בהחלט, ולצערנו אחרי זיווג כשהיא הייתה בהריון נוצר איזשהו סיבוך פיזיולוגי שהוביל לפטירתה (שזה אולי מחזק דווקא את הצד של היעדר השליטה שלנו על הכלבים שלנו).

בכל מקרה, לאחר מכן הוריי הביאו הביתה פודלית ננסית. כלבה קטנה וחמודה, כ"כ קטנה שפעם אחת דרכתי עליה בטעות תוך כדי טיול ומאז יש לי נקיפות מצפון כי אני חושש שזה הסב לה סבל מיותר. בצד החיובי של הדברים, אילפתי אותה לבצע טריקים שונים ומשונים. דברים מעבר לשבי, ארצה ובואי - היא ידעה "סיבוב", "גלגול" וטריקים נוספים. אני זוכר גם שלימדתי אותה לרחרח ולחפש מזון שהייתי מחביא לה ברחבי הבית.

אבל כאן לא מסתיים הסיפור שלי עם אילוף כלבים, הוא רק מתחיל. בשלב מסוים הוריי החליטו למסור את פיצי לאימוץ והביאו לאחר מכן גורת לברדור. פה כבר ידענו פחות או יותר למה לצפות כי כבר הייתה לנו לברדורית. וגם אני ניגשתי לנושא עם הרבה יותר ביטחון. "תותי" קראנו לה. אני הייתי מאוד קרוב אליה. יצאתי איתה הרבה החוצה והיא הייתה חלק מחיי החברה שלי, היא עזרה לי להיפתח גם אל אנשים באמצעו מפגש עם בעלי כלבים נוספים בשכונה, למשל. אבל גולת הכותרת עם תותי היא שהתחלנו לאלף אותה ממש מגיל מוקדם, אזור גיל חודשיים. ואני מכוון שבעיקר אני אילפתי אותה. כמובן התחלתי מהדברים הרגילים, ושוב הגעתי לפעלולים כמו סיבוב, גלגול - ולהפתעתי, למרות שהיא כלבה גדולה הייתה ולא כלבת קרקס, היא זרמה יפה תמורת כמה חטיפים כצ'ופר. ראיתי כי טוב והמשכתי לדברים יותר מורכבים. לאט לאט אוצר המילים והפקודות שלה גדל וגדל עד שהייתי מנסה לשאול אותה דברים ולדבר אליה בצורה שאני חשבתי בזמנו שתקל עליה ממש להבין מה אני אומר לה. הרי השפה שלנו בני האדם היא די מורכבת. נניח, בעברית, יש לנו רבים, יחיד וגם זכר נקבה, ככה שמשפט טיפוסי יוצא מאוד מורכב בשביל ההבנה של כלב.

טריקים מיוחדים באילוף כלבים

מפה לשם, לימדתי אותה את שמות כל הנפשות בבית, נגיד הייתי אומר "לכי למוטי" והיו 4-5 אנשים בחדר ומתוכם היא הלכה באמת אל מוטי, אמנם בהססנות, כאילו היא אומרת "אני לא מאמינה שאני יודעת איך קוראים לכם". השתעשעתי המום עם האילוף של תותי. "תפתחי את המגירה" , "תביאי כפכף" , "תציקי למוטי" , "איפה תותי" (שאלה רטורית) , "אני אתפוס אותך" (היינו משחקים תופסת, הייתי בשוק כשהיא רצה 20 סיבובים סביב השולחן במטרה לתפוס אותי או לברוח ממני. היא הייתה כ"כ חכמה שזה ממש היה מפתיע וקסום לשחק איתה ולאלף אותה.גם מחבואים לפעמים היינו משחקים, בקטנה. בעיקר אני הייתי מתחבא ואז הייתי קורא לה שתחפש. היא פחות ידעה להתחבא, כנראה שזו כבר האונה הקדמית שהיא הסימן המסחרי שלנו בני האדם שקשורה ליכולת לתכנן קדימה, מה פחות קיים אצל כלבים.

בקיצור, היו לנו ימים משוגעים וכיפיים. אהבתי אותה ממש והייתי מדבר איתה ושואל אותה שאלות כמו "רוצה לצאת" ואז היא הייתה עונה לי באמצעות כפות רגלייה כאשר כך רגל מסמלת תשובה אחרת (כן/לא) או יותר נכון הייתי מושיט לה את שתי כפות ידיי והופך אותן לסוג של כפתורים מדברים ("רוצה לצאת?" - מראה לא את יד ימין - "או לא?" - ומראה את יד שמאל - והיא הייתה לוחצת).

כשתחביבים מצטלבים: אילוף כלבים וקידום אתרים

בסדר אז הבנתם שאני משוגע על כלבים ומאוד מתעניין באילוף כלבים. מי שמכיר אותי מקרוב גם יודע שאני כבר שנים רבות עוסק בשיווק באינטרנט וספציפית בקידום אתרים. גם פה נכנסתי חזק לדבר הזה. התחלתי כשכיר ולאט לאט התקדמתי. באיזשהו שלב בדרך קצת נמאס לי לקדם רק אתרים של אנשים אחרים. חשבתי לעצמי שאני עובד מאוד מאוד קשה עבור ההתעשרות וההצלחה של אנשים שהם לא אני. מפה לשם צץ הרעיון להקים אתר משל עצמי שאותו אקדם. כמובן שהבחירה הטבעית הייתה בתחביב שלי - אילוף כלבים, וכך נולד הפורטל הגדול ביותר לאילוף כלבים בישראל. כשאני אומר הגדול ביותר בישראל משמעו שיש לו קרוב ל 14,000 כניסות בכל חודש, מרביתן מגוגל (תנועה אורגנית זה נקרא. בימים אלו המיזם עובר משלב התחביב לשלב העסקי שלו - תוכנית עסקית והוצאתה לפועל. זה היה ועודנו פרויקט מאוד תובעני ומאתגר. זה לא פשוט לקחת תחום תחרותי ולכבוש את הפסגה בגוגל, אבל עשיתי את זה ולכן אני מקווה שאוכל ליהנות מהפירות וכמובן לספק ערך גבוה לגולשים ולמפרסמים באתר.

כתובת האתר: http://www.ilovedogs.co.il